לוחמת הקיקבוקס יוליה סצ'קוב ידעה ששום דבר לא יכול לעצור אותה בדרך למדליית הזהב במשחקי העולם שנערכו הקיץ בסין. "כשספורטאים ברמה כזו נפגשים לקרב, מה שבאמת מבדיל ביניהם זו האש שבוערת מבפנים. מה מניע אותם ועד כמה רחוק הם מוכנים ללכת בשביל לנצח", היא אומרת בריאיון ל'דבר'. "ידעתי שלא יכול להיות בן אדם חזק ממני. נלחמתי בשבילי. בשביל המדינה שלי. בשביל העם".

לפני יציאתה לתחרות המשמעותית ביותר בקריירה שלה עד כה, סצ'קוב קיבלה זריקת מוטיבציה במפגש אנושי מיוחד שנגע בנפשה. "במהלך ההכנות למשחקי העולם פגשתי תושב בארי שסיפר לי על מה שהם עברו בשביעי באוקטובר", היא אומרת, "ברגע הזה היה לי ברור שאעשה הכול כדי להשמיע את ההמנון של ישראל בתחרות. להראות ששום דבר לא ישבור אותנו, שאף פעם לא נוותר".

משחקי העולם הוא אירוע ספורט רב-ענפי בין-לאומי, שנערך לראשונה בשנת 1981,  ובמהלכו מתקיימות תחרויות בענפי ספורט שאינם נכללים במשחקים האולימפיים. ביניהם אקרובטיקה, קיקבוקסינג, כדור-יד חופים, לקרוס ועוד. במשחקי העולם השנה, שנערכו בסין בחודש אוגוסט, המשלחת הישראלית זכתה ב-14 מדליות, והגיעה להישג שיא של שש מדליות זהב.

המטרה: להיות אלופת העולם

סצ'קוב, בת 26 מחיפה, נחשפה במקרה לענף הקיקבוקסינג בגיל 13. "נרשמתי למחנה קיץ 'ג'י ספורט', והייתי צריכה לבחור תחום. בחרתי בקרב מגע, לא הבנתי מה זה אומר, והייתי הבת היחידה בקבוצה. המאמן ראה שיש בי משהו, ואמר לי משפט שנחרט לי באותו רגע ומלווה אותי מאז: 'את תהיי אלופה יום אחד'. אז אמרתי לעצמי שאני הולכת להיות אלופת העולם. לא היה לי מושג איך עושים את זה, אבל זאת הפכה למטרה שלי".

בעצת מאמנה מיכאל בריטבסקי, סצ'קוב עברה לענף הקיקבוקסינג, והכישרון שלה בלט מיד. היא מתחרה במשקל עד 52 ק"ג, וב-2019 זכתה באליפות העולם לבוגרות. בהמשך הקריירה שלה היא זכתה בגביעי העולם, מקום שני באליפות אירופה 2022 ומקום ראשון באליפות אירופה 2024. הזכייה באליפות אירופה הגשימה לסצ'קוב את חלומה – והעניקה לה את כרטיס הכניסה למשחקי העולם בסין. "זה היה מטורף", היא נזכרת, "אני והמאמן שלי חלמנו על זה בערך שמונה שנים. ניסינו להיכנס למשחקי העולם הקודמים ולא הצלחנו. זה היה חלום שהתגשם".

לתחרות מעפילות רק שמונה מתחרות במשקל של סצ'קוב, מה שהופך את הקרבות בתחרות לקשים במיוחד. המתחרות שכבר הגיעו עד סין הן הטופ של הטופ העולמי בענף. "הרמה במשחקי העולם היא הכי גבוהה שיש, אף אחת לא מגיעה לשם במקרה. עומדות מולי ספורטאיות בנות 28–30, עם יותר מ-15 שנות ניסיון תחרותי מאחוריהן – אליפויות עולם, אירופה ועוד אין ספור קרבות. כל אחת מהן מגיעה חדורת מטרה, עם צוות מקצועי מאחוריה ו-100% רצון לנצח".

הקרב הראשון בתחרות הוא אולי הכי קשה מכולם, ובמהלכו סצ'קוב התחרתה מול מרים מובאריק המרוקאית, מדליסטית כסף ממשחקי העולם ב-2022 באיגרוף תאילנדי. "זה היה קרב קשה מבחינת לחץ כי זה היה הקרב הראשון. זה או שאת במשחק או שלא". הלחץ של סצ'קוב השתחרר תוך כדי הקרב, והלוחמת הישראלית הייתה מרשימה בניצחון שהשיגה בדרכה לחצי הגמר.

