צרפת שקועה בכאוס פוליטי, עם הדחתו של ראש הממשלה פרנסואה ביירו בהצבעת אי-אמון שנערכה אתמול (שני) באספה הלאומית. זו הפעם השלישית בתוך שנה שממשלה נופלת, והנשיא עמנואל מקרון סופג מכה קשה הפוגעת ביכולתו למשול. 364 מחוקקים הביעו אי-אמון בביירו לעומת 194 שתמכו בו. ביירו, ראש הממשלה השלישי של מקרון מאז הבחירות לפרלמנט לפני כשנה, צפוי כעת להישאר בתפקידו כראש ממשלת מעבר עד למינוי מחליף. ההדחה מחמירה את המשבר במדינה, וגוברת הדרישה להתפטרותו של מקרון ולהקדמת הבחירות לנשיאות.

המשבר הנוכחי החל ביוני 2024, לאחר שמקרון הקדים את הבחירות לאספה הלאומית במטרה לחזק את גוש המרכז בעקבות המפלה שספגה מפלגתו בבחירות לפרלמנט האירופי. אלא שהמהלך של הנשיא הצרפתי נכשל, וסיעתו נחלשה, לצד התחזקות ניכרת לימין הקיצוני ולשמאל, מה שהוביל לכך שאף גוש פוליטי לא מחזיק ברוב. מאז מקרון מסתמך על ממשלות מיעוט. ממשלות אלו מתקשות לקדם יוזמות פנים, להעביר חוקים או לערוך רפורמות כלכליות, בזמן שהכלכלה הצרפתית סובלת מחוב ציבורי ענק של 3.3 טריליון אירו (כ-114% מהתמ"ג) ומגירעון שנתי של כמעט 6%, כפול מהיעד של האיחוד האירופי.

פרנסואה ביירו בן ה-74, ראש הממשלה שהודח, הוא פוליטיקאי מרכז-ימין ותיק שמינה מקרון לפני פחות מתשעה חודשים. מקרון קיווה שניסיונו יסייע לו לגייס תמיכה מהאופוזיציה, אך גם הוא התקשה למצוא פתרון למבוי הסתום. ההצבעה על הדחתו יצאה לדרך לאחר שהאופוזיציה דחתה את יוזמתו של ביירו לקיצוצים של 44 מיליארד אירו בתקציב 2026, שכללו בין היתר ביטול שני ימי חופש לצרפתים – יום שני של פסחא ויום הניצחון על הנאצים.

מקרון: "ברווז צולע" עם תמיכה בשפל

לפי מקורבי מקרון, הוא ימנה ראש ממשלה חדש "בימים הקרובים", אך גם ראש הממשלה הבא יתמודד עם אותו שיתוק פוליטי. מקרון דוחה את הקריאות להתפטרותו ומבטיח להשלים את כהונתו עד 2027. עם זאת, המכות שספג בבתי הנבחרים בשנה האחרונה יחזקו את תדמיתו כ"ברווז צולע", לפחות בנושאי פנים. לפי סקר שפורסם לאחרונה בעיתון 'לה פיגרו', 64% מהצרפתים מעדיפים שמקרון יתפטר ו-77% מהם מביעים אי-שביעות רצון מתפקודו של הנשיא, מה שהופך אותו לנשיא השנוא ביותר מאז ייסוד הרפובליקה החמישית.

לצד המשבר הפוליטי, הציבור הצרפתי מביע תסכול גובר מהמצב הכלכלי. מחר צפויות להתקיים הפגנות ענק ושביתות תחת הסיסמה "Bloquons tout" ("חסום הכול"), יוזמה שצמחה ברשתות החברתיות ומטרתה לשתק את המדינה באמצעות הפגנות ומעשי אי-ציות אזרחי, בהשראת "מחאת האפודים הצהובים", המחאות נגד הרפורמה בפנסיות, ומחאת "לילה בעמידה" – כולן מחאות ענק שנערכו בעשור האחרון ושיתקו את המשק הצרפתי.

רשויות הביטחון נערכות למחאה, ומקור משטרתי אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP: "זה לא עומד להיות יפה". מקור מודיעיני הוסיף כי מדובר בתנועה "רוחבית ללא מנהיג" המבטאת תסכול נרחב של הציבור, ומגיעה מכל שדרת האוכלוסייה הצרפתית, "מהכפרים ועד הערים הגדולות".

מקרון מתמקד במדיניות חוץ ושוקל מינוי איש שמאל

בשל המבוי הסתום מבית, מקרון מקדיש את מרב מאמציו למדיניות חוץ. הוא מוביל יוזמות כמו הקמת "כוח השלום" באוקראינה והכרה במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם. הוא קורא לכוחות הפוליטיים בארצו "להפגין אחריות", כלומר לתמוך בצעדים שהוא מוביל ולשמור על היציבות הפנימית.

ארבע הממשלות שהקים מקרון בקדנציה השנייה שלו היו מזוהות עם הימין המתון, במטרה להסתמך על תמיכה מהאופוזיציה של מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" בהנהגת מארין לה-פן. כעת פרשנים פוליטיים טוענים כי ראש הממשלה הבא שימונה יהיה דווקא מהמרכז-שמאל. מקורב לנשיא אמר כי "עסקה" עם המפלגה הסוציאליסטית היא אחת האפשרויות הנבחנות, ונשיא המפלגה הסוציאליסטית, בוריס ואלו, כבר הביע נכונות להוביל ממשלת מיעוט.