בכנס שנערך השבוע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב הושקה מהדורה מחודשת ועדכנית של 'הספר האדום לזוחלים בישראל'. "הספר האדום" החדש בעצם איננו ספר, אלא אתר אינטרנט חפשי הפתוח לקהל הרחב, בו תוכלו למצוא מידע על מיני הזוחלים בישראל. האתר הוא חלק מפורטל הערכות הסיכון לטבע של רשות הטבע והגנים, והוא מפרט את מאפייני המינים, את תחום התפוצה שלהם, את רמת הסיכון בו הם נמצאים, את הגורמים המאיימים עליהם ואת מצבם בעולם.

בתחילת הכנס, סקר בן שרמייסטר, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב, העובד במעבדה של פרופסור שי מאירי, שהיה מכותבי הספר, את המתודולוגיה להפקתו, תוך שילוב של מידע רב, תמונת מצב עדכנית של הסיכון להיכחדותם של מיני זוחלים שונים והמלצות לשימורם.

קביעת הערכות הסיכון למינים השונים היא תהליך הדורש מידע רב על כל מין: כמה פריטים נותרו ממנו בכל מקום בארץ, מה קצב הריבוי שלו, מה אורך החיים שלו, מה הם אורחות חייו ומה מייחד את בית הגידול שלו. בנוסף למידע על המינים השונים נחוץ גם מידע על הארץ – איזה בתי גידול מצויים בה והיכן, מה הסכנה של פיתוח, חקלאות, התיישבות, הקמת תשתיות או פעילות צבאית על כל בית גידול, ומה יהיה בעתיד.

"נקודת פתיחה לבניית תוכנית אסטרטגית"

העבודה על האתר החדש נעשתה בהובלת שרמייסטר ופרופ' מאירי ממוזיאון הטבע ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ואנשי רשות הטבע והגנים – מנהל אגף אקולוגיה, ד"ר נעם לידר, ומנהלת תחום שימור חיות בר, ד"ר טל פולק.

ד״ר לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת מדע רשות הטבע והגנים, הסביר כי הספר האדום מבוסס על מתודולוגיה מדעית בינלאומית המקובלת על אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, מה שמסייע לו להפוך למאגר מידע בסיסי שבאמצעותו מקבלים החלטות. הוא משמש כלי מרכזי לקביעת סדרי העדיפויות לשימור מינים, לגיבוש מדיניות וחקיקה, לניטור ומחקר, לגיוס משאבים ולהעלאת מודעות – זאת הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. "הספר האדום מהווה נקודת פתיחה לבניית תכנית אסטרטגית לשימור מינים" סיכם לידר.

23 שנים לפרסום "הספר האדום"

בשנת 2002 פורסם הספר אדום הראשון לחולייתנים בישראל. ספר זה, שהודפס והופץ כספר פיזי בצבע אדום, מכיל מידע רב על מיני יונקים, עופות, זוחלים, דגים ודו-חיים המצויים בסכנת הכחדה בישראל.

המונח 'ספר אדום' מתכתב עם הרשימה האדומה של מינים בסכנת הכחדה – אשר נחקרת במדינות רבות ברחבי העולם ועל ידי ארגוני סביבה בינלאומיים בהובלת האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע IUCN. ארגונים עולמיים העוסקים בשימור המגוון הביולוגי סבורים שמדי עשור צריכה להיעשות הערכה מחדש של מצב המינים והסיכונים שלהם להיכחד. בישראל הדבר לא נעשה, ומאז 2002 לא פורסמה הערכה מסודרת בנוגע לחולייתנים בישראל, מלבד הספר האדום של הזוחלים שפורסם השבוע לאחר יותר מעשרים שנה.

מצבם של מינים רבים בישראל החמיר, בהם מינים רבים של זוחלים. בשל שינויים אלו הוכן בעת האחרונה ספר אדום מיוחד ומעודכן לזוחלי ישראל בלבד, ובו נקבע באופן נחרץ שמצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר ב-2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר. הספר סוקר 92 מינים ותת-מינים בישראל, מתוכם 41 נחשים, 45 לטאות, שני מיני צבי מים מתוקים, שני מיני צבי יבשה ושני מיני צבי ים המקננים בחופי ארצנו.

כמעט 40% מהזוחלים בסכנת הכחדה

בחינת מיני הזוחלים החיים בישראל העלתה כי: 5% מהם מצויים בסכנת הכחדה חמורה, 34% נמצאים בסכנת הכחדה, 13% עתידם בסכנה, 8% נמצאים בסיכון נמוך ו-33% לא נמצאים בסיכון. עבור 7% מהמינים נמצא כי המידע חסר ולא ניתן להעריך את מצב המינים אלו בישראל.

