המתקפה חסרת התקדים של ישראל נגד הנהגת חמאס על אדמת קטאר היא אירוע היסטורי בתולדות המדינה הקטנה והעשירה, שהפכה לאחד השחקנים המשמעותיים בזירה העולמית. בראיון ל'דבר' מסביר ד"ר אריאל אדמוני, חוקר קטאר מאוניברסיטת בר אילן, על המשמעות האסטרטגית של האירוע.
האם בקטאר לקחו בחשבון אפשרות שיתקפו אותם? איך להבנתך הם רואים את המתקפה?
"בזירת הפנים מדובר בפשלה. בקטאר מנסים להחזיק מעגל מצומצם מאוד של יודעי סוד ולכן עצם ההדלפה של המיקום שלהם שאיפשרה את התקיפה היא אירוע חמור. אני מניח שהחשד הראשוני שלהם הוא איזה עובד ממורמר, או איש מהשגרירות שפלט משהו. צריך לשים לב שיש פה פדיחה בגלל המיקום של התקיפה: איזור קטארה. מדובר באזור רגיש פוליטית המיועד לשגרירויות ויועצים זרים.
"כלפי חוץ קטאר כדרכה יודעת לנתח את האינטרסים והיא אשפית בזירה הבינלאומית. לכן היא דואגת לשווק לכל קהל את המסר המתאים לו. למפרציות הדהדו ש"ישראל מערערת את היציבות במפרץ" כי הם יודעים שהיציבות זה משהו שחשוב להם מאד. לאזרחים שלה עצמה היא אומרת שצריך לכעוס על ארה"ב, אבל כלפי חוץ היא לא יכולה לערער את הקשר עם ארצות הברית."
מה אפשר ללמוד מהתגובות בעולם עד כאן? האם היו תגובות חריגות?
"יש לנו הודעות גינויים נרחבות מהמפרציות ועד אירופה ואפילו אמריקה. מבחינת ארה"ב, מצד אחד ההצהרה הרשמית של הבית הלבן יש גינוי, וגם אומרים שהם הודיעו לקטאר לפני המתקפה. אבל מהצד השני בהודעת הגינוי של ארה"ב גם נאמר כי "חיסול מנהיגי חמאס היא מטרה ראויה". אז הגינוי הזה הוא בעיה מבחינת קטאר שטוענת שאירוח מנהיגי חמאס הוא מתוך היענות לבקשה של ארה"ב וההודעה של ארהב עומדת בסתירה לכך".
באיזה אופן המתקפה משפיעה על מעמדה של קטאר ?
"המתקפה החלישה את קטאר. לא כי נגרם נזק פיזי משמעותי, אלא כי היא שברה את התדמית של "בלתי פגיעה". בגלל שגם המערב וגם הפונדמנטליסטים צריכים אותה, יש איזו מוסכמה שבקטאר לא נוגעים, כי הבסיס האמריקאי שם, כי היא מתווכת וכו'.
"קטאר חזקה, אבל להרבה מדינות יש חשבון איתה מורכב איתה. עם שאר המפרציות זה בא לידי ביטוי במשבר בין 2017 ל-2020, שבשיאו היה ממש מצור על קטאר שבסוף ארה"ב שברה. מדינות אירופה כמו צרפת ובריטניה, אמנם חתומות איתה על חוזי גז נוזלי של מיליארדים אבל גם יודעות שקטאר היא זו שמממנת את האחים המוסלמים וגורמים קיצוניים בשטחן".
איך קטאר תגיב לאירוע?
"לקטאר יש דף מסרים אותו היא פרסמה מיד בשביעי לאוקטובר ועוד לפניו, לפיו היא מדינה שוחרת שלום ויציבות. גם מהסיבה הזו וגם בגלל היכולות הצבאיות הנחותות שלה התגובה לא תהיה צבאית. היא תלך על האפיק המשפטי, בייחוד דרך גופים בינלאומיים כמו האג, אבל הכי קל יהיה להם באו״ם, ששם קטאר מושקעת מאוד.
"ככה הם יוכלו גם להוביל מהלך בינלאומי נגד ישראל וגם להדהד את דף המסרים של מדינה שוחרת שלום. העניין הוא שאם בעבר קטאר יכלה לגנות את ישראל וליהנות מאיזה חסינות, עכשיו גם לה יש מה להפסיד."
האם קטאר תסיים את תפקידה כמתווכת? לפגוע בקשר עם חמאס בעקבות המתקפה?
"הכוח של קטאר נשען על הקשר עם ארגוני טרור ולכן לא סביר שהתגובה למתקפה תהיה גירוש ההנהגה של חמאס, הם גם ככה כשלו כמארחים במקרה הזה וגירושם יחליש אותם עוד יותר.
"גם מבחינת עסקת חטופים אני לא בטוח שההשלכה היא בהכרח שלילית. הם לא הצהירו שהם מפסיקים לשמש כמתווכים. מבחינתם המשבר עם ארה"ב הוא כזה שצריך לנהל הם צריכים את הקשר איתם.
"האיומים המרומזים לא יובילו את קטאר לשינוי משמעותי, רק אם טראמפ יאיים בהוצאת הבסיס הצבאי מהמדינה, איום על הישרדות קטאר יוכל לשנות משהו באופן משמעותי וכרגע לצערי אני לא רואה את זה קורה."
יש תסריט שהם ירוויחו מהסיפור הזה?
"הם ללא ספק ינסו לעשות את זה. אז הם יפעלו לכנס ועידה איסלמית, והמדינות שביחסים טובים איתם יגיעו. אבל האם זה יתורגם להון גיאופוליטי משמעותי? לא בהכרח. מבחינתם בסוף מתקפה ישראלית היא מתקפה אמריקנית. אז המשבר המרכזי שלהם הוא מול האמריקנים, ואותו הם רוצים לפתור. יש עסקי גז נוזלי בהם ארה"ב וקטאר מעורבות, יש פה אינטרסים כלכליים וגיאופוליטיים מאד משמעותיים."
