כנס עמותת 'אנוש' בנושא בריאות הנפש של ילדים שנערך אתמול (רביעי) נפתח באזעקה בשל שיגור טיל מתימן. במהלך הכנס, בסימן 'בריאות הנפש – למען דור העתיד' ראיינה אשת נשיא המדינה מיכל הרצוג, את שורדת השבי קרן מונדר שחזרה מהשבי יחד עם בנה אוהד ואימה רותי. אביה, אברהם מונדר, נרצח בשבי, וגופתו הושבה לישראל במבצע צבאי.

הריאיון עם מונדר החל בהצגת קטע מכתבה של ערוץ 12 המשחזרת את חטיפת המשפחה. "בשבי הייתה דאגה אין סופית למשפחה ולחברים", סיפרה מונדר. "לא ידענו מה קרה לאבא שלי. זה כמובן לא ייחודי לנו אלא לכל מי שהיה בשבי ובכלל בשבת ההיא, משפחות נקרעו והרבה מהן לא מצליחות להתאחד עד היום".

היא סיפרה על החוויה בשבי עם השבויים האחרים. "בחלק מן הזמן בשבי היינו מה שאני קוראת לו בתור קיבוצניקית, 'קבוצה רב גילאית' בחדר אחד". והרחיבה, "עשרה אנשים מגיל שנתיים עד שמונים וחמש, אימהות, סבתות, ילדים ללא הורים ועוד. לא הכרנו לפני כן, אולי פה ושם אבל לא ברמה שצריך לישון ביחד, לאכול את מה שיש ולא תמיד יש, ולעשות את הצרכים אחד ליד השני, כי בשביל ללכת לשירותים היה צריך לחכות ולא תמיד הייתה יכולת להתאפק. היַלדוּת של הילדים הושתקה, ללא מקום בטוח, ללא מרחב לפעול בו, עם משחקים מועטים ונדרשה הרבה יצירתיות כדי להעביר את הזמן".

על החזרה מהשבי סיפרה מונדר: "כשחזרנו היינו בהודיה ענקית ושמחה מהולה בדאגה למי שהשארנו מאחור. רצינו רק לחזור לחיים שלנו ולמי שהיינו. אך בשלב די מוקדם הייתה הבנה כי חזרה לשגרה קשה יותר משנדמה: האמון בעולם נפגע ונדרשים המון משאבים לבנות אותו מחדש".

לדבריה, נדרשת גם הבנה מחודשת לצרכיו של בנה. "יש הבנה שלאוהד יותר מתאימות פעילויות מצומצמות, כמה שיותר אחד על אחד ובעיקר שיש להקשיב למה אפשר או אי אפשר באותו רגע. בעת סבבי לחימה שנוספו בצפון ועם איראן המצב רק מחמיר את רמת הסטרס והפחד, אוהד ממש מבקש שנעזוב את הארץ למדינה שאין בה מלחמות". לדבריה, הידע מסייע לאוהד. "הוא לומד הרבה על הצבאות בעולם, לאיזו מדינות יש צבא חזק, איזו מדינה מחזיקה ראשי נפץ גרעיני וכמה. אילו מדינות יריבות, באילו מדינות אין מלחמות. הוא ילד חכם שלומד בתקופה הזו בדרך אחרת תכנים שלא נלמדים בתוכנית הלימודים".

מונדר נותנת דגשים לליווי ילדים שחזרו מהשבי: "הליווי של הילדים חייב להיות לטווח הרחוק, כי כעת לא כולם פנויים לטיפול. יש לגבש בשיתוף של כל ילד את המערכת המתאימה לו עם מעטפת שעוזרת להורים לשאת את האתגרים שעולים בכל שלב. צריך להיות סבלניים מכילים ואוהבים, לפעמים לחץ ודרישה יוצרים בריחה של הילדים מהתמודדות וביקורת עצמית הרסנית במקום התקדמות ורווחה נפשית שלהם".

היא מסיימת את דבריה בבקשה מהקהל: "בשבי כל הזמן דאגנו אם חושבים עלינו, אם יודעים עלינו, וזוכרים אותנו. חשבתי אולי המשפחה שלנו לגמרי תיעלם. אנחנו חייבים להשמיע קול ולהגיד שאנחנו זוכרים כל אחד מהם, וכל אחד שם הוא עולם ומלואו"

בכנס נערך פאנל שעסק במניעה של קשיים נפשיים אצל בני הנוער. אחת המסקנות הייתה שיש להגדיל את שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת עם כלל הגורמים האחראיים על הנושא. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר כי: "בריאות הנפש אינה המשימה הבלעדית של משרד הבריאות. נדרש לבנות פלטפורמות ומנגנונים עם גורמים נוספים. דוגמא טובה לכך היא מרכזי החוסן שהם שיתוף פעולה של משרד הבריאות עם משרד הרווחה והשלטון המקומי".

מנכ"לית עמותת 'אנוש', ד"ר הלה הדס נתנה את מרכזי 'הדספייס' הנותנים מענה לנוער וצעירים הנמצאים במצוקה או במשבר ברחבי הארץ כדוגמא לשיתוף פעולה בין גורמים שונים:"הדספייס' עובד בשיתוף עם רשויות מקומיות וככה זה צריך להיות. בריאות הנפש של ילדים ונוער מצויה יותר בחינוך וברווחה יותר מקופות החולים ותחומים אלו נמצאים תחת הרשות המקומית. אני מצפה מהממשלה שתתמרץ את הרשויות המקומיות לעסוק בבריאות הנפשית של הילדים והנוער".

מנכ"ל קופת חולים לאומית, חיים פרננדס, הוסיף כי יש לנסות להגיע לכמה שיותר קהלים: "לפי המחקר הפנימי שלנו, רופא ילדים פוגש ילד שבע פעמים בשנה. שישאל אותו בנוסף לבירור על כאבים כאלו ואחרים לשלומו".

רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג אמרה כי "העומס על הנפש הולך ונעשה כבד, ובנפש של רבים ורבות מאיתנו מתגלעים ומתגלים סדקים ושברים. כפועל יוצא, גם העומס על מערכת בריאות הנפש הוא בלתי יתואר. הצורך אקוטי, חוצה גילים, מגדרים ומגזרים, והמערכת מתקשה לעמוד בשטף הזה".

"מדינה נמדדת ביכולת שלה לדאוג למי שזקוק להגנה בעתות שגרה כמו בעתות מלחמה. בימים בהם הטריגרים הפוסט טראומטיים והסיבות לחרדה ודיכאון רבים כל כך, אצל חיילים כמו גם אצל אזרחים, הושטת היד בזמן ובאופן הנכון עשויה להיות מצילת נפשות ממש".