שר החקלאות אבי דיכטר פנה לרבנות הראשית בבקשה לאישור חריג להפעיל את המחלבות גם בחגים ובשבתות, כדי למנוע מדפי חלב ריקים. את תשובת הרבנות אפשר לסכם בכך שהנושא אינו נוגע לה, ושכפי שהמחלבות מצאו פתרון בעבר, עליהן לפתור את הבעיה גם השנה.

דיכטר פנה בשלב מוקדם יותר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לאפשר ייבוא במהלך חגי תשרי, נוכח הצפי למחסור דרמטי על מדפי החלב בתקופה זו. במשרד האוצר אמנם הבינו שהסרת המכס לא תיתן מענה למדפים הריקים בחגים, אבל זיהו שעת כושר להגשמת תוכניתם לביטול התכנון בענף החלב. שר האוצר חתם על צו פטור ממכס ליבוא חלב לחצי שנה, בהתאם לדרישת היבואנים, שטענו שישתלם להם לייבא רק אם הפטור יהיה בתוקף ל-6 או 7 חודשים לפחות.

אלא שתוכניתו של שר האוצר מתרסקת עוד לפני שהמריאה. ראשית, הזמן שנותר עד החגים לא מאפשר היערכות מתאימה. שנית, הייבוא מאירופה נתקל בקשיים. התפשטות מחלת הפה והטלפיים, שפגעה בבקר בגרמניה, הונגריה וסלובקיה, גרמה לעלייה בביקוש באירופה לחלב מפולין, שממנה יובא חלב לישראל לפני שנתיים. כך, החלב הפולני נעשה יקר, ובצירוף דרישות הכשרות ועלויות ההטסה, ההסתמכות על ייבוא מאירופה בתקופת החגים התבררה כלא ריאלית.

ל'דבר' נודע שחלק מהיבואנים בוחנים אפשרות לייבא חלב מיוון וקפריסין. עם זאת, טרם אותרו מפעלים שעומדים בדרישות, והתאמת האריזות והתוויות כנדרש לא יושלמו בלוח זמנים רלוונטי לתקופת החגים, שבה צפוי המחסור.

הקושי למלא את מדפי החלב בחגים נעוץ בשיקולי כשרות. הרבנות אמנם מאפשרת לרפתות לחלוב בשבת, בנימוק של צער בעלי חיים, שלפיו אי חליבת הפרות תגרום להן לסבל. היא גם מאפשרת לאחסן את החלב במיכלי קירור במשק. אך הרבנות לא מאשרת להוביל את החלב מהרפתות למחלבות במהלך השבת והחג, וכמובן שלא לפסטר ולארוז אותו במחלבה.

דיכטר ביקש אישור ל"פעילות חריגה" בידי עובדים לא יהודים

שר החקלאות דיכטר פנה בשבוע שעבר לרבנות הראשית בבקשה להעניק אישור חריג להפעיל את המחלבות בימי החג והשבת. במכתב ששלח דיכטר לרבנים הראשיים, הראשון לציון הרב דוד יוסף והרב קלמן בר, הסביר השר את האתגר הייחודי השנה. אמנם, בכל שנה מצטמצם מספר ימי העבודה במחלבות לקראת החגים, אך השנה ימי העבודה יהיו מועטים במיוחד, שכן כל החגים חלים באמצע השבוע: מקרה נדיר שהפעם הבאה שיתרחש יהיה ב-2045. דיכטר הסביר ש"צפויים עוד חמישה ימי חג וארבעה ערבי חג שבהם לא יהיה ניתן לעבד חלב במחלבות", וכי הדבר מהווה "אתגר משמעותי לאיסוף, קליטת ועיבוד החלב במהלך החודש".

