בשבועיים האחרונים, מאז הודיעו תושבי היישוב טל-אל על קיום הפגנה במקום, צומת יאסיף בכביש 85 נקייה מלכלוך ומילדים קבצנים. בתקופה האחרונה כמה תושבים ואזרחים מהאזור נתקלו באלימות מצד הילדים הפלסטינים שמקבצים מזה שנים נדבות בצומת – אלימות שכללה זריקת אבנים, איום באקדחי פלסטיק והצקות מילוליות לנשים.

שלושת הילדים שנדרסו בחצי השנה האחרונה בעת שנוצלו בידי סרסורים בקיבוץ נדבות לא הביאו את המשטרה לפעולה אפקטיבית בנושא, אבל החשש מתושבי משגב שמפגינים דווקא כן. "לאט לאט נעבור צומת צומת", מבטיחה מורן, תושבת היישוב טל-אל, ממארגני ההפגנה ואחת שעוקבת כבר שנים אחרי התופעה של הילדים בצד הכביש.

"אנחנו לא נגד הילדים, אנחנו נגד המעסיקים", מורן ממארגני הפגנה (מימין) מהישוב טל-אל (צילום: יהל פרג')

"בקבוצות הוואטסאפ ובפייסבוק כל הזמן מתווכחים אם הילדים מסכנים או לא, אבל זה לא רלוונטי, אנחנו לא נגד הילדים, אנחנו נגד המעסיקים. ילד הוא ילד הוא ילד", מבהירה מורן, שטוענת שההפגנה שהתקיימה בערב יום רביעי השבוע הצליחה להביא אליה תושבים מכל הצדדים הפוליטיים – אירוע נדיר בתקופה האחרונה.

כמה עשרות מתושבי האזור הגיעו למחאה, הראשונה מזה שנים, ואולי מאז ומעולם, בנושא שלמרות הנוכחות הבלתי ניתנת להכחשה שלו, לא זוכה לטיפול הולם או ליחס ציבורי מינימלי. למרות שאחרי דיונים ארוכים בקבוצות הוואטסאפ הוחלט על נוסח אחיד פחות או יותר לשלטים שיונפו בהפגנה, לא כולם התיישרו עם הקו.

"זו תופעה אחת שיש לה הרבה פנים – זה באמת מסוכן לעבור בצומת שיש בה ילדים על הכביש, אבל בראש ובראשונה אלו ילדים שסוחרים בהם כעבדים והם בבליינד ספוט שלנו, כי הם פלסטינים", אומרים תמר רבני ואדם שהגיעו להפגנה מהיישוב כליל. "יש מי שמפריע להם שהצומת מלוכלכת ויש מי שמפריעה לו התוקפנות שלהם, לי מפריע שילדים בני חמש או שש עומדים בצומת, בחורף או בקיץ, חשופים להכול, ואנחנו נוסעים כאילו זה נורמלי", אומרת פולה רייקין מהיישוב גילון, "זה לא נורמלי".

פולה רייקין. ""אנחנו נוסעים כאילו זה נורמלי" (צילום: יהל פרג')

תמר רבני ואדם, הגיעו מכליל כדי לדרוש לעצור את הניצול של הילדים בכביש (צילום: יהל פרג')

"מפחיד שיום אחד מישהו מהם ירה במישהו", אומר אביב הררי מהיישוב טל-אל. "הם יושבים בצומת כל היום, משועממים, זה לא מתאים שאתה נוסע עם האוטו ודופקים לך עם אבנים על החלונות. עד עכשיו הם לא היו אלימים, אני לא אמור להתרגל לזה שמכוונים עלי אקדח, גם אם הוא מפלסטיק".

הררי מעלה חשש, שמתקיים גם בשיח של התושבים ברשתות החברתיות, שיד מכוונת משאירה את הילדים בצומת כדי להרגיל את התושבים לנוכחותם. "צריך ביטחון גם בצפון ובדרום, לא רק בהתנחלויות. אני חושש שזה עניין פח"עי, וגם אם זה פלילי חייבים לטפל בזה. המשטרה אומרת שבתי המשפט לא מטפלים ואלו טוענים על אלו. אנחנו לא מרגישים בטוחים, וזה עבר סף שלכולנו נמאס. הגענו כדי להגיד די", אומר הררי.

עו"ס אחלאם מארון ובנה בהפגנה נגד ניצול הילדים שבצד הכביש (צילום: יהל פרג')

השוטרים שהגיעו להפגנה כדי לשמור על המוחים מכירים היטב את התופעה, ונראו שבעי רצון מהמצב בתקופה האחרונה. על השאלה איך מצליחה המשטרה לשמור על הצומת נקייה בשבועיים האחרונים, מסרבים במשטרה לענות לציטוט. גורמים בשטח מספרים על פרקטיקות לא שגרתיות, בהן נקטו השוטרים כדי להבטיח שהילדים לא יחזרו לצומת. ביניהן, מגע ישיר של השוטרים עצמם עם המשפחות של הילדים. "זה כבר פוגע בכבוד שלהם, שאנחנו מפגינים. לא יודעים אם זה בדיוק בכללים, אבל זה עובד", אומרים ל'דבר'.

"לי אישית זה היה ממש שוק", מספרת לאה טרגוב, שנתקלה בתופעה רק כשהחלה את הקשר עם בן זוגה יונתן לייבה, המתגורר באזור. "באזור אור עקיבא–חדרה אין דבר כזה, ופתאום פה אני רואה מלא ילדים בצמתים. אם אי אפשר לטפל בילדים, שהם שקופים גם כשהם נדרסים, לפחות להעמיד לדין את האנשים שמסרסרים בהם – הם אזרחי ישראל", אומרת טרגוב.

לאה טרגוב. "להעמיד לדין את האנשים שמסרסרים בילדים" (צילום: יהל פרג')

מפגינה בצומת יאסיף. "סכנת נפשות והרשויות מתעלמות" (צילום: יהל פרג')

המחאה שהתעוררה בעקבות הפגיעה של הילדים בתושבי האזור אולי תביא להעלמתם מהצמתים הקרובים ליישובים יהודיים, אבל נוכח המוטיבציה המפוקפקת של הרשויות ייתכן שלא תתמודד עם הבעיה עצמה. "צריך לקחת בחשבון את הילדים כי הם קורבנות", מדגישים תמר ואדם.

"אלימות יצרה את המציאות הזו, וברור שזה יצא גם מהילדים כלפי אנשים אחרים. אם אתה גדל בצומת, ברור שתצא ממך אלימות. ילד בן שבע או שתים עשרה לא צריך להיות פה, זה לא משהו שיכול להתקיים, ולא משנה הדת שלהם".

ההפגנה הסתיימה, המוחות והמוחים התפזרו לבתיהם מהצומת הנקי מלכלוך ומילדים קבצנים. בצומת טל-אל הצפונית יותר ובצומת אחיהוד המזרחית עמדו, כמו כל ערב, ילדים בני תשע שלא קיבלו את ההזמנה למחאה – או את איומי המשטרה.