כדי להגיע לנקודה הישראלית היחידה בשטח E-1 (East 1, מזרחית לכביש 1) צריך לטפס 120 מטרים לאורך כביש מתפתל באורך שני קילומטרים. הכביש נראה כאילו נבנה בעבר בהשקעה: אבני שפה, מדרכות, מפרצי אוטובוס, כיכרות ושני נתיבים לכל כיוון. בקצהו נמצאת היום תחנת המשטרה של מחוז ש"י – במקום שבו הונחה ב־2009 אבן הפינה לשכונת "מבשרת אדומים".

האבן הונחה בעקבות יוזמתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון – האיש שפינה את יישובי עזה, אך גם קידם לראשונה את התוכנית לבנייה ב־E-1. על לוח הפלסטיק, שנחרך מאז בשמש המדברית, עוד אפשר לקרוא: "ברוב עם הנחנו את אבן הפינה לשכונה חדשה מבשרת אדומים, בע"ה תיבנה, תיכונן ותחזק את עירנו מעלה אדומים". לטקס הגיעו אז השרים דניאל הרשקוביץ ועוזי לנדאו, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר.

לפני כשבועיים חזרו לשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש העיר מעלה אדומים גיא יפרח ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ. סמוטריץ' הכריז: "אחרי יותר מעשרים שנה של עיכובים, לחצים, הבטחות ערב בחירות ושברי חלומות, אנחנו עומדים כאן ומכריזים בקול ברור: הפקק נשבר. תוכנית E-1 יוצאת לדרך". לדבריו, "מי שמנסה בעולם להכיר במדינה פלסטינית יקבל מאיתנו תשובה בשטח" והוסיף כי "אישור תוכניות הבנייה ב־E-1 קובר את רעיון המדינה הפלסטינית".

שטח E-1 הוא הנקודה האחרונה שמחברת בין שומרון ליהודה. כל עוד המסדרון פתוח, הפלסטינים יכולים לשמור על רצף בין נפות רמאללה ואל־בירה לבין בית לחם. אם שכונת מבשרת אדומים אכן תיבנה, היא תחבר בפועל את ירושלים למעלה אדומים. בשל המבנה הטופוגרפי והגיאולוגי של האזור – מצוקים, נחלים ובולענים – אין אפשרות לבנות מזרחה משם. המשמעות: רצף התיישבותי ישראלי מהירדן ועד הים, החוסם סופית את הרצף הפלסטיני.

שלושה עשורים של מבוי סתום

ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, שכיהן ב־1991 כשר השיכון בממשלת שמיר, היה הראשון שהציע ליישב את השטח שבין מעלה אדומים לירושלים. הוא אף הציג תוכנית לשכונה חדשה במרחב הזה, ושר הביטחון משה ארנס אישר העברת חלק מהשטח למעלה אדומים. ממשלת רבין (1996–1992) הרחיבה בפועל את גבולות מעלה אדומים כך שיכללו את כל שטח E-1. רבין הורה לשר השיכון פואד בן אליעזר להתחיל תכנון שכונה חדשה, אך עצר את הביצוע בשל תהליך אוסלו.

ב־1999 בג"ץ אישר את התוכנית, אך ממשלת ברק הקפיאה את המהלך מטעמי רגישות מדינית. ב־2005 ועדת המשנה להתיישבות אישרה להפקיד את התוכנית, אך הלחץ הבינלאומי והתחייבויות לממשל בוש מנעו בניית בתים בפועל. כפשרה הוחלט להקים תשתיות ולהעתיק את תחנת משטרת מחוז ש"י לאזור E-1. ב־2008 נחנך מבנה המשטרה, ושנה לאחר מכן הונחה אבן פינה בטקס שהתברר כסמלי בלבד.

ב־2012 העצרת הכללית של האו"ם הכירה בפלסטין כמדינה משקיפה. נתניהו, שכיהן אז כראש ממשלה, הכריז שיקדם בנייה בשטח ויפקיד את התוכניות, אך ממשל אובמה התנגד וההליך עוכב. ב־2014 שר השיכון אורי אריאל הפנה תקציבים לבנייה, אך נתניהו הסתייג וטען כי נעשה ללא אישורו. ב־2017 דווח ב"הארץ" שנתניהו מנסה שוב לקדם את המהלך, אך ממשל טראמפ בלם.

