בג"ץ פסק היום (ראשון) שקיים חשש שאסירים ביטחוניים המוחזקים בבתי סוהר בישראל לא זוכים לתזונה מספקת בהתאם לדרישות החוק. בכך קיבלו השופטים את עתירתם של ארגונים אזרחיים. דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף קבעו שיש לקבל את העתירה, ואילו דוד מינץ בדעת מיעוט סבר שיש לדחות אותה. הפסיקה מתייחסת לכלל האסירים הביטחוניים: מרצועת עזה, מיהודה ושומרון וכן אזרחי ישראל.
את העתירה הגישו באפריל 2024 ארגוני זכויות האדם 'האגודה לזכויות האזרח' ו'גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע'. הרקע הוא שינוי המדיניות מתחילת המלחמה, אז הופסקה גישת האסירים לקניית מצרכים בקנטינה ולאמצעי בישול, והם עברו להסתמך באופן מלא על המזון המוגש להם. העתירה לא נוגעת לעצם שינוי המדיניות, אלא לטיב התפריט שהאסירים מקבלים מאז.
העותרים טענו שאסירים ביטחוניים סובלים מתזונה לקויה וחלקית, מרעב ומאבדן משקל קיצוני, כשלעתירה צורפו תצהירים מטעם אסירים ביטחוניים וכן מטעם עורכי דין שביקרו את לקוחותיהם בבתי הסוהר. המדינה טענה בתגובה שהתפריט של האסירים הביטחוניים כולל כ-2,300 קלוריות ליום, ועומד בהוראות הדין מבחינת כמותו והרכבו, והסבירה שבעקבות העתירה תפריטי המזון נבחנו בידי דיאטנית בשב"ס ועודכנו בהתאם לחוות דעתה.
בנובמבר 2024 בית המשפט הוציא צו על תנאי הדורש מהמדינה לנמק "מדוע לא ינקטו בצעדים המבטיחים כי גם לאסירים הביטחוניים יסופק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים".
השופטים קבעו היום בפסק הדין כי המדינה נדרשת לספק מזון לכלל האסירים על פי דין, וכי אספקת או מניעת מזון אינה אמצעי ענישה. השופטת ברק-ארז, שהשופט גרוסקופף הצטרף לדעתה, פסקה שתדירות הבדיקות שהמדינה ערכה וכמות האסירים שנבדקו אינן מספקות, ויש לבדוק באופן תקופתי את מצבם הגופני. היא גם התייחסה לאופן חלוקת המזון, שנעשית באמצעות אסירים מאותו אגף, וקבעה כי יש לוודא שאופן החלוקה הזה לא גורם לכך שאסירים חלשים מקבלים פחות מזון.
היא הוסיפה: "קשה להתעלם מהרגשות הסוערים והכאב על רקע המלחמה, ולא כל שכן על רקע המצוקה של אחינו החטופים בעזה. אולם, אין בכך כדי להשכיח או לטשטש את החובות המוטלות על הרשויות במדינת ישראל. בל יהא חלקנו עם הגרועים שבאויבינו. יש לזכור שעדויותיהם הכואבות של פדויי שבי ששוחררו מלמדות כי משטר מזון נוקשה יותר אינו מיטיב את סבלם של אחינו החטופים הנתונים עדיין בצרה ובשביה, ואף להפך".
בניגוד לדבריה, השופט מינץ קבע שהמדינה עמדה בדרישות ממנה בחלוקת המזון. לדבריו התפריט "גובש במסגרת הליך מקצועי סדור ומקיף", ומתבצעות ביקורות על חלוקת המזון, כולל "צעדים שיבטיחו שחלוקת המזון בפועל בתוך האגפים, הנעשית על ידי אסירי האגפים עצמם בשל שיקולים ביטחוניים, תיעשה בצורה שוויונית ובהתאם לתפריט".
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על פסק הדין. "כבר הורגלנו ששופטי בג״ץ אינם מסתפקים בתפקידם השיפוטי ומשתלטים על ניהול המדינה", אמר שר המשפטים יריב לוין, מתברר שגם זה לא מספיק, ומעכשיו הם גם הכתירו את עצמם לשופטים במאסטר שף. בעוד החטופים מורעבים במנהרות, צמד שופטים בבג״ץ מחייבים להשביח את המזון הניתן לגרועים שבמחבלים. פסק הדין הזה הוא הוכחה אחת יותר מדילנזק שגורם בית המשפט העליון לביטחון ישראל".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "לחטופים שלנו בעזה אין בג״צ שמגן עליהם. לנוח'בות הרוצחים, החוטפים והאנסים המתועבים, יש לבושתנו בג״צ שמגן עליהם. נמשיך לספק למחבלים הכלואים בבתי הסוהר את התנאים המינימליים ביותר הקבועים בחוק".
מפורום 'בוחרים בחיים' של משפחות שכולות נמסר: "העיסוק של שופטי בג״ץ בארוחות של מרצחים נתעבים הוא יריקה בפרצוף של מי ששילמו את המחיר היקר ביותר – המשפחות שיקיריהם נרצחו בדם קר".
האגודה לזכויות האזרח בירכה על הפסיקה: "המדיניות שנמשכה קרוב לשנתיים הפכה את בתי הכלא בישראל למחנות עינויים, ולפי עדויות חטופים גם גרמה להגברת ההתעללות בהם. כעת יש לנקות את השב"ס מהכהניזם שפשה בו, ולוודא כי פסק הדין ייושם במלואו מייד. בני אדם לא מרעיבים בני אדם – ולא משנה מה הם עשו".
