בדיון המעקב השלישי בנושא הסבוך של העלייה מאתיופיה שהתקיים אתמול (שני) הצליח סוף סוף יו"ר הוועדה החדש, ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), לחלץ תשובות לשאלות שעמדו באוויר כמעט שנתיים. התשובות שסיפקו נציגי משרד העלייה והקליטה והאוצר ופקידות רשות האוכלוסין וההגירה הותירו אותו בהלם. נראה כי הממשלה הנוכחית מונעת את המשך העלייה מאתיופיה במגוון תרגילים ומהלכים.

במשרד האוצר מעכבים העברת תקציב לעשר משרות לבעלי תפקיד שיבחנו בקשות של הממתינים לעלייה מאתיופיה, ורק דוברת אמהרית אחת מטפלת באלפי הבקשות. 300 בקשות של אחים ואחים למחצה לאזרחי ישראל, בהתאם להחלטת הממשלה על 'צור ישראל', לא נבחנו מאחר שמולאה מכסת 3,000 העולות והעולים. ומעל לכול, יותר משנה מונח דו"ח שחובר לבקשת שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) בידי תא"ל הראל כנפו, ולא עלה לדיון בממשלה. הדו"ח, שהעבודה עליו נמשכה יותר משנה, מציע ארבע חלופות להמשך העלייה מאתיופיה, אך מאחר שלא עלה לדיון בממשלה – הכול תקוע. מאז הקמת הממשלה העלייה מאתיופיה מוקפאת.

מנהלת דסק זכאות ברשות האוכלוסין סתיו שמעון חנן הציגה את הנתונים על זכאים לעלייה מכוח חוק השבות: ב-2023 הוגשו 245 בקשות לעלייה מקרב הממתינים באתיופיה, מהן אושרו 35, סורבו 172 וממתינות עדיין לבדיקה 38. ב-2024 הוגשו 382 בקשות, מהן אושרו 29, סורבו 175, נמצאות בבדיקה 128 ו-52 עדיין לא נבחנו. ב-2025 הוגשו עד כה 338 בקשות, אושרו 13, סורבו 129, 146 עדיין בבדיקה ו-55 בקשות לא נבחנו עדיין.

לנוכח המספרים דרש יו"ר הוועדה קריב נתונים מ-2020, והדגיש כי הבעיה המרכזית הייתה ונותרה כוח האדם המועט העוסק בבקשות, מה שגורם ללחץ רב ולעוגמת נפש עבור המשפחות והממתינים, שכבר שנים רבות מחכים רק לתשובה מהמערכות. "הוצאנו בקשה מסודרת ב-20 במאי לקבל מידע איפה עומד נושא עשרת התקנים שהובטחו לרשות האוכלוסין", הזדעק קריב. ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) אמר בדיון כי להבנתו באוצר אישרו תקציב לעוד עשרה תקנים לרשות האוכלוסין, עובדים שיבחנו את הבקשות ויקצרו את משך הזמן שמשפחה מחכה לתשובה, אך רפרנטית הרווחה של האוצר שעלתה לדיון בזום לא ידעה להשיב לשאלה אם אכן הוקצה תקציב. גם בתום הדיון לא הצליחו באוצר למצוא את האדם המתאים להשיב לשאלה פשוטה: האם הוקצה תקציב להרחבת המענים האנושיים, ואם כן מדוע לא הגיע ליעדו? האמת פשוטה וברורה: "טרם גייסנו עובדים", אמרה שמעון חנן.

רשות האוכלוסין: "מרגע שתהיה החלטת ממשלה, נעשה את כל המאמצים"

משרד העלייה והקליטה מקדם לאחרונה קמפיין לרפורמת 'זינוק לעלייה' שתכליתה להקל ביורוקרטית על העולים לישראל להיקלט במקומות עבודה שצריכים ידיים עובדות. הקמפיין פונה במופגן ליהודים מארצות המערב, בעלי אמצעים והשכלה, שהמשרד מחזר אחריהם. לנוכח הדברים שעלו בדיון, היעדרה של יהדות אתיופיה מהמגוון המוצג בקמפיין ברור ומובן.

ב-2021 קיבלה הממשלה החלטה על עליית 'צור ישראל'. נקבעו קריטריונים והוצבה מכסה, עד 3,000 עולות ועולים העונים לקריטריונים. בסעיף 6, שנוטים להשכיח באותה החלטה, קבעה הממשלה: "ככל שלאחר בחינת הזכאים על פי הקריטריונים כמפורט בהחלטה זו יתברר כי מספרם עולה על 3,000, תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית למציאת מקור תקציבי להמשך העלאת הזכאים במטרה שלא יהיה עיכוב".

בדיון הבהירו ברשות האוכלוסין כי לקראת מימוש ההחלטה הוגשו 974 בקשות לעלייה, והרשות דנה בהן בסדר הכרונולוגי שבהן הוגשו ולפי הקריטריונים שקבעה הממשלה. כלומר קודם כול איחוד משפחות של הורים וילדים, ואז אחים, שם נעצר ביצוע ההחלטה משום שהגיעו למכסה של 3,000 נפשות. אולם נותרו כ-300 בקשות, איחוד בין אחים ואחים למחצה, שלא נבדקו כלל בידי רשות האוכלוסין.

"כשהגעתם ל-3,000 המשכתם לבדוק?", שאל קריב. "לא", השיבה מיכל יוספוף מרשות האוכלוסין. "אם תהיה החלטת ממשלה בדומה להחלטה הקודמת הן ייבדקו".

קריב: "אילו הייתי שר המשפטים, הייתי מורה לבדוק את הבקשות. אני מבקש ממשרד הפנים לבדוק את 300 בקשות ולהודיע כמה אנשים נמצאים מתאימים".

יוספוף: "זה מצריך משאבים. מניסיון העבר, מרגע שמרימים טלפון זה מכניס משפחות לציפייה. אני לא רוצה להגיע למצב כזה. מרגע שתהיה החלטת ממשלה, נעשה את כל המאמצים".

אלעד זכות, סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון מדיניות ותקציבים במשרד הקליטה, נציג המשרד שנכח בדיון חזר על המסר שמעביר השר סופר מאז נכנס לתפקיד: "שר העלייה והקליטה שם כעיקרון מרכזי שהאתגר הזה יסתיים, ובהסכמה רחבה", זכות לא סיפק תשובה בנוגע למועד הגשת הדו"ח של כנפו לממשלה, בטח לא לגבי מועד קבלת החלטה או מה יהיה עם המשך העלייה. "זה תקציב משמעותי, ובעת המלחמה והתקציב הנוכחי – הנשרד בינתיים רק עובר קיצוצים ואנו מתקשים לספק את השירות המיטבי שאנו מעוניינים בו לקליטת העולים", הוסיף.

ח"כ צגה מלקו (הליכוד) טענה שהמשך העלייה מאתיופיה אינה סוגיה פוליטית, "לא קואליציה ולא אופוזיציה", וח"כ סולומון קבל על כך שיש דין אחד לעולי אתיופיה ולשאר העולם. אלה שני חברי הכנסת היחידים שנכחו בדיון. שניהם חברי הקואליציה, שניהם בני העדה האתיופית.