במכתבו מפרט השר דיכטר את הניסיונות שנעשו לפתור את הבעיה, אך העלו חרס: "צו שפורסם להפחתת מכסים על ייבוא חלב נועד לתת מענה למחסור הצפוי בתקופת החגים, אולם על פי היבואנים, אין ביכולתם להביא את החלב מחו"ל לפני החגים. כלומר, גם פתיחת הייבוא לא עונה על המחסור הקיים שילך ויגבר בתקופת החגים".

דיכטר אף פירט את התנאים המגבילים שבמסגרתם הוא מבקש שיופעלו המחלבות, אם יינתן האישור החריג: "פעילות הכרחית וחריגה בשבת ובחג, שתבוצע במחלבות אך ורק על ידי עובדים שאינם יהודים ולתקופת זמן מוגבלת החל מימים אלו ועד לאחר חגי תשרי, לצורך מזיגת חלב שתיה בלבד. צעד זה יוכל לצמצם משמעותית את הפגיעה הצפויה בביטחון המזון של תושבי ישראל בתקופת החגים".

ברבנות לא התרגשו מתמונת המצב שהציג דיכטר. בתשובה שהעבירו הרבנים הראשיים ללשכת השר אתמול (רביעי) נכתב: "בכל שנה ניצבת מערכת ייצור החלב בפני אתגר החליבה בחודש תשרי. כפי שידעו המחלבות להתמודד עם אתגר זה בשנים קודמות אנו משוכנעים, שלאור ניסיונם, הם יוכלו ליתן מענה גם השנה. בעבר קרה שחל ראש השנה ביום חמישי ושישי בשבוע וגם לזה מצאו פתרון". עוד נכתב: "לדעתנו, היות ואנו נמצאים זמן סביר ממועדי תשרי, זה מספיק זמן כדי להיערך כראוי שלא יווצר חלילה מחסור."

אלא שעמדת הרבנים מתעלמת מלוח השנה. לפי בדיקת מועצת החלב, השנה צפוי אובדן של 9 ימי עבודה נוספים במחלבות, שיגרור מחסור על המדפים של כ-5 מיליון ליטר חלב לשתיה בתקופת החגים. הרפתות ימשיכו לחלוב את הפרות, אך המחלבות לא יוכלו לאסוף את החלב ולעבד אותו. אמנם, מבחינה הלכתית המחלבות יכולות לעבוד בערבי שבת וחג, כל עוד העבודה מופסקת בשעה שתאפשר לעובדים להגיע לביתם בזמן סביר ולהתכונן לשבת או לחג. אך הפסקת פעולתם של קווי החלב לא מסתכמת בלחיצת כפתור. לפי תקנות הייצור שלהן כפופות המחלבות, יש לנקות את קווי הייצור משאריות חלב לפני סיום העבודה. תהליך זה גוזל כמעט מחצית מיום העבודה בערב שבת וחג.

לפי חישובי מועצת החלב, במהלך החגים יועברו כ-13 מיליון ליטר חלב גולמי לייבוש, כפי שמקובל במקרה של עודפי חלב, במקום לייצור מוצרי חלב. כמו כן יישפכו כ-6 מיליון ליטר חלב,  שלא יוכלו להישמר במכלים ברפתות או להיקלט במחלבות. הסיבה לכך נעוצה בכמות המוגבלת של חלב שניתן לשמור במיכלים ברפתות, ובהגבלת התוקף של חלב.

בהתאחדות יצרני החלב מסבירים שאילו היה מדובר במוצר בעל חיי מדף ארוכים, ניתן היה לייצר מלאי גדול מראש, ולא היה מחסור. אלא שאורך חיי המדף של חלב קצר, וחלב שייוצר בתחילת החודש, גם אם בכמות כפולה או משולשת, לא יחזיק מעמד במקררים עד סוף החודש ויחמיץ.