לצד זאת, בישראל התבססו כמה מינים פולשים של זוחלים והם נוספו למינים המקומיים: אנוליס חום, שממית-חומות מנוקדת, שממית מחוספסת וצבגון אדום-אוזן, מינים אלו מאיימים על המינים המקומיים ומתחרים איתם על משאבים. לא נעשו הערכות סיכון על המינים הפולשים.

בתת-סדרת הנחשים, שני מינים – צפע חרמון וכרכן קרינים – מצויים בסכנת הכחדה חמורה. תשעה מינים נמצאים בסכנת הכחדה, ועוד שמונה שעתידם בסכנה. לעומתם, ארבעה מינים נמצאים בסיכון נמוך, ארבעה-עשר מינים אינם בסיכון ולגבי ארבעה מינים חסר מידע.

מבין שישה מיני צבים חמישה מצויים בסכנת הכחדה (צב-ים חום, צב-ים ירוק, צב יבשה מדברי, צב יבשה מצוי, צב-רך היאור) ואחד אינו בסיכון (צב ביצות מצוי). מתוך 45 מיני לטאות שלושה בסכנת הכחדה חמורה (לטאת חרמון, שנונית באר-שבע, ושנונית השפלה שהיא אוכלוסייה מקומית של המין שנונית נחלים שאינו בסיכון). מלבדם, 18 מיני לטאות בסכנת הכחדה, 4 שעתידן בסכנה, 3 בסיכון נמוך, 16 לא בסיכון ועל שניים מהמינים חסר מידע.

יותר מינים בסיכון גבוה, אך אחדים במגמת שיפור

בספר הושם דגש מיוחד על מספר מינים שמסווגים במצב קריטי מבחינת הסיכוי להכחדה. מינים אלו הם לרוב בעלי אוכלוסייה קטנה, המאכלסת בתי גידול ספציפיים – לדוגמה מינים אנדמיים לחרמון – או מינים המאכלסים בתי גידול החשופים לפעילות אדם אינטנסיבית כגון חולות מישור החוף ודרום הערבה. בין המינים אלו: שנונית השפלה, צפע החרמון, לטאת החרמון, כרכן קרינים, שנונית באר-שבע.

במסגרת חידוש הספר, נמצאו מספר מיני זוחלים אשר מצבם הורע בשתיים ואף בשלוש דרגות מאז נבחנו בפעם הקודמת. בין המינים הללו: חנק משריץ, מדברית פסים, נחש-כיפה מזרחי, פתן שחור, קמטן חורש, שלוון אזורים, שממית ערבה.

המצב לא נמצא רק בהידרדרות – יש גם מינים שמצבם השתפר מאז נכתב הספר האדום האחרון. עבור חלק מהמינים נראה כי תוכניות ממשק נרחבות תרמו לשיפור מצבן של האוכלוסיות, ובהתאם לכך שיפור הערכת הסיכון שלהם מבטאת שיפור אמיתי. עם זאת, יתכן כי הערכת הסיכון עבור מינים אלו רודדה בחומרתה בזכות מידע שנאסף לגבי אוכלוסיותיהם, והיא אינה מבטאת שיפור אמיתי במצבם. בין המינים אשר מצבם השתפר: צב-רך היאור, צב-ים חום, צב-ים ירוק, שלוון קולר, כרכן חלק, נחש-מים משובץ, ישימונית תמנע, חומט נקוד, נחושית נחשונית.

הרס בתי הגידול: גורם מרכזי לפגיעה באוכלוסיית הזוחלים

הספר מציג את קצב הירידה בגודל האוכלוסייה של מין לפי מידע על מצב בית הגידול שלו, על האיומים על המין ובית הגידול שלו, על השינוי בשנים האחרונות בשטח בית הגידול המתאים למין, כמו גם ביחס להיסטוריית התצפיות, ולאורך הדור של המין. בחבל הים תיכוני בית הגידול סובל מפגיעה משמעותית עקב בנייה, חקלאות והרס שטחים פתוחים; וכן מהשפעות עקיפות תולדת מעשה ידי אדם, למשל חדירת מינים פולשים ומתפרצים וכן מינים מתפראים כגון חתול הבית וכלבים משוטטים.

