'ילד הוא ילד. הפסיקו את המלחמה' – קראו כ-200 מורים בסרטון שפורסם ביום הראשון ללימודים. זהו הסרטון השני של עובדי הוראה הקורא להפסקת המלחמה. קדם לו סרטון של עשרות מנהלי בתי ספר שקראו קריאות דומות שבוע לפני כן, וזומנו לשימוע שנערך היום (רביעי).

מצטרפת לסרטונים אלה תגובתה של איילה לאש, מורה לחינוך מיוחד מיהודה ושומרון: "הילדים שריחמתם עליהם בצוק איתן, גדלו והתחנכו לנוחבות ששחטו תינוקות לעיני אימותיהם ואנסו אימהות לעיני ילדיהן. בוז לכם מעוותי מוסר!"

האם מותר למורים להתבטא פומבית בנושאים פוליטיים? עו"ד הרן רייכמן המתמחה בעתירות חינוך מסביר ל'דבר' כי יש לעשות הפרדה בין המתרחש עם התלמידים בבית הספר ומחוץ לו. "מחוץ לכותלי בית הספר עובדי ההוראה הם אזרחים לכל דבר ועניין, בעלי הזכות לחופש פוליטי, שהיא הזכות הבסיסית לכל אזרח. כמובן אם יש הסתה או אמירה במישור הפלילי התמונה משתנה".

חלק מעובדי ההוראה מסווגים כעובדי מדינה וחלק כעובדי הרשויות המקומיות. "לחלק מהמורים יש הגבלות מסוימות מתוקף תפקידם. עם זאת, בניגוד למערכת החינוך במדינה או ברשות מקומית, יש היררכיה אחרת: למנכ"ל משרד או עירייה יש יותר הגבלות מאשר מורה או מנהל מן השורה".

תזכיר שנשלח לעובדי המדינה ב-2019 מדגיש בין היתר מה עובד מדינה אינו יכול לפרסם ברשתות החברתיות: קידום מפלגה, תמיכה בטרור, עידוד עבירות על החוק באופן ישיר או עקיף וביטוי מעליב או פוגעני כלפי גוף כזה או אחר במוסדות המדינה והכנסת. המקור למחלוקת על פרסום ברשתות החברתיות הוא שבתקנון שירות המדינה אין הגדרה למהו ביטוי מעליב או פוגעני.

ההנחיות לגבי השיעור בכיתה מגיעות מחוזר המנכ"ל. "חוזר מנכ"ל מאפשר ואף מעודד מורים לשוחח עם תלמידים על סוגיות עכשוויות", אומר רייכמן. "הבעיה היא התרבות הארגונית של המערכת שגורמת למורים לחשוש לעסוק בנושאים וסוגיות אלו".

בחוזר המנכ"ל שפורסם ב-2016 נכתב: "חשוב שמורה יעלה לדיון שאלות שעל סדר היום הציבורי ויעורר בכיתה שיחה בנושאים שנויים במחלוקת". לפי החוזר, שיחה עם התלמידים בסוגיות אלו היא חלק מהחינוך למעורבות אזרחית-חברתית ומדרבנת ללקיחת אחריות של הפרט בחברה.

החוזר מתיר למורים להביע את דעתם ואף להעדיף אותה על פני דעה אחרת, "כמי שאחראי לאופי השיחה ומטרותיה ומוביל אותה". עם זאת, על המורה להיות "מודע למעמדו", לא לכפות את דעתו על התלמידים ולאפשר להם להביע ביקורת גם עליו. עוד מדגיש חוזר המנכ"ל כי על המורה "להוות דוגמא אישית בקיום דיון ולאפשר מגוון דעות ועמדות".

גבולות השיחה לפי חוזר מנכ"ל הם פגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל ומוסדותיה וקריאה לאלימות או הסתה. אין לאפשר אמירות גזעניות או כאלו הנוגדות את חוק החינוך הממלכתי.

את התרבות הארגונית שרייכמן מצביע עליה ניתן לראות בימים האחרונים בהתנגדותו של שר החינוך יואב קיש לסרטון של המנהלים. "מערכת החינוך לא תהיה שופר של חמאס ולא במה לתעמולה", אמר קיש. "כל עובד הוראה או מנהל שינצל את מעמדו לצורך קידום דעות פוליטיות בניגוד לחוק, יוזמן לבירור".

רייכמן אומר שלאורך שנים יש ניסיון להלך אימים על מורים. "ההפחדה היא מגורמים שונים במערכת, אבל גם יש מעין השתקה פנימית. בבתי ספר הומוגניים יש פחות מתיחות סביב חינוך פוליטי. למשל בתי הספר הממלכתיים-דתיים שנוסעים כל שנה למצעד הדגלים בירושלים".

רייכמן ייצג עובדי הוראה בהליכים משמעתיים. "בזמנו ייצגתי מורה לערבית שכתבה לעיתון טור דעה ביקורתי על שינוי בלימודי המקצוע. רצו לזמן אותה לדיון משמעתי והבהרתי שעם כל הכבוד,  מדובר בדעה מקצועית וזכותה להביע את דעתה.

"בסופו של דבר שיחה מורכבת על סוגיות שנויות במחלוקת בונה חברה דמוקרטית במובן המהותי שלה. ממילא אם אנחנו לא מדברים איתם הם ינהלו את השיח הזה ברשתות החברתיות, ושם זה שטחי עד מאוד. נער שיידע להיות בשיחה שבה הוא מקשיב לדעות שונות משלו יגדל להיות אזרח אכפתי ופעיל".