משפחות חטופים מחו הבוקר (ראשון) בשעה 07:10 מול בתי שרי הקבינט המדיני-ביטחוני. המוחים קראו לשרים להתחייב לעסקה להשבת החטופים, המונחת לדבריהם על שולחן המשא ומתן אך אינה נידונה. לטענת מטה המשפחות, התעקשות הקבינט על המשך התמרון הצבאי בעזה מסכנת את החטופים ואת חיי הלוחמים.

מול ביתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ התייצבה מיכל לביא, גיסתו של החטוף עמרי מירן: "אני מקווה שהרמת טלפון למשפחת וייס, למשפחת שתיוי. אתמול הותר לפרסום החייל ה-900 שנהרג. כמה עוד ילדים נקריב? אתה מוכן להסביר מה קרה מאז היום ה-629 שאמרת שחייבים ללכת לעסקה דו-שלבית? שבועיים שלמים שאתם לא דנים בעסקה שאתם עצמכם נתתם את המתווה שלה, שחמאס הסכים לו. אולי עמרי היה יכול ללוות את רוני ועלמא ליום הראשון בגן. החטופים זועקים 40 מטר מתחת לאדמה – מורעבים, נמקים – ואתם חוגגים במסעדות. אני דורשת שתצא החוצה ותסתכל לנו בעיניים".

דליה קושניר, גיסתם של איתן הורן ושורד השבי יאיר הורן, דיברה מול ביתו של השר רון דרמר: "אתם ישנים? אני לא. הפלאשבקים מהבוקר הזה לפני שנה לא נתנו לי מנוח. ידענו שהירש, כרמל, אלמוג, אורי ואלכס שרדו – חיכו שתצילו אותם. אנחנו כשלנו ואתם כשלתם. הם סמכו עלינו – ואנחנו אכזבנו אותם. הם יכלו להיות כאן כולם, אבל הפקרתם אותם והחמאס רצח אותם".

קושניר הוסיפה בהקשר לפתיחת שנת הלימודים: "מחר מתחילה שנת הלימודים. הילדים שלכם יתחילו תיכון – האם תלוו אותם ביום הראשון? הבנות של עמרי, של דוד ושל אלקנה ילכו מחר לגן בידיעה שאבא עדיין בעזה. הילדים שלי ילכו ללימודים בידיעה שדוד שלהם לא פה. מיליוני ילדי ישראל ילכו לבית הספר, אבל את השיעור הכי חשוב הם למדו ב-695 הימים האחרונים: שהם לבד, שהממשלה מפקירה ולא דואגת להם".

"יש לך הזדמנות להיות כתוב בספר דברי הימים של ישראל כמי שהציל את החטופים. כנס לקבינט, תגיד להם שחייבים להסכים להסכם, ואל תיתן להם לצאת מהחדר. זאת עסקה חלקית, אבל רק מתוך חדר המשא ומתן היא צריכה להפוך למלאה. אנחנו לא רוצים יותר 'הותר לפרסום'. אנחנו לא רוצים עוד מבצעים הירואיים, לא רוצים שחיילים יסכנו את עצמם. יש עסקה על השולחן – צריך לקבל אותה עכשיו ולהפוך אותה למלאה".