בתי גידול חוליים סובלים מפגיעה קשה עוד יותר מהחבל הים תיכוני עקב תהליכי פיתוח ובנייה, הסבה של שטחים טבעיים לשטחי חקלאות, הקמת מתקנים סולאריים, ייצוב חולות וכריית חול; וכן עקב פעילות רכבי שטח ופעילות צבאית. בית הגידול המדברי סובל מפגיעה מתונה יחסית, אם כי יש אזורים מסוימים שהפגיעה בהם קשה, בעיקר אזור הערבה, אילת ואזורי הלס שבצפון הנגב. מינים אנדמיים לאזור אילת סובלים, או יסבלו בעתיד הקרוב, מפגיעה קשה יותר ממינים מדבריים אחרים (פרט למיני החולות) עקב פיתוח העיר אילת וסביבתה, ובכלל זה התוכניות להקמת רכבת לאילת.

בית הגידול במרומי הר החרמון סובל מפגיעה משמעותית עקב פעילות צבאית ופעילות תיירותית באזור, שרפות תכופות למדי על פני מרחבים גדולים. בעתיד הוא עלול גם להיות מושפע לרעה משינויי אקלים.

"לחבור יחד כדי לשמור על מצב הזוחלים ואף לשפרו"

"זהו יום מאוד מרגש עבורי ועבור כל השותפים הרבים שעמלו על הוצאת הספר לאור מחדש, אחרי שתי שנות עבודה מאומצת של איסוף וטיוב נתונים", אמר שרמייסטר. "המידע שמוצג בספר האדום נאסף על ידי רבים – מאנשי המקצוע ברשות הטבע והגנים, דרך מומחי זוחלים, אוספי הטבע של האוניברסיטה העברית ותל אביב, 'המארג' (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע באוניברסיטת – א.ל) ועד קבוצות פייסבוק ופורומים ציבוריים המתעדים תצפיות זוחלים".

"בזכות המידע שנאסף, הצלחנו לקבל ולהציג תמונת מצב ברורה יותר של זוחלי ארצנו ולהבין מה קרה איתם ב-23 השנים האחרונות מאז פרסום הספר הראשון. אני רואה חשיבות גדולה להעריך את מצב הסיכון של מיני הזוחלים בארץ. איגוד המידע מאפשר לנו לראות בצורה מלאה את מצב האוכלוסיות השונות ומכך להבין איזה מאמצי שימור נדרשים או חסרים, בעיקר עבור המינים הנמצאים בסכנת הכחדה.

"זה לא סוד שמצבו של הטבע בכלל ועולם החי בפרט הולך ומחמיר. השטחים הטבעיים מצטמצמים, הטמפרטורות עולות והסיכונים גדלים משנה לשנה. זה נכון במיוחד עבור הזוחלים – זו קבוצה שבה רב הנסתר על הגלוי. אנחנו יודעים מעט מאוד על החיים, הצרכים, הביולוגיה ועל מצב האוכלוסיות השונות, לכן לספר הזה יש הרבה חשיבות. אני מקווה שנוכל לחבור יחד – גורמי מקצוע, אקדמיה וציבור כדי לשמור על מצב הזוחלים ובתקווה אף לשפר אותו".

"מלווים תהליכי פיתוח לווידוא פגיעה מינימלית בחיות הבר"

ד"ר טל פולק מרשות הטבע והגנים אמרה: "הספר האדום נותן לנו נקודת מבט עילית רחבה, ובו נקבע באופן נחרץ שמצבם של רוב מיני הזוחלים, שהוגדרו בסיכון כבר בשנת 2002, הורע, והיום סיכוייהם להיכחד גדולים יותר עקב תהליכי פיתוח ואבדן בתי גידול. רשות הטבע והגנים מנטרת ומפקחת על אוכלוסיות הזוחלים של ארצנו דרך עריכת סקרים ודיווחי שטח, עם נתינת תשומת לב ייחודית לבתי הגידול הרגישים יותר – כגון חולות, דרך שטחי הלס ועד החרמון הרחוק.

"מדינת ישראל זכתה למגוון גדול ועשיר של בתי גידול שונים, ובשל כך גם של בעלי חיים שונים ומגוונים. עם זאת, אנחנו חיים במדינה מאוד קטנה, שטחי הגידול הטבעיים נמצאים באיום תמידי של פיתוח שמוביל להרס בית הגידול. אנו עושים את מיטב המאמצים להגן על שטחי המחייה עבור כל המערכת האקולוגית, לצד עבודה לשימור ושיקום אוכלוסיות זוחלים ומינים נוספים שנפגעו בשל תהליכי פיתוח.

"חשוב לזכור כי תהליכי הבנייה והפיתוח מביאים עימם סכנות רבות לטבע מעבר לצמצום שטחי המחייה. אנו מלווים את תהליכי התכנון והפיתוח הללו כדי לוודא פגיעה מינימלית ככל הניתן באלו שאין להם קול – הזוחלים ושאר חיות הבר".