פסטיבל הולגאב ה-16 ליצירה ישראלית-אתיופית ייפתח מחר (שלישי) עם הופעה של הראפר טדי נגוסה בצוללת הצהובה בירושלים. אפי בניה, המנהל האמנותי של הפסטיבל, מסביר: "השנה יש יותר דגש על גרוב, מוזיקה צעירה. קשה להביא קהל צעיר היום לפסטיבלים, אבל אני מאמין שראפרים וזמרי היפ הופ יכולים באופן טבעי להגיע לקהל הצעיר – הם עדיין מביאים את שירת המחאה האתיופית".

עוד באותו ז'אנר יופיעו הראפריות עדן דרסו וחני מסלה וזמרת ההיפ-הופ אריאלה ברוך. גם הבחירה לקיים את המופעים האלה בצוללת הצהובה ובחלל ההופעות האלטרנטיבי ׳המזקקה׳ מכוונת לקהל צעיר יותר.

אנסמבל ביתא. יופיעו בפסטיבל (צילום: אלי כץ)

הפסטיבל ייתן מקום גם לתיאטרון, מחול ומוזיקה אתיופית מסורתית. אחת מיצירות המקור היא מופע המחול מַהֲרֵן־נֶה (רחם עלינו בשפת הגְעֵז) של הכוראוגרפית עטורת הפרסים דגה פדר והכוראוגרף צביקה היזקיאס, עם אנסמבל ביתא.

ייסוד הפסטיבל לפני 16 שנה נבע מפעילות קבוצת התיאטרון הולגאב, שפעלה במשך כמה שנים תחת בית הקונפדרציה. "החלטתי להרחיב ולתת במה גם למוזיקה ולמחול, וייסדנו פסטיבל ליצירה ישראלית אתיופית", סיפר בניה. "היינו הראשונים ואחרי כמה שנים נוסד פסטיבל הסיגדיאדה בתל אביב".

אפי בניה, המנהל האומנותי של פסטיבל הולגאב. "אני מאמין שראפרים וזמרי היפ הופ יכולים באופן טבעי להגיע לקהל הצעיר" (צילום: גיא זגרון)

הקהל של הפסטיבל בעיקרו ממוצא אתיופי?
"אין קהל מבוגר אתיופי שמגיע לפסטיבל הזה. לאומנים הצעירים שמופיעים מגיע קהל מעורבב, מתוכו נניח 20% צעירים אתיופים. עד לפני הקורונה הופיעו בפסטיבל גיבורי תרבות מאתיופיה כמו מחמוד אחמד, ואז היה 95% קהל אתיופי שהגיע מכל הארץ. באחת ההופעות הגדולות האלה מילאנו אולם של 3,000 מושבים בבנייני האומה. 2,600 מהצופים היו אתיופים".

מוזיקאים אתיופים הם חלק מהמוזיקה הישראלית. עדיין צריך פסטיבל כזה?
"לטווח הארוך כל זמן שהפסטיבל ילבש לבוש חדש ויביא שילובים חדשים ומוזיקה מתרחבת אז הוא ישתנה, ולא רק ייתן במה כי אין להם במה. יוצרים תמיד צריכים במה וחשוב לתת להם אותה. בחברה שלנו יש קשיי קליטה וגזענות. יש בפסטיבל הזה גם צעקה, מחאה. אנחנו נשים אותם על המפה כמו כל פסטיבל אחר מכובד. יש אינרציה של פסטיבל וכבר רואים אותו כעוד פסטיבל רגיל של מוזיקה משובחת".

פסטיבל הולגאב ה-16 יתקיים ממחר, 9 בספטמבר, עד 11 בספטמבר בירושלים. לתוכנייה המלאה ולכרטיסים