הוועדה המוניטרית החליטה אתמול (חמישי) להשאיר את הריבית ללא שינוי החודש, ברמה של 0.1%. החלטה זו ממשיכה את מגמת המדיניות המרחיבה, לפיה פועל בנק ישראל בשנים האחרונות. בדבריה אתמול אמרה הנגידה קרנית  פלוג כי הריבית תישאר נמוכה, "כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".

בתדריך עיתונאים חזרה פלוג על הנתון לפיו בפועל בשנתיים האחרונות מתקיימת בישראל דיפלציה. "לאחר כמעט שנתיים בהן האינפלציה הייתה שלילית, בתחילת 2017 האינפלציה הפכה חיובית, אך היא עדיין מתחת לטווח היעד" אמרה הנגידה.

המשמעות של דיפלציה היא ירידה במחירים הממוצעים במשק, והיא מבטאת, בדרך כלל, ירידה בפעילות הכלכלית במשק. זאת משום שעל פי הגיון ההיצע והביקוש כאשר יורד הביקוש, יורדים המחירים. כך, מתייחסים הכלכלנים לדיפלציה כסממן של משק מצטמצם. עם זאת, פלוג טוענת כי האינפלציה אינה מעידה על צמצום הפעילות במשק, אלא על ייסוף השקל, אשר מוזיל את מחירי יבוא המוצרים, ומוריד בכך את מחירים.

לנתון זה התייחס גם דו"ח של חטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר פורסם אתמול. עפ"י הדוח, האינפלציה צפויה לעמוד על 1.5% בשנת 2018, מה שיעמיד אותה בטווח האינפלציה של בנק ישראל, וזאת בניגוד לשנתיים האחרונות, בהן עמדה האינפלציה הרבה מתחת ליעד של הבנק. יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על 1%-3%. עם זאת, מציין הדוח כי הערכה זו נמוכה מהערכות קודמות של הבנק בנוגע לרמת האינפלציה.

חטיבת המחקר של הבנק קושרת את העלייה המתונה באינפלציה, בעליית השכר הריאלי וכניסה של עובדים נוספים לשוק העבודה, אשר מתבטא בירידה באחוזי האבטלה. הצטרפות עובדים נוספים לשוק העבודה תורמת להתגברות הצריכה הפרטית בשוק הישראלי, אשר עלה ב-6.3% השנה. דבר זה מעלה את המחירים הממוצעים, בתגובה לביקוש הגבוה יותר. עם זאת, מדוחות קודמים של הבנק עולה כי רבים מתוך המצטרפים לשוק העובדה הם מבוגרים, העובדים בעבודות לא קבועות, או בעלי שכר נמוך יחסית.

בנוסף, התייחס הדוח לנתוני הצמיחה יוצאי הדופן בסוף 2016, וקשר אותם בעלייה ברכישת רכבים מיובאים. "הערכת בנק ישראל הנה שחלק ניכר מהצמיחה הגבוהה של הרבעון הרביעי הייתה תוצאה של יבוא מוגבר של כלי רכב בחודש דצמבר, בקצב שאין להניח שיימשך לאורך השנה", אמרה פלוג. הדוח מעריך את הצמיחה לשנת 2018 על 3.5%, ירידה של 2.5% מסוף 2016.

הדוח הראה על ירידה בייצוא בסוף 2016, לעומת עלייה קלה בייצוא. עם זאת, פלוג ביטאה אופטימיות בנוגע להתאוששות הייצוא הישראלי, הנמצא במגמת צמצום מזה שנים. את ההתאוששות הצפויה קשרה פלוג להתאוששות המשקים באירופה, אשר מראים סימני יציאה ראשונים מהמיתון, שהחל עם המשבר הכלכלי ב-2008, "צפויה התאוששות ביצוא בהינתן שיימשך השיפור בסחר העולמי", אמרה הנגידה.

בנוסף, התייחסה הנגידה לייסוף השקל בחודשים האחרונים, ואישרה כי זהו מרכיב מרכזי בפגיעה בייצוא הישראלי. הנגידה התחייבה להמשך מדיניות בלימת ייסוף השקל, אותה מקדם הבנק.