אחת השאלות המרכזיות בחוק הגיוס שעליו דנים בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, היא שאלת גיל הפטור שניתן לבני ישיבות. בדיונים התייחסו לעצם קיומו של גיל פטור כמציאות מובנת מאליה, למרות התנגדות של חלק מארגוני המשרתים לשוני הקיים בין חרדים למי שאינם בסוגיית הגיוס.
אחת החלופות לגיל הפטור, שכיום ועומד על גיל 26, ושבטרם מלאו לצעיר חרדי הוא מחויב ללמוד בישיבה אחרת הוא נדרש להתגייס – היא החלופה של הורדת גיל הפטור. החלופה המוצעת בחוק היא בהורדתו לגיל 23. גורמי המקצוע במשרדי האוצר, העבודה והמשפטים סבורים שהורדת גיל הפטור למינימום האפשרי תיטיב עם הצבא, בכך שיגייס חיילים צעירים יותר, ובעיקר עם המשק מאותה הסיבה.
גורמי המקצוע מציעים להוריד את גיל הפטור
נציג האוצר רום בר-אב טען שכבר הוכח בעבר כי גיל הפטור לא הביא לגידול בהיקף המתגייסים, וכי נגרם נזק כלכלי, שנבע מכך שאותם אנשים לא השתלבו בשוק העבודה. "גיל פטור הוא לא תמריץ לגיוס והוא פוגע כלכלית בלבד", אמר בר-אב, "אני מציע לחדד את ההבנה שאם נקבע גיל פטור גבוה יותר, זה לא שנביא לתועלת ביטחונית על חשבון תועלת כלכלית. גיל הפטור לא צריך להיות חלק מהמתווה הזה".
"משרתי מילואים מתאפיינים בשכר גבוה, והעלות המשקית של משרת מילואים אחד בחודש היא של 50 אלף שקל. כשאנחנו מכפילים את זה במאות ימים ומאות אלפי אנשי מילואים, מדובר בהפסדים של מיליארדים למשק", אמר בר-אב, "כל עוד מי שממשיך למלא את הפערים בשורות הצבא הם אנשי מילואים, המשק משלם על כך מחירים מאוד גדולים. המטרה הראשונה היא להגדיל את היקף משרתי החובה, ולהפחית את מספר משרתי המילואים".
"הכניסה של החברה החרדית לשוק העבודה קריטית מאוד", הצטרף לדבריו אביעד שוורץ ממשרד העבודה, "כל אדם, חרדי או לא, עדיף שייכנס מוקדם ככל הניתן לשוק העבודה". "ההיגיון אומר שכל עוד צה"ל לא פטר את האדם משירות ביטחון, חלות עליו חובות מסוימות, שמקנות לו את דחיית השירות", אמר נציג משרד המשפטים דרור גרנית, "כרגע החובות מדברות על לימודים בישיבה".
הצבא וחרדים שהתגייסו: מעדיפים להשאיר על גיל 26
היועצת המשפטית לוועדה וסגנית יועמ"שית הכנסת, מירי פרנקל-שור, התייחסה לנושא הסנקציות: "לא הייתה שום סנקציה בחוק הקודם. לדעתנו הסנקציות הכלכליות כן יעבדו. הדיון צריך להתקיים בראי 7 לאוקטובר", אמרה פרנקל-שור, "על שולחן הוועדה מונחת הצעת חוק כשאנחנו מדברים על חשיבות התעסוקה, אבל בראש הפירמידה זה הגיוס לצה"ל. אם נוריד את גיל הפטור ל-22, בגיל שאדם יודע שהוא יכול לצאת לשוק העבודה, מה יהיה התמריץ שלו להתגייס לצה"ל?".