בקרב צמוד בחצי הגמר, סצ'קוב ניצחה את דרינה איוונובה האוקראינית, והבטיחה את המדליה הראשונה של ישראל בענף. "זה היה קרב מאוד לחוץ. בתחילת הסיבוב השלישי התוצאה הייתה שוויון. בסיבוב השלישי היה המון לחץ לעשות הכול נכון ולא לעשות טעויות, וזה עבד", אומרת סצ'קוב, "זה היה מאוד קרוב שהכול ישתבש לנו, אז אנחנו מאוד שמחים שהצלחתי לנצח. הגעתי לסין עם תחושות שאני צריכה לקחת את הזהב בתחרות. גם ברגעים יותר קשים נשארתי קרת רוח, ולא נתתי לשום דבר להשפיע עליי".

בגמר, המתינה לה קלרה סטרנדובה הצ'כית, אלופת העולם המכהנת, שיש לה מאזן כמעט מושלם בקריירה של 97% ניצחונות. גם בקרב הזה סצ'קוב נשארה ממוקדת מטרה, וניצחה בשחזור קרב גמר אליפות אירופה וזכתה במדליית הזהב. "לקראת הגמר לא הייתה הרגשה של לחץ. הייתה הרגשה של התרגשות, שזה יתחיל כבר", סצ'קוב נזכרת, "הרגשתי כמה אני קרובה לזכייה במדליית הזהב. צעד אחד נוסף, ואני שם. במהלך הקרב הייתי בטוחה בעצמי ושמרתי על פוקוס. לא משנה מה קרה, המשכתי לעשות את מה שאני יודעת לעשות, ידעתי שאם אני אעשה הכול לפי התוכנית, אני אנצח את הקרב".

התקווה שבפסגה

העבודה הקשה השתלמה. במשך שמונה שנים סצ'קוב חלמה לכבוש את משחקי העולם וכאשר נעמדה על הפודיום, ההתרגשות עלתה מדרגה. "כשעמדתי על הפודיום ושמעתי את ההמנון לא הצלחתי לעצור את הדמעות. הרגשתי איך ההתרגשות שלי עוברת לאנשים בארץ. קיבלתי כל כך הרבה תגובות חמות ומרגשות. לדעת שהצלחתי להעלות חיוך על פניהם של ישראלים בתקופה הקשה הזו, זאת המתנה הכי גדולה בשבילי".

"מה שמבדיל אותי כספורטאית ישראלית זה לא רק הכישרון או האימונים", אומרת סצ'קוב, "אלא התנאים שבהם אנחנו חיים ומתאמנים בהם, תחת מציאות של מלחמה מתמשכת. אני מרגישה שאני מייצגת לא רק את עצמי, אלא את כל עם ישראל והיהודים בעולם, שמייחלים לראות את הדגל שלנו מתנוסס הכי גבוה. גם אם הם לא תמיד יכולים לאפשר זאת".

סצ'קוב מלאת גאווה במבט לאחור על הדרך הארוכה שעשתה ב-13 השנים האחרונות, מאז שבילדות הבטיחה לעצמה שיום אחד היא תהיה אלופת העולם: "אני גאה בעצמי. עשיתי דרך קשה בשביל להגיע לשם". במסע שעברה, היא מעניקה קרדיט רב למאמנה מיכאל בריטבסקי, שמלווה אותה מהאימון הראשון שלה: "אני גאה בעבודה שלי עם המאמן שלי, שפשוט האמין בי והוא זה שדחף אותי, בכל הרגעים שכבר רציתי לוותר בדרך. הוא אסף אותי והמשיך לתמוך לדחוף, ובזכותו הגעתי בסוף למשחקי העולם, למרות שזה היה כבר נראה בלתי אפשרי".

כעת סצ'קוב חזרה לישראל ותמשיך השנה את לימודיה במשפטים, במקביל להיותה ספורטאית ומאמנת של הדור הצעיר בענף. כבר עכשיו היא מסמנת את המטרה הגדולה הבאה: "אני רוצה לנסות עוד פעם להגיע למשחקי העולם, שייערכו בעוד ארבע שנים בגרמניה".

בסיום הריאיון סצ'קוב מודה למאמנה מיכאל בריטבסקי, מאמן נבחרת ישראל פיטר סאקאס, התאחדות הקיקבוקס ברשות נשיא ההתאחדות, האני סאקאס, התאחדות אילת והספונסר האישי, מרפאת השיניים kerem Dent.