מאות אלפי מילואימניקים נקראים שוב ושוב לשירות כבר קרוב לשנתיים, ומאות אלפי בני ובנות זוג נדרשות לשאת את עול הבית לבדן. הם עושים זאת ברוח התנדבותית, מתוך תחושת שליחות ואחריות לחברה הישראלית. אך לצד ההקרבה האדירה, מתרחש תהליך שקט ופחות מדובר, המחיר הכלכלי והמקצועי שהם ובנות ובני זוגם משלמים.
סיפור אחד ממחיש את התמונה: מילואימניק ששב מארבעה סבבי מילואים בשטח גילה שכל חברי הצוות שלו בעבודה כבר קודמו, ואילו הוא נשאר מאחור. לא בשל חוסר כישורים, אלא פשוט משום שלא היה נוכח. מישהו אחר מילא את מקומו, השתלב בפרויקטים, והיה זמין להנהלה ברגעים קריטיים. כשמדובר בארגון עסקי הפועל בקצב מהיר ותחרותי, ההיעדרות הופכת לחיסרון מובנה שמלווה את החייל המשוחרר הרבה אחרי שחזר לשגרה.
הבעיה אינה רק בטווח הקצר – שכר שנפגע או פרויקט שהוחמץ, אלא בהשלכות ארוכות הטווח. הקצב שבו מתקדמות כיום טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, אוטומציה ופתרונות דיגיטליים מהירים מציב את מי שנעדר חודשים ארוכים בעמדת נחיתות. העובד החוזר נדרש להשלים פערי ידע עצומים, ללמוד מחדש כלים ותהליכים חדשים, ולעיתים קרובות מגלה שהעולם התקדם בלעדיו. זהו חיסרון מבני, לא אישי, שפוגע בסיכוייו לקידום גם בעתיד.
אבל האתגר האמיתי טמון במעברים – מהחזית אל מקום העבודה, משגרת לחימה לשגרה אזרחית, מהשתייכות ברורה ליחידה צבאית להיעדר תחושת שייכות אזרחית. החזרה מזמנת התמודדות רגשית עמוקה: קושי בריכוז, פער בזהות ושאלות מתמשכות של משמעות. התפקידים במילואים והפרקטיקות הנדרשות בהם שונים לחלוטין מהמיומנויות המקצועיות היומיומיות, וכשהאדם חוזר הוא עומד בפני דילמה: אם לגלות שבתוכו נפתח פוטנציאל רחב יותר והוא רוצה לעשות שינוי מקצועי, או שמא להיתקל בתחושה של אובדן – זמן שהוחמץ, ידע שלא הוטמע, כלים שלא עודכנו – ולגלות שהוא כבר לא תואם את דרישות השוק.
במקרים רבים דווקא ההיעדרות הממושכת והלחימה מעוררות שאלות יסוד על משמעות העבודה בחיים. יש מי שחוזר עם רצון לנתב את עצמו לדרך חדשה, ויש מי שמוצא את עצמו מתמודד עם חוסר רלוונטיות מקצועית. כך או כך, זהו משבר שמחייב התבוננות מערכתית – לא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם בממד הרגשי, הערכי והתעסוקתי כאחד.
המילואימניקים אינם אוכלוסייה מוחלשת. להפך, מדובר באנשים חזקים, אקדמאים, בעלי מקצועות מבוקשים, שממלאים תפקידי מפתח גם באזרחות. דווקא משום כך המחיר שהם משלמים מורגש כל כך: הם היו אמורים להיות חוד החנית של המשק הישראלי, והם מוצאים את עצמם בפער מקצועי מתרחב. במציאות הנוכחית, שבה שוק העבודה נמדד בקצב השתנותו ולא רק בכישורים הבסיסיים, ההפסד האישי שלהם הופך להפסד חברתי וכלכלי רחב.
נכון, המדינה מפצה על אובדן הכנסה בזמן המילואים, אך אין כל מנגנון שמטפל בהשלכות ארוכות הטווח: אובדן קידום, ירידה בתקרת ההשתכרות העתידית, שחיקה במעמד התעסוקתי ואפילו חוויית ניכור כשהחוזרים מהשטח מגלים שהארגון כבר התקדם בלעדיהם. אלו אינם קשיים נקודתיים שנעלמים עם הזמן, אלא "אפקט מצלק" – חותם שמלווה את המילואימניק לאורך כל הקריירה שלו, משפיע על מסלולו המקצועי, על תחושת הערך העצמי ועל מקומו בשוק העבודה. מדובר בצלקת תעסוקתית-חברתית שמעמיקה ככל שהשירות מתמשך.
כאן עולה הצורך לחשוב על חוסן ושיקום תעסוקתי כחלק בלתי נפרד מהשיקום הכללי שהחברה הישראלית זקוקה לו. תעסוקה אינה רק מקור פרנסה. תעסוקה היא כלי מרכזי לבניית זהות, למסוגלות אישית, להכרה בערך העצמי ולשייכות קהילתית. מי שחוזר ממלחמה או ממערכה ממושכת במילואים נזקק למסלול שיאפשר לו לחזור לא רק למשכורת, אלא גם לתחושת משמעות ויכולת. השקעה בתעסוקה כזו אינה רק אינטרס של הפרט, היא מנוע לשיקום החברה כולה, והיא שמחזיקה כלכלה יציבה וחברה איתנה לאורך זמן.
המשבר הזה מחייב חשיבה חדשה. אם ישראל מבקשת להמשיך להישען על מערך המילואים, היא אינה יכולה להסתפק רק במחיאות כפיים והוקרה ערכית. נדרש מנגנון ייחודי של ליווי מקצועי, מסלולי קידום מותאמים, השתלמויות טכנולוגיות יזומות למילואימניקים החוזרים, ואפילו עידוד למעסיקים לתגמל לא רק את ההיעדרות אלא גם את הפערים שנוצרים אחריה.
והמחיר הזה כבד גם עבור המילואימניקים הצעירים – אלו שנמצאים בתחילת דרכם המקצועית, שנאלצו לדחות כמעט בשנתיים את ההשתלבות באקדמיה, את הצעדים הראשונים בשוק התעסוקה ואת בניית הקריירה. עבורם, כל המערכת נמצאת בהולד, והם מתחילים את חייהם הבוגרים עם פער שעתיד ללוות אותם לאורך שנים.
בסופו של דבר, המילואימניקים אינם מבקשים טובות, הם דורשים דבר בסיסי: שלא ייענשו על כך שהלכו להגן על כולנו. אם החברה הישראלית לא תדע לתת לכך מענה, נמצא את עצמנו לא רק עם צבא מותש, אלא גם עם שדרה כלכלית-חברתית פצועה, שהקרבתה למען המדינה הפכה לנטל אישי לכל החיים.
הכותבת היא מנכ"ל ארגון 'בעצמי' המפעיל תוכניות תעסוקה עבור אוכלוסיות במשברי חיים, ופועל בשיתוף משרדי ממשלה ופילנתרופיה לחיזוק החוסן התעסוקתי, לשיקום ולצמיחה באמצעות תעסוקה
