בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) שחיפוש בטלפון הנייד של נחקר מחייב צו בית משפט כמו בחיפוש בבית או במחשב, ולא מספיקה רק הסכמת הנחקר. עם זאת, השופט סולברג שעמד בראש ההרכב קבע כי נדרשת חקיקה לעניין, והוראת בית המשפט תיכנס לתוקף רק בעוד 18 חודשים, בסוף פברואר 2027.

את העתירה הגישה הסנגוריה הציבורית נגד הנחיות פרקליט המדינה ונוהל חטיבת החקירות במשטרת ישראל, שהחל מ-2016 החלו לאפשר לדרגי השטח לחפש בחומר מחשב בהסכמת הנחקר וללא צו שיפוטי. תחילה באמצעות הוראת שעה ובהמשך באמצעות הנחייה של הפרקליטות. השאלה המרכזית הייתה האם המשטרה מוסמכת לערוך חיפוש בחומר מחשב (ובפרט טלפונים ניידים) בהסתמך על הסכמת הנחקר בלבד, גם ללא צו שיפוטי.

בית המשפט העליון (ברוב דעות של המשנה לנשיא נועם סולברג, הנשיא יצחק עמית והשופט דוד מינץ) קיבל את העתירה, ובפסק דין מפורט כתב כי קיימים פערי כוחות משמעותיים בין המשטרה לבין הנחקרים, וכן כי הטלפון הנייד מכיל תוכן בממדים דומים לאלה שמצויים במחשב.

"המשטרה נעדרת סמכות לעריכת חיפוש מוסכם בחומר מחשב… אין מנוס מהפיכת הצו על-תנאי למוחלט", כתב השופט סולברג, והציע כי ההרכב יורה על ביטול הסעיפים שמאפשרים חיפוש בחומר מחשב (כלומר במחשב, טלפון או כל פלט שיוצא מהם) בהסכמת הנחקר בלבד.

למרות ההצהרה החד משמעית של השופטים, השופט סולברג הורה כי במטרה לאפשר היערכות להוראות הצו החדש, תינתן תקופת מעבר של 18 חודשים, כאשר עד אז המצב יישאר כפי שהוא, בו לשוטרים ולחוקרים יש אפשרות לחפש בטלפון של נחקר בהסכמתו בלבד, וללא צורך בצו שיפוטי.

בתום תקופת המעבר, הצו של בית המשפט העליון ייכנס לתוקף, וייאסר על חוקרים לבצע חיפוש בכל חומר מחשב ללא צו בית משפט.