מנהלת תקומה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומועצת הצמחים פרסמו תמיכה בהיקף של 10 מיליון שקלים לפעולות ניטור והגנה על הצומח בעונות 2024–2025. במסגרת הפרויקט, שמטרתו לסייע לחקלאים לחזור למטעים ולפרדסים בחבל תקומה, יקבלו חקלאים באזור עוטף עזה החזר כספי על ביצוע פעולות חיוניות לביעור ומיגור מזיקים ונגעים.

הפרויקט מעודד שימוש בהדברה ביולוגית ידידותית לסביבה, ומתמרץ את החקלאים להגן על השטחים החקלאיים מפני מזיקים ומחלות. התוכנית צפויה לחול על כ-46 אלף דונם של גידולים חקלאיים: מחצית מהשטחים משמשים לגידול הדרים, וכרבע – לאבוקדו. גידולים נוספים שייכללו הם צבר, מנגו, פסיפלורה, רימון, ענבי יין, פיטייה, פפאיה ואפרסק.

ההחזר לחקלאים יינתן עבור מגוון פעולות להגנת הצומח: סניטציה (70 שקלים לדונם לעונה), ריסוס או פיזור מתקני לכידה לקטילת זבובי פירות (91 שקלים לדונם), ריסוס או פיזור תכשיר נגד עש תפוח מדומה (130 או 40 שקלים לדונם, בהתאמה). בנוסף, יתוגמלו פעולות ריסוס נגד אקרית החלודה – מזיק משמעותי בענף ההדרים (50 שקלים לעונה), וכן סניטציה למניעת עיוות תפרחות במנגו, תופעה שהתפשטה עקב היעדר טיפול סדיר בתקופת הלחימה ועלולה להביא לירידה דרסטית ביבול (240 שקלים לדונם לעונה).

במקביל, השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ממשיכים בפעולות רוחביות נוספות לשיפור בריאות הצומח והמערכת האקולוגית בחבל תקומה. בין היתר, מבצע המשרד פעולות לביעור ודיכוי צמח הקיקיון המצוי – צמח פולש "עקשן" המשמש פונדקאי מועדף לעש תפוח מדומה, מזיק הסגר בגידולים כמו אבוקדו, הדרים, רימון ואפרסק.

לדברי שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון: "החקלאות הישראלית עברה תהפוכות רבות מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. קשיי הגישה לשטחים החקלאיים, ובתוך כך גם קושי לטפל ולעבד אותם, גרמו לנזקים רבים עבור החקלאים. בימים אלו אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי לסייע לחקלאים לחזור לשגרה".

עזרא בכר, מ"מ מנכ"ל מועצת הצמחים, הוסיף: "רבים מחוץ לענפי החקלאות לא מודעים לחשיבות הטיפול השוטף בהדברת מחלות ומזיקים. זהו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של החקלאים, ומעבודתנו השוטפת במועצת הצמחים".

"מזיקים עלולים להרוס פרדסים שלמים"

בכר מתאר את ההדברה כמאבק יומיומי, סיזיפי ומתמשך – "מלחמת אין ברירה" לשמירה על הגידולים ועל המזון שכולנו אוכלים. "במועצת הצמחים מושם דגש על פיתוח שיטות הדברה ירוקות וביולוגיות", הוא אומר, "אנו שמחים על הפעילות המשותפת שתחזק את חקלאי הדרום ומודים למנהלת תקומה ולשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות וביטחון המזון. בעזרתם יוכלו החקלאים בדרום, שספגו כל-כך הרבה מאז 7 באוקטובר, להיטיב את תהליכי הגידול של המוצרים החקלאיים שכולנו כל-כך אוהבים".

שמעון זנדני, המנהל את הפרויקט מטעם מנהלת תקומה, מסביר כי המיקוד בפעולות הגנת הצומח באזור נחוץ כדי להתמודד עם נזקים שנגרמו בעקבות המלחמה. "בחודשים הראשונים של המלחמה החקלאים לא יכלו להגיע לעבוד במטעים או לקטוף פרי בגלל מחסור בעובדים. כתוצאה מכך ראינו גידול בתופעות של נגעים ומזיקים", הוא אומר ל'דבר'.

"ברגע שלא מטפלים, המזיקים מתפתחים ומתרבים. הבעיה הקשה ביותר הייתה בפרדסי ההדרים, שבהם נשאר הרבה פרי על העצים. מכיוון שלא נעשתה הדברה, המזיקים התרבו, ופרי שלא נקטף משך זבובי פירות ועש תפוח מדומה – מזיקים קשים שמתפשטים ועלולים להרוס פרדסים שלמים".

