
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (חמישי) כי יוריד מסים אם בנק ישראל, בהובלת הנגיד פרופ' אמיר ירון, לא יוריד את גובה הריבית במשק. סמוטריץ' מסר את ההודעה בפגישה עם נשיאות המגזר העסקי.
"להיות שמרן זו לא חוכמה", אמר סמוטריץ' בפגישה, "כבר לפני חצי שנה אמרתי שצריך להוריד את הריבית. עצמאותו של הנגיד היא קריטית לכלכלה המודרנית שלנו, אבל את חופש הביטוי יש לי". שר האוצר אמר שיגבש מדיניות גם ביחס להחלטות הריבית של הבנק: "כפי שהמדיניות המוניטרית בסמכותו הבלעדית של הנגיד, המדיניות הפיסקאלית בסמכותי הבלעדית, ואם הוא לא יוריד את הריבית אני אוריד את המיסים".
ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5% מאז ינואר 2024, ללא שינוי ב-13 נקודות ההחלטה האחרונות. ישראל נדירה בקיפאון שלה במדיניות הריבית, כשרוב הבנקים המרכזיים בעולם הורידו ריבית בשנתיים האחרונות. רבים במגזר העסקי, במיוחד בענפי התעשיה והבניה, שותפים לביקורת של סמוטריץ' על המדיניות של בנק ישראל והנגיד ירון. לטענת אותם גורמים עסקיים, שיעור הריבית הגבוה משית נטל כלכלי כבד על משקי הבית ועל העסקים הזקוקים לאשראי.
על פי עיקרון המדיניות המוניטרית, בנק ישראל זכאי לקבל באופן עצמאי החלטות בנושאים שתחת סמכותו, בהם שיעור הריבית במשק. מוטל עליו לכוון את האינפלציה במשק, בין היתר דרך הביקושים, שהריבית משפיעה עליהם. שר האוצר רשאי לקבל החלטות בענייני מיסים, חלקן באמצעות חקיקה (למשל גובה מס ההכנסה), וחלקן ישירות דרך צווים. הצהרת סמוטריץ' שבכוונתו לשנות את המדיניות הפיסקלית ביחס למדיניות המוניטרית של בנק ישראל יכולה לפגוע ביכולת של בנק ישראל לשלוט על הביקושים ולהמשיך "לצנן" אותם, מכיוון שהורדת מיסים יכולה לגרום לעליה בביקושים.
בנק ישראל טען בתגובה לדברי סמוטריץ' כי דווקא הבנק הוא ששואף להקל על הציבור, בפרט על השכבות החלשות. "אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות, וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה", מסרו מבנק ישראל. "הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אחריות תקציבית היא צורך השעה".
ב'פורום ההייטק למען ישראל' טענו שסמוטריץ' פוגע בעיקרון עצמאות הבנק המרכזי. "מערכת הבנקאות והבנק המרכזי חייבים לפעול באופן עצמאי, מקצועי וחף מלחצים פוליטיים", מסרו, "איומים עלולים לפגוע באמון הציבור, לערער את יציבות השווקים ולגרום לנזק כלכלי חמור".
מוקדם לדעת אם סמוטריץ' אכן יבחר להוריד מיסים. אם יוריד את המע"מ ומס הבלו על הדלק, שאת גובהם בסמכותו לשנות ללא חקיקה, יהיה זה צעד שמצמצם את אי השוויון. אמנם, הורדת מיסים מקטינה את הכנסות הממשלה, ולכן עלולה להביא לפגיעה בשירותים שהממשלה מעניקה לאזרח. אך מיסים עקיפים דוגמת המע"מ והבלו, המוטלים על הצריכה, פוגעים במיוחד בבעלי הכנסות נמוכות. אלו נוטים לצרוך חלק גדול יותר ממשכורתם, לעומת בעלי הכנסות גבוהות, שיותר מהכנסתם עובר לחיסכון ולא לצריכה. הדבר נכון במיוחד ביחס לדלק, מוצר שהביקוש אליו יחסית קשיח.


