בשנת 2024 איבד המשק 762 אלף ימי עבודה בשל שביתות, לעומת 266 אלף בשנת 2023 – כך עולה הבוקר (ראשון) מדו"ח הממונה הארצית על יחסי העבודה במשרד העבודה. העלייה במספר השובתים וימי העבודה שאבדו למשק קשורה ברובה לשביתת ארגון המורים כחלק מהמאבק להעלאת שכרם.
במהלך השנה התקיימו 25 שביתות מלאות שבהן נטלו חלק 251 אלף שובתים, לעומת 16 שביתות מלאות בשנת 2023 בהן השתתפו כ־73 אלף שובתים. בנוסף התקיימו שלוש שביתות חלקיות בהשתתפות כ־80 אלף עובדים, לעומת 10 שביתות חלקיות בשנת 2023 בהן השתתפו כ־26 אלף עובדים. 64% מהשביתות היו קצרות, משעתיים ועד יום בודד; 16% נמשכו בין יום לשלושה ימים; ו־18% נמשכו יותר משלושה ימים ועד שבועיים. לפי הדו"ח, בשנת 2024 לא נרשמו שביתות ממושכות במיוחד.
כ־56% מהשביתות בשנה החולפת נבעו מתביעות שכר, והן אחראיות ל־86% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק. 12% מהשביתות נגעו להסכמי עבודה (חידוש או הסכמים ראשוניים), 8% היו תוצאה של שינויים ארגוניים, 12% נבעו מאלימות כלפי עובדים, והיתר – מפיטורים, יחסי עבודה ומשמעת.
92% מהשביתות התקיימו במגזר הציבורי, והן אחראיות ל־99% מימי העבודה שאבדו, לעומת 4% בלבד במגזר הפרטי, שהובילו ל־1% מהאובדן. בפילוח ענפי נמצא כי 60% מהשביתות המלאות התרחשו בענף החינוך, 4% בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד, 4% במינהל הציבורי והמקומי, ו־4% נוספים בענפי אספקת מים, שירותי ביוב ובינוי. 8% מהשביתות התקיימו בתעשייה, שיעור דומה בתחבורה, וכן בשירותים הפיננסיים ובשירותי הביטוח.
לדברי הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר: "בשנת 2024 הוכרזו 135 סכסוכי עבודה ביחידה ליחסי עבודה, אשר מתוכם יותר מ־125 טופלו על ידי ועל ידי הממונות האזוריות והניבו הסכמות המקובלות ומטיבות לשני הצדדים. כמו כן, בשנת 2024 הצלחנו להשיג 450 הסכמים קיבוציים מיוחדים ו־38 הסכמים כלליים שהטיבו את תנאי ההעסקה של העובדים במשק הישראלי. אין ספק כי שנת 2024 יצרה אתגרים ייחודיים בעולם העבודה שהובילו לתנאים משופרים יותר לכמות עובדים גדולה במשק".