גם מטעי המנגו בעוטף נפגעו מחוסר היכולת של החקלאים לטפל במזיקים. הפעולה המרכזית שמעודדים לצורך הגנת הצומח היא סניטציה: הסרת מקורות מזון ובית גידול למזיקים ולמחלות, כדי לצמצם את התפשטותם באופן יעיל וידידותי. במהלך הלחימה לא בוצעה סניטציה, ומחלה שגורמת לעיוות בפרחים התפשטה במטעים. לדברי זנדני, המחלה מפחיתה בצורה דרסטית את היבול עד לאי כדאיות כלכלית.

"פעולות סניטציה יכולות לכלול פינוי פסולת אורגנית, טיפול בנגעים ספציפיים או סילוק צמחים פולשים", מסביר זנדני. "במקום לרסס ולהשתמש בכימיקלים נגד המזיקים, אנחנו מנסים למנוע מהם להתרבות. כמו אצל בני אדם: עדיף לשמור על היגיינה מאשר להילחם במחלה שמתפרצת. זה חלק ממאמץ רחב יותר לשמירה על בריאות הצמחייה ובני האדם".

במסגרת הפרויקט ימונה גם פקח להגנת הצומח לענף האבוקדו, המתפתח מאוד באזור הנגב המערבי. "יש לנו היום קרוב ל-25 אלף דונם בנגב שחייבים לשמור עליהם", אומר זנדני. כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, חקלאי הנגב המערבי עדיין עוסקים בבקרת נזקים ובהדברת מזיקים כתוצאה מהיעדר טיפול. "המטרה שלנו היא לעזור לחקלאים לייצב את המטעים והפרדסים מבחינת התפשטות מזיקים, ואם נצליח – נמשיך את הפרויקט גם בעתיד כדי לשמר את הטיפול".

"אנשים לא מבינים כמה מאמץ מושקע בזה"

בשנה האחרונה מסתובב זנדני בין חקלאי הנגב המערבי במסגרת תפקידו. "אני מכיר את הבעיות והכאבים שלהם, עוזר בהתמודדות עם מזיקים. כשעולות בעיות מהשטח, אנחנו מנסים להבין את השורש שלהן ולעזור לחקלאים, כדי להחזיר את ענפי המטעים וההדרים למסלול ההתפתחות המרשים שבו היו לפני המלחמה".

לדבריו, נושא הגנת הצומח זוכה לעיתים קרובות להתעלמות ואף ליחס מזלזל מחוץ למילייה החקלאי. "אנשים לא מבינים כמה מאמץ מושקע בזה. בסופו של דבר, מזיק או נגע שיש במשק אחד הוא בעיה של כולם. המזיקים לא מכירים בגבולות או בחלוקת שטחים – הם רק מחפשים איפה להתרבות".

התמיכה הכספית, לדבריו, מדרבנת את החקלאים לשתף פעולה. "חקלאי לא יוציא כסף סתם. אומנם מדובר בהשקעה ארוכת טווח שיכולה להועיל, אבל לא כל אחד מצליח לעשות לבד סניטציה או טיפולים אחרים נגד מזיקים. כשיצרנו אפשרות להשתתפות והחזר כספי על טיפולים כאלה, ראינו היענות רבה – וזה טוב לכולם".

במטרה לצמצם את השימוש בריסוסים כימיים, מסייע הפרויקט לחקלאים לבצע הדברה ביולוגית. "אנחנו פועלים בשיטות כמו סניטציה, שהוכחו כמאוד אפקטיביות", מסביר זנדני. "ברגע שלא מצטבר פרי, אין אוכלוסיית מזיקים שיכולה לבוא ולהתרבות. לטיפול בזבובי פירות אנחנו תולים בקבוקים במטעים, מה שעוזר להפחית את הצורך בריסוס כימי למינימום".

דוגמה נוספת להדברה ביולוגית יצירתית היא פריסת כ-200 תיבות קינון לתנשמות ברחבי האזור. התיבות מספקות לתנשמות "בית" מוגן ונוח לקינון ולהתרבות, והן יוצאות לצוד מכרסמים שנמשכים לשטחים החקלאיים וגורמים לנזק. התנשמות, שניזונות מעכברים ומכרסמים אחרים, מסייעות להפחית את השימוש בחומרי הדברה כימיים הפוגעים בסביבה ובבריאות האדם.