"אני רואה את עצמי כמנהיגה של בית הספר. התפקיד שלי הוא לשדר חוסן וביטחון לקהילה שלי", אומרת ל'דבר' סיגל אדרי (55), מנהלת בית הספר היסודי 'בן צבי' בשלומי ותושבת המקום, שפתחה היום (שני) את שנת הלימודים תשפ"ו.

בית הספר חזר לפעילות במרץ האחרון, עם חזרתם של תושבי שלומי משנה וחצי של פינוי בעקבות המלחמה. עם חזרתו הוא החל לפעול במבנה חדש, שממוקם כ-200 מטר מהגבול עם לבנון. "מפקד האוגדה אמר לי שזה בית הספר שיושב הכי קרוב לגבול בכל הארץ", מספרת אדרי, "היינו אמורים לעבור לכאן כבר לפני המלחמה. זה מבנה שעונה על צרכים חינוכיים רבים וכולל חידושים טכנולוגיים, ואני נרגשת שקיבלנו אותו".

בשנתיים האחרונות תלמידי שלומי המפונים היו מפוזרים ב-138 בתי ספר, והמורים ביישוב שפונו אף הם החלו לעבוד ב-25 מוסדות לימוד שונים ברחבי הארץ, תוך "השתדלות שאלו יהיו אותם בתי ספר של התלמידים המפונים". אדרי, סגנית המנהלת חווה אביטל ויועצת בית הספר עדי נפתלי ביקרו ברחבי הארץ במוקדים השונים, "כדי לבדוק שהתלמידים בסדר, ומקבלים את מה שהם זכאים לו".

"מלבד תלמידים ששבו לשלומי אחרי שנתיים, יש תלמידים מ-22 משפחות חדשות שעברו לשלומי עכשיו. הם אמרו לי שאחרי המלחמה עם איראן, הם הבינו שהכי בטוח בצפון".

אדרי מספרת שכ-7% מכלל תלמידי בית הספר לא שבו לבית הספר. קליטת התלמידים השבים הוא אתגר גדול של בית הספר. "כשחזרנו במרץ וגם קודם לכן בית הספר החלופי בעכו, היינו עם מעט תלמידים וצוות חינוכי גדול, מה שאפשר לנו להגדיל את הצוות החינוכי בכיתות עצמן ולקדם כל תלמיד להישגים גבוהים יותר. להמשיך במודל שכזה מהווה אתגר ככל שיש יותר תלמידים".

המפתח להתמודדות מבחינתה של אדרי הוא מיפוי כיתתי ומיפוי אישי. "השיטה היא לערוך מיפוי לימודי, חברתי ורגשי ברמת הכיתה וברמת התלמיד. בעקבות המיפוי הלימודי שנעשה דרך בדיקת הידע של התלמידים, ללא ציון כמובן, נבנית תוכנית פדגוגית כיתתית ואישית. כל מורה עובד עם 4-3 תלמידים. תלמידים שחזרו בספטמבר קיבלו ציונים גבוהים יותר מתלמידים שחזרו במרץ".

"יחד עם זאת למדנו מהחזרה במרץ שילד לא פנוי ללמידה כל עוד הוא עמוס רגשית. לכן יופעלו השנה תוכניות חינוכיות שתפקידן לתת מקום לביטוי רגשי וכן תרגול של אמפתיה ויכולות נוספות לבניית קשרים כמו: לימוד אומנויות לחימה, מפגש עם בעלי חיים והיכרות עם חייהם של אנשים עם מוגבלויות".

אדרי מצביעה על האתגר החברתי בשילוב התלמידים החדשים ואלו שחזרו בקיץ: "החלטנו להמשיך בשנת הלימודים הקרובה עם הכיתות כפי ששובצו במרץ. לדוגמה, שתי כיתות ג' הנוכחיות הן ערבוב של שתי כיתות ג' לפי המלחמה. לכן השיבוץ של התלמידים השבים הוא מאתגר, כי כיתת האם לא מהווה עוגן לשיבוץ. כל הכיתות יצטרכו להתגבש מחדש".

צוות בית הספר הוא מקור לגאווה עבורה. "כל הצוות שלי חזר לבית הספר, וזה יוצא דופן. זו רק הוכחה שצוות בית הספר הוא משפחה. הצוות שלנו ותיק, ומפה באמת יוצאים רק לפנסיה. 85% מצוות בית הספר פונה מביתו. גם הם היו צריכים מקום לבטא ולעבד את החששות והפחדים מהחזרה הביתה. לשם כך קיימנו מעגלי שיח, וקיבלנו ליווי מקצועי חיצוני למי שהיה זקוק לכך".

אדרי מספרת שקיבלה מענה וסיוע מהמועצה המקומית וממשרד החינוך כשנזקקה לכך. "חשוב לי להודות לראש המועצה שלנו גבי נעמן, שדאג לתושבים במהלך הפינוי ודואג לחינוך גם לאחר החזרה לשלומי, ולמנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, אורנה שמחון, שסייעה לנו לאורך כל הדרך בכל מה שנדרש".

"אני מאחלת שתהיה לנו שנה רגילה, משעממת אפילו. התחלתי להיות מנהלת בשנה הראשונה של הקורונה ולא היה לי רגע דל. המשימה שלי היא להביא את הטוב ביותר לתלמידי 'בן צבי' ואני מאחלת לעצמי ולצוות שלי שנצליח".