רקדני הבלט הישראלי התאגדו תחת א.מ.י (איגוד אמני ישראל), במטרה להבטיח את הביטחון התעסוקתי שלהם. הצעד הבא: הסכם קיבוצי ראשון בישראל בתחום המחול.

מנכ"ל א.מ.י יוסי זינגר אומר ל'דבר' שההתאגדות לא נובעת ממשבר, אלא מרצון של הרקדנים לשפר ולאחד את תנאי עבודתם.

זינגר מבחין בפער בין זכויות העובדים בעולם המחול לעומת שדות תרבותיים אחרים, כמו התיאטרון, שם נחתמו הסכמים קיבוציים בתיאטראות. לעומת זאת, עד היום לא נחתם הסכם קיבוצי בלהקת מחול בישראל. 27 רקדני הבלט הישראלי, שלפחות 19 מהם בחרו להתאגד בא.מ.י, עשויים להיות הראשונים. זינגר מעוניין ליצור את התקדים הזה: "השאיפה היא להגיע להסכם קיבוצי פר להקת מחול. בטח בגדולות שבהם".

מנכ"ל א.מ.י, יוסי זינגר (צילום: מאור בר)

בא.מ.י חברים היום כ-250 רקדנים ורקדניות, כרבע מהם מועסקים כשכירים. הבעיה הרווחת, לדעתו של זינגר, היא שהרקדנים נתפסים רק כאמנים, ו"לא מסתכלים עליהם כעל עובדים".

בא.מ.י העלו פוסט בשבוע שעבר המתייחס לפגיעה תעסוקתית ברקדניות בלהקת אבשלום פולק. לפי הפוסט, הרקדניות בלהקה הגיעו ב-1 בינואר לחזרה ופגשו את הנהלת הלהקה, שבישרה להן כי הלהקה מתפרקת ועבודתן מופסקת לאלתר. בבת אחת הן איבדו את מקום עבודתן: ללא שימוע, הודעה מוקדמת, תשלום עבור תקופת הביניים או פיצויים. חודש השכר האחרון שלהן לא שולם.

זינגר נמצא מאז בשיחות עם פולק עצמו ועם שאר בעלי התפקידים בלהקה כדי לדחוף לפירוק מסודר, כך שיתאפשר לרקדניות לקבל לפחות חלק מהסכום שמגיע להן מהביטוח הלאומי. "אם הדבר הזה לא יקרה, אנחנו נחייב את הדבר הזה", מתריע זינגר, "אנחנו נוציא צו פירוק ללהקה".