אווירת חג הורגשה בכניסה לכנס השנתי ה-28 של העדה האסלאמית האחמדית. הכנס נערך בשכונת כבאביר בחיפה, שהיא מרכזם של האחמדים בישראל. לקראת הכנס המסגד בכבאביר התמלא בקהל, מגוון במוצאו ובגילו, וראש העדה, האמיר מוחמד שריף עודה, עמד בכניסה ובירך את הנכנסים. כל העובדים בכנס, מהמאבטחים והמאבטחות בכניסה דרך צוות הצילום ועד מכיני הארוחות, היו מתנדבים מהעדה.
פאטמה עודה, אימו של האמיר, סיפרה שהכנס וכל פעילותה של העדה מתקיימים מכספי חבריה בלבד. כל חבר מפריש מהמשכורת שלו; משתתף בניקיונות, מסדרים ופעילויות שונות; ונושא בתפקיד בקהילה. על בנה, האמיר, היא סיפרה: "הוא עובד קשה מאוד, כל הזמן מדבר עם אנשים".
העבודה הקשה של שריף קשורה לחזון האחמדי כי הדת תהווה כוח להפצת חמלה, דיאלוג ושלום, חזון שניצב בפני אתגרים קשים בארץ ובעולם. סרטון שהוקרן בכנס הציג את פעילות העדה האחמדית ברחבי העולם, הכוללת בין היתר פרוייקטים חינוכיים וכן סיוע הומניטרי, כולל הקמת 3,600 משאבות מים באפריקה. לפי הסרטון העדה מסייעת גם לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה, ובישראל פותחת את שערי המסגדים להרצאות ולפעילויות לקהל הרחב.
עלייתו של האמיר שריף לבמה לוותה בהתרגשות בקהל. הוא הרחיב על חזונו של מייסד הדת האחמדית, שהקים את העדה ב-1889 "כדי לתקן את הפרשנות של הדת משנאה לחמלה". בסיום נאומו, שלווה בציטוטים מהקוראן, הציב את השאלה כיצד ניתן ליצור שלום בר קיימא, כזה שבו "האויב מרגיש שאני דואג לו ורוצה בטובתו". הוא אמר כי "אי אפשר לחיות בשקט ובשלווה כשהשכן שלי חי ברעב, אבל וסבל". לדבריו, "שלום בר קיימא דורש הקרבה, לא נשיג אותו בלי להקריב העדפות אישיות שלנו. אהבה לכולם בלי שנאה לאיש – כל תא בגוף שלי צריך לכוון לזה".
מספר משתתפים נוספים בירכו בכנס והתייחסו לדברי האמיר. הרב דוד מצגר, איש חינוך ולשעבר מנכ"ל המועצה הדתית בעיר, הקריא שיר שכתב העוסק בחובה לשמור על החיים המשותפים והאחווה בין הקבוצות. ד"ר נסיה שמר, חוקרת איסלאם פונדמנטליסטי באוניברסיטת בר אילן, אמרה שחשוב להבין את הדת גם ככלי לקידום שלום. הבישוף הנוצרי רפיק נהרה, סגן הפטריארך של ירושלים ותושב חיפה, קרא להחזיר את ההומניזם והסולידריות לשיח הציבורי. ועו"ד רשף חן, שייצג את עיריית חיפה, אמר כי "אנחנו בתקופה הכי קשה בהיסטוריה של המדינה, ומה שאנחנו צריכים זה כבוד הדדי".
נציג העדה הדרוזית, שייח יונס עמאשה (אבו האדי), נשא נאום נרגש המתייחס למצב הדרוזים מא-סווידא שחוו מקרים קשים של רצח, אונס וביזה. שייח עמאשה קרא לאנשי האסלאם המתון להשמיע קול ולגנות את הפגיעה בדרוזים: "אין זה מאבק של הדרוזים, אלא על האסלאם ושמו הטוב. כבר קרוב ל-60 יום בלי מים ותרופות, חלב לתינוקות ולימודים – הגיע הזמן לשים קיץ לסבל הזה. מכאן תקוותי גם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור החטופים, ומי ייתן ונחייה כל בני האדם בכבוד הדדי ובשלום אמת".
אחת המשתתפות בפאנל שנערך במסגרת הכנס, שהירה שלבי, מתחה ביקורת על מה שראתה כהנגדה בין האחמדים שוחרי ה שלום לבין יתר המוסלמים. שלבי, מנהלת שותפה בארגון 'יוזמות אברהם' וחיפאית, אמרה שיש מתונים בכל קבוצה, וצריך למצוא אותם. היא הציגה ממצאים מחקריים מטרידים: יותר מ־40% מהנוער היהודי חש רגשות שנאה כלפי ערבים ברמה גבוה, ועוד 30% ברמה בינונית. כמו כן, תחושת הביטחון בקרב צעירים ערבים בירידה.
הפאנל עסק באתגרים החברתיים והחינוכיים בישראל בשנות המלחמה, וגם שאר הדוברים התייחסו לבעיית ההקצנה. דר’ עידן ירון, סוציולוג-אנתרופולוג במתמחה בימין הקיצוני בישראל, הביע דאגה: "כשהתחלתי במחקר לפני יותר מעשור עסקתי בתופעה שולית. היום היא הפכה למרכז חיינו. הקריאה שלי היא לא בהכרח לסובלנות כעמדה ליברלית, אלא ללסבול, לשאת דברים כדי לשמור על הסדר החברתי".
ח"כ לשעבר יהודה גלעד, רב קיבוץ לביא וראש מכינת גלבוע: "בכל הדתות יש רובד אנושי ומכבד ומכיל, ובכל הדתות יש גם דברים אחרים פחות נחמדים. ועד שלא יהיה לנו אומץ להתמודד עם המקורות האלה, לא עשינו שום דבר״. הרב גלעד התייחס לפרשנויות שניתנות לאסלאם המכשירות אלימות.
האמיר שריף הגיב לדברי הרב גלעד. "אני רוצה לבשר לרב שרוב המצטרפים לעדה האחמדית הם מעזה. אנשים הגיעו גם מירדן, קיבלתי הזמנה לצ'אד – כי יש שם קיצוניות. יש כוח אידיאולוגי לעדה האחמדית, פרשנות של האסלאם שיכולה לתת מענה".
