בית הדין לעבודה קיבל היום (רביעי) את הבקשה של המדינה והשלטון המקומי לצו מניעה לארגון המורים לנקיטת עיצומים ושביתה במסגרת סכסוך העבודה.

ההחלטה ניתנה לבקשת מרכז השלטון המקומי, המאגד את הרשויות המקומיות שמעסיקות את המורים, ומשרדי האוצר והחינוך, וזאת למרות שהארגון לא הודיע על עיצומים כלשהם, אלא רק הכריז על סכסוך עבודה שמאפשר לו לנקוט עיצומים בתוך שבועיים מהגשתו.

ארגון המורים מסר בתגובה להחלטה: "כמורים ומחנכים נכבד את החוק והפסיקה, גם אם איננו מסכימים איתה והיא לא צודקת. הארגון ישקול את צעדיו כנגד משרדי החינוך והאוצר על ניסיונותיהם לפגוע במורים".

סכסוך העבודה הוגש עקב טענות ארגון המורים על פגיעה בתנאי עבודתם, שכללו מחלוקות עם משרדי האוצר והחינוך על מעבר לחמישה ימי עבודה, פרישה מוקדמת של מורים, וטענות לפגיעה בהשתלמויות מורים. בהחלטה היום קבע בית הדין שאף אחת מהעילות שהציג הארגון לסכסוך העבודה אינה מצדיקה צעדים ארגוניים בשלב זה.

השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק ואילן סופר כתבו בהחלטתם כי "שוכנענו שאין להמתין להודעה שתינתן 24 שעות מראש על צעדים ארגונים קונקרטיים, וכי יש להיענות לבקשה כבר כעת. צודקים המדינה והמבקשים כי משהתברר שכל אחת מהעילות שפורטו  בהודעה אינה מצדיקה נקיטה של צעדים ארגוניים, זכאים מערכת החינוך והמשתמשים בשירותיה (שאף עמדתם נשמעה במהלך הדיון) לוודאות ויציבות".

בין הנימוקים לאיסור השביתה שהוצא: סביב סוגיית שעות השהייה בבית בתמורה למעבר לחמישה ימי לימוד וחלוקת הרווחים של קרן הפרישה המוקדמת של הארגון, נקבע כי אלו סוגיות משפטיות שעתידות להיות מוכרעות בבית הדין, אך לא במסגרת סכסוך עבודה.

סוגיה נוספת היא סירובו של משרד החינוך לאשר בקשות של מורים לפרישה מוקדמת, ובית הדין קבע כי כיוון שמספר הבקשות עולה על המכסה המוסכמת, הרי שאם נדרש להעלות את מספר המכסות – יש לקבוע זאת בתהליך נפרד. סוגיית השכר הכפול של המורים מחטיבת הביניים ייבדק על יד המדינה, ולכן גם היא לא מעניקה את הזכות של ארגון המורים להפעיל סכסוך עבודה.

בקשת השלטון המקומי והמדינה מתנגדת לעצם סכסוך העבודה שהוכרז על ידי יושב ראש ארגון המורים,  רן ארז, לפני קצת יותר משבועיים, ולא לצעדים הספציפיים שהוכרזו בפועל. הסיבה לבקשה היא ההתחייבות של ארגון המורים ל״שקט תעשייתי״ עד סוף אוגוסט 2028 בהסכם השכר האחרון שנחתם בשנת 2024.

בסיס הסכסוך נעוץ בשלוש מחלוקות מרכזיות: הראשונה, ביטול שעות השהייה בבית שמורים מקבלים כיום, במסגרת מעבר לשבוע לימודים מקוצר של חמישה ימי לימוד בשבוע. ארגון המורים מתנגד למהלך זה ודורש פיצוי הולם; השנייה, סוגיית פרישה מוקדמת של מורים – מהלך שמערכת החינוך מבקשת למנוע, בעוד הארגון טוען כי מדובר בזכות בסיסית של עובדים ותיקים.

המחלוקת השלישית מתייחסת לניכוי כפול משכרם של מורי חטיבות הביניים. על פי החלטת הממשלה, נקבע קיצוץ רוחבי של 3.3% בשכר עובדי המגזר הציבורי לשנים 2025–2026. בעוד שהסתדרות המורים, המייצגת את מורי חטיבות הביניים, חתמה על הסכם עם המדינה שהסדיר את מנגנון הקיצוץ, ארגון המורים,  שאינו מייצג פורמלית את מורי חטיבות הביניים , לא חתם על ההסכם. כתוצאה מכך, לטענת הארגון, נגרם מצב שבו שכרם של מורי חטיבות הביניים מנוכה פעמיים.

שר החינוך יואב קיש: ״כמו בכל אוגוסט, רן ארז מנסה להופיע בכותרות. אלא שהפעם בית המשפט לא קנה את הספין שלו והבהיר חד משמעית: אין סיבה לשביתה. רן ארז שוב ניסה לגרור את מערכת החינוך לכאוס רגע לפני פתיחת השנה ושוב נכשל. כעת הגיע הזמן להתרכז במה שבאמת חשוב – התלמידים, המורים ופתיחת שנת הלימודים הקרובה״.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך על ההחלטה המתבקשת של בית הדין שהראה לרן ארז כי תלמידי ישראל והמורים הם לא מגרש המשחקים הפרטי שלו, שעל גבם הוא מנסה לקדם מאבקי כוח אישיים. תודה לאנשי אגף השכר במשרד האוצר וכן לשלטון האזורי והמקומי, על המאבק המשותף והנחוש למען התלמידים והמשק".