הייבוא לא היה פותר את בעיית הכשרות

ברבנות התנערו מכל קשר לסוגיה. לטענת מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן, "מדובר במאבק שכלל אינו קשור אלינו, אבל קל מאוד להאשים תמיד את הרבנות הראשית לישראל. מי שמטפל בנושא של חליבה ברפתות ובעבודת המפעלים בשבתות זה אחרים. במשך 77 שנים לא מחללים שבת במפעלי מזון, ולרפתות יש פתרונות טכנולוגיים-הלכתיים".

לדברי כהן, מדובר בוויכוח בין האוצר והחקלאים על מחיר המטרה של ליטר חלב. בפעם הקודמת שזה קרה, לפני כשנתיים, שר האוצר הוריד מכסים על חלב ניגר, והרבנות בתוך חמישה ימים ייצרה נוהל ייבוא מסודר. "במקום שהאוצר, משרד החקלאות והחקלאים ידברו, הדיון הוסט". לדבריו, הצפי למחסור בקרטוני חלב הוא "אגדה, וכך גם האגדה שהולכים לשפוך 6 מיליון ליטר חלב בגלל שאי אפשר לעבוד בשבת ובחג".

על פי תשובת הרבנים הראשיים לפנייתו של דיכטר: "בקשתך לפתיחת המחלבות לעבודה בשבת ע"י שאינם יהודים מעלה מספר שאלות הלכתיות שאין כאן המקום לפרטן. המחלבות בישראל מקבלות את ההכשר של הרבנות הראשית לישראל, ועבודת המפעלים בשבת עלולה לפגוע במענה הכשרותי שהן מקבלות."

ברבנות בחרו להרחיב בלשון מליצית על חשיבות השבת: "השבת היא מסימניה המובהקים של האומה הישראלית והיא אות הברית בין הבורא לעמו. אות זו מעידה על העובדה שיש בורא לעולם, ושמירתה – על ייעודו של עם ישראל. לעצם העובדה שמפעלים בישראל שומרים על קדושת השבת יש אמירה בפני עצמה והיא מבטאת בכך גם את זהותה היהודית של מדינת ישראל".

מתשובת הרבנות ניתן להסיק שהייבוא לא היה פותר את הבעיה בכל מקרה. הסיבה לכך פשוטה: המבוי הסתום אינו קשור לאספקת החלב למחלבות או לכמות החלב שהן מייצרות. הפעלת המחלבות דורשת נוכחות של עשרות עובדים בתפקידים שונים. אפילו אם יופעלו קווי הייצור בחו"ל בשבת או בחג ע"י עובדים לא יהודים, בכל זאת תידרש השגחה של משגיח כשרות, ממש כמו במחלבות בישראל. אלא שמשגיח הכשרות חייב להיות יהודי, ולפיכך אינו יכול לעבוד בשבת ובחג.

במועצת החלב מבינים היטב את ההשלכות של הסרת המכס לתקופה ממושכת על הרפתנים בישראל. בתגובה להחלטה להסיר את המכס, אמר מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר: "אילוצי הכשרות מכתיבים כי ייצור החלב במחלבות לא יתקיים בשבתות ובחגים. בנסיבות אלו ומאחר שהמדינה לא פעלה בשנים האחרונות לעידוד השקעות בקווי יצור נוספים של חלב לשתייה הנמכר בפיקוח, מהלך עליו גם המליץ מבקר המדינה, כמות החלב שתיוצר לא תענה על הביקוש הצפוי".

לדברי שניידר, הסרת המכס לחצי שנה מבטאת את החלטת משרד האוצר להעניש את ענף החלב על החלטת מרבית המחלבות שלא לייצר חלב מפוקח. לדבריו, משרד האוצר בחר בכך "לתגמל את חקלאי פולין והיבואנים על חשבון הרפתן הישראלי". הוא הוסיף: "עצוב שגם לאחר שנתיים של מלחמה, שבה רפתנים ועובדים בענף פעלו תחת אש וסיכנו חיים למען ביטחון המזון, המדינה עצמה פוגעת בפרנסתם דווקא משום שהם שומרים על דיני הכשרות״.