בפברואר 2020 הורה נתניהו להפקיד תוכניות ל־3,500 יחידות דיור, מהלך שעורר התנגדויות רבות ודחיות חוזרות. השינוי הראשון המשמעותי מאז הקמת תחנת המשטרה הגיע דווקא בממשלת בנט־לפיד: ב־2021 אושרה הקצאת 14 מיליון שקל לבניית "כביש מרקם חיים", שנועד לעקוף את שטח E-1 ולאפשר מעבר בין ענאתא לעיזרייה. הכביש הוצג כפתרון שיאפשר בנייה ב־E-1 בלי לחסל את רעיון המדינה הפלסטינית. בפועל הוא הוגדר על ידי מתנגדיו כ"כביש האפרטהייד", משום שהוא פתוח רק לתנועת פלסטינים.

בשנים שלאחר מכן נדחו שוב ושוב הדיונים בהתנגדויות לתוכנית, בעיקר בשל לחץ אמריקני. במרץ 2025 אישר הקבינט את השלמת "כביש מרקם חיים", שעבודותיו צפויות להתחיל בינואר 2026. המסקנה: בניגוד לדבריו של סמוטריץ', גם אם ישראל תקדם בנייה ב־E-1 – זה לא בהכרח המסמר האחרון ברעיון המדינה הפלסטינית.

בקול תרועה רמה

ב־6 באוגוסט השנה התקיים הדיון האחרון בשמיעת ההתנגדויות. ב־13 באוגוסט פורסם הפרוטוקול שבו נדחו כל ההתנגדויות – למעט תיקונים טכניים קלים. יום לאחר מכן נערך הטקס החגיגי שבו שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', הכריז על הקמת השכונה. שבוע אחר כך, ב־20 באוגוסט, אישרה המועצה הגבוהה לתכנון ביהודה ושומרון את מתן התוקף הסופי לתוכנית לבניית 3,401 יחידות דיור בשטח.

למרות ההכרזות והאישורים, הדרך לבנייה בפועל עדיין רצופה נקודות בקרה. כמו בכל שכונה בישראל, התוכנית תצטרך לעבור שלבים נוספים, אך אין מדובר בחסמים פורמליים מהותיים. כדי לעכב את המהלך הממשלה תצטרך לנקוט פעולה אקטיבית: לעצור תקציבים, למנוע קידום של "כביש מרקם חיים" או לקבל החלטת ממשלה שתעצור את המשך העבודות.

אתגר מדיני על הפרק

אלא שעד כה, במשך 34 שנים, כל ניסיון לקדם בנייה ב־E-1 נעצר מול הממשל האמריקני. גם הפעם, אף שההליך הביורוקרטי מתקדם, וחרף כל ההצהרות, וושינגטון עדיין יכולה לדרוש עצירה. בממשלה מקווים שהנשיא דונלד טראמפ יאפשר את תחילת העבודות עוד בטרם תסתיים כהונת הממשלה. אך גם היא עלולה להבין שבניית שכונה חדשה במעלה אדומים עלולה לעלות לישראל ביוקר.

בהקשר זה, הדיון חורג מגבולות ירושלים ומעלה אדומים ונוגע לאחד הקלפים המרכזיים של ישראל בזירה האזורית – הסכמי אברהם והמאמץ להגיע לנורמליזציה עם סעודיה. בינואר השנה אמר שר החוץ היוצא של ממשל ביידן כי כדי לכונן יחסים דיפלומטיים עם ריאד, ישראל תצטרך לשרטט נתיב ברור לעבר מדינה פלסטינית. כחודש לאחר מכן הבהיר שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, כי לא תהיה נורמליזציה עם ישראל ללא הכרה במדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים.

באיחוד האמירויות פעולות מהסוג הזה פוגעות ביחסים, ובשבועות האחרונים בנסיכות המפרצית ביקרו בחריפות את תוכניות הבנייה לאחר שמספר כלי תקשורת דיווחו על כך בהרחבה, סוכנות הידיעות הרשמית WAM כינתה את המהלך "אישור תוכנית בנייה קולוניאליסטית", ומשרד החוץ האמירותי אף פרסם הודעת גינוי רשמית לתוכנית ליישב את השטח.

ביקורו של טראמפ בסעודיה והרצון שלו להדק את הקשרים עם הממלכה מאותתים לישראל שעליה לבחור: אם ברצונה לעלות על רכבת הנורמליזציה, היא לא תוכל להיתפס כמי שקוברת את האפשרות לפתרון הפלסטיני. בנייה ב־E-1 אולי לא תהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של המדינה הפלסטינית, אבל היא בהחלט עלולה לסתום את הגולל על הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה, ולסכן אפילו את יציבותם של הסכמי אברהם.