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה, חרדי ומג"ד במילואים: "אם גיל הפטור היה 18 או 21, לא הייתי מתגייס לצה"ל. רוב החרדים מתגייסים בגיל 21 ללחימה. לא חסר חרדים בעולם הטכנולוגי. צריך להחליף בלוחמים או תומכי לחימה אותי, ואת 400 אלף המילואימניקים", אמר לוי, "חייבים בריכה כדי לגייס מתוכה חרדים. אם לא יהיו כלים ותוכנית ממשלתית קוהרנטית, אנחנו לא לעולם לא נתגייס. אם נציב גיל הגיוני, גיל 26 למשל, יחד עם עבודה רצינית בתוך הבריכה, זה יעשה טוב גם לעולם החרדי וגם לעולם התורה". כך ציין גם תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל: "23% מהמתגייסים השנה היו מעל גיל 23, ו-9% היו בין הגילאים 23-22. אני מתחבר לגיל 26, כי יש עוד זמן למצות את הדבר, ומי שיצא מוקדם מדי לא בטוח שיגיע".
"לגבי סוגיית יציאה לחו"ל שעלתה כאן – יש אכיפה בנתב"ג בשיתוף פעולה במשך כל השנה. היקף הטיסות בחגים לכל הציבורים גדל, ולכן אנחנו מחזקים את היכולת שלנו לתת מענה. כדי לאפשר את מרקם החיים הישראליים וכן כדי להמשיך את האכיפה כסדרה", הוסיף טייב, "הנושא של לחייב את התלמיד ל-45 שעות לימוד בשבוע, נבע מתכלית תעסוקתית. כשלקחו את המשרה המלאה במשק ואמרו 'נחיל את זה על הלימודים', אבל לחיילים אין מגבלה של 45 שעות שירות בשבוע", אמר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד). "מי שמסתכל על ההיבט הכלכלי אומר 'תשחרר אותם כמה שיותר מהר לשוק העבודה', ויש מי שמסתכל על השוויון – שאומר 'צריך לייצר כמה שיותר שוויון בנטל. כי לחייל אין 76 ימי חופשה בשנה, יש לו לכל היותר 28 ימים. 76 ימי חופשה מגיע ממקום של הכרכרות לוולוז'ין לפני 100 שנה".
הפוליטיקה שמאחורי חידוש הדיונים
בדיונים קודמים השבוע, חברי כנסת מהאופוזיציה האשימו את יו"ר הוועדה בועז ביסמוט כי הוא חוזר לדיון הראשון על החוק במטרה למשוך זמן ולאפשר תמיכה של המפלגות החרדיות בחוק התקציב. "יש היום חוק ולפיו כולם צריכים להתגייס", אמר ח"כ אלעזר שטרן. "הציפיות והדיונים כאן יוצרים גם הם עיכוב".
"מרתון הדיונים לא נועד באמת לקדם גיוס. הוא נועד כדי להעביר את תקציב המדינה", אמרה ח"כ שרון ניר, "האתנן זה חקיקה של חוק ההשתמטות. מי שלא מתגייס לצה"ל – צריכות להינקט כלפיו סנקציות. לא תקציב ישיבות, לא הנחה במעונות, לא הנחה בארנונה ולא כלום". "אנו לא עושים רברס בדיונים", אמרה היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, "התכלית של החקיקה היא בסופו של דבר לגייס".
"חסרים לנו לוחמים ותומכי לחימה", אמר ח"כ משה טור-פז (יש עתיד). "מי שתורתו לא מאפשרת צבא, אפשר שילך לשירות לאומי". "רוב הקואליציה שיושבת כאן ברור לה שמה שהיא מנסה לעשות זה דשדוש של הוראת שעה, שתשרת צרכים פוליטיים", אמר ח"כ מאיר כהן מיש עתיד, "אסור שזה יהיה דיון פוליטי".
"אנחנו יודעים שהגיוס הוא גם הפתרון לכלכלה שלנו, הוא השער של החרדים לשוק העבודה", אמר ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, "אם לא נעשה את זה עכשיו אנחנו יכולים לשכוח מכלכלת ישראל כפי שאנו מכירים אותה".
"גם הציבור שלנו רוצה חוק", אמר ח"כ ינון אזולאי מש"ס. "אנחנו רוצים לשמור על מי שלומד תורה, ולגבי מי שלא – שילך לצבא". "מספר קליטת החרדים לשנת 2026 הוא לא מוגבל מבחינת היכולת שלנו לקלוט", אמר ראש ענף חרדים באגף כוח אדם, סגן אלוף אביגדור דיקשטיין. "אנו נערכים למספרים הגדולים".
