הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת שר הבינוי והשיכון חיים כץ המבטלת את המבחנים המעשיים הממשלתיים אותם נדרשים כיום עובדים זרים בענף הבניין לעבור במסגרת מסלול ההבאה הפרטי שלהם לישראל. לאחר טבח ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, נקלע ענף הבניין למצוקת כוח אדם, כיוון שנמנע מכ-76 אלף עובדים פלסטינים שהועסקו בו בעבר להיכנס לישראל.
לאור מצב החירום בענף הנחשב לאחד המשמעותיים במשק, החליטה הממשלה לחרוג ממדיניותה המאפשרת הבאת עובדים זרים רק במסגרת הסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים), ולאפשר לתאגידי כוח האדם הזר להביא עובדים גם במסלול הבאה פרטי. במסגרת מסלול זה, ערך תחילה משרד הבינוי והשיכון מבחנים ומיונים מעשיים במדינות המוצא של העובדים, על מנת לוודא שהעובדים המגיעים לישראל הם בעלי הכשרה ראויה.
כבר באפריל השנה נקבעה הקלה, שאפשרה לתאגידי כוח האדם להגיש בקשה לגיוס עובדים ללא בחינה ומיון מצד משרד השיכון, תוך התחייבות שהתאגיד לא יוכל לטעון בעתיד נגד מקצועיות העובדים. בתקופה זו הגיעו כ-20.7 אלף עובדים זרים לענף, ועוד כ-7,000 קיבלו אישור ויגיעו בהמשך. מתוכם, כ-14 אלף עובדים נכנסו ללא בחינה רשמית של משרד הבינוי, אף שהמשרד בחן ומיין כ-70 אלף מועמדים במדינות המוצא. כעת, מבקשת הממשלה לבטל לחלוטין את המבחנים המעשיים במסגרת מתווה ההבאה הפרטי.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מרבית התאגידים מבצעים בעצמם בחינות ובדיקות טרם הגשת הבקשות, שכן קיים להם אינטרס ישיר להביא עובדים מיומנים לענף. "התחרות הגבוהה בין עשרות תאגידים יוצרת תמריץ ישיר לבצע מיון מקצועי כבר בשלב הגיוס, על מנת להבטיח הגעת עובדים בעלי התמחות נדרשת ובכך לשמור על איכות ומקצועיות הענף כולו", נכתב.
בחוות הדעת של היועצת המשפטית למשרד הבינוי והשיכון צוין כי העובדה שהתאגיד הוא זה שבוחן את העובד מקטינה את הסיכון לתלונות על רמת המקצועיות, ואף עשויה למנוע תופעות של "Flying Visa" – הבאת עובדים בלתי מתאימים רק כדי לגבות מהם דמי תיווך. עם זאת, הודגש כי מדובר במתווה זמני הנובע ממצב החירום בענף, וכי דרך המלך לגיוס עובדים צריכה להמשיך להיות באמצעות הסכמים בילטרליים.
מנגד, הייעוץ המשפטי של משרד העבודה התריע כי מתווה זה מגדיל את הסיכון שיגיעו עובדים שאינם מיומנים, וכי יש בכך על פניו כדי לפגוע בבטיחות העובדים הזרים בענף הבנייה, דבר המגדיל גם את הקושי המשפטי סביב הבאת העובדים הזרים במתווה הפרטי בכלל. לפיכך, הדגישו כי נדרשת הגדלת התקינה בתחום האכיפה והפיקוח על עובדים זרים, על מנת לאזן את הסיכונים שבהצעה.
יו"ר הסתדרות עובדי הבניין, העץ והתעשיות הנלוות מזל גולן מסרה: "מודל ההבאה הפרטית בתאגידי כוח האדם הזר בענף הבניין מוכיח את עצמו. לצערנו אנחנו פוגשים בשטח דווקא עובדים שהגיעו במודל הבילטרלי שמעידים ששילמו דמי תיווך גבוהים ושרמתם המקצועית נמוכה ביותר – עובדים שחלקם לא עבדו מעולם בבניין קודם לכן".
"לעומת זאת, בתאגידי כוח האדם הזר אנחנו פוגשים בהכשרות הבטיחות המבוצעות בשיתוף ההסתדרות עובדים מקצועיים, בתנאים טובים יותר, כיוון שהתאגידים שמביאים אותם בוחנים אותם ורוצים להביא את העובדים המקצועיים ביותר שיש על מנת להיות תחרותיים בשוק".
"את המודל הזה, של תאגידים מוסדרים, מפוקחים, עם רישוי מתאים, היינו ממליצים להרחיב גם לענפים אחרים כמו תעשייה ומסחר, שכן אנחנו פוגשים בענפים אלה עובדים זרים חלשים יותר שאין להם כתובת ברורה. פעם אחר פעם השר חיים כץ, מוכיח שהוא מחובר לשטח ולצרכיו, ויודע לקבל החלטות אמיצות שמקצרות ביורוקרטיה מיותרת".
