המשבר בבריאות הנפש אינו פוסח על צה"ל, ובמציאות של מאות אלפים שגויסו למילואים מתחילת המלחמה, הצורך רק גדל. מנתונים שנחשפו אתמול (ראשון) בעקבות בקשת חופש מידע, עולה כי המחסור בקציני בריאות הנפש (קב"נים) משפיע מאוד על המענה שמקבלים חיילים, שחלקם נאלצים לחכות יותר משבועיים לפגישה עם קב"ן.

צה"ל אינו מפרסם את הנתונים על מספר הקב"נים בצה"ל, אלא רק פילוח אחוזי. מבדיקה עולה שערב המלחמה היו בין 200 ל-250 קב"נים בצה"ל, ומאז תחילת המלחמה המספרים נעים סביב 800, שחלקם הגדול במילואים.

מהמידע שצה"ל התיר לפרסום עולה שערב המלחמה רק 82% מתקני הקב"נים לאנשי קבע בצה"ל היו מאוישים, וכי את רוב התקנים (74.7%) לקב"נים בצה"ל איישו משרתי מילואים, ולא אנשי קבע או אזרחים. כל התקנים שהיו מיועדים לאזרחים עובדי צה"ל (2.85%) אוישו.

מאז פרוץ המלחמה ועד מרץ 2025 מספר התקנים לאנשי קבע עלה ב-20%, לאזרחים עובדי צה"ל ב-64% ולמילואים ב-14%, אך גם בתקופה שבה נושא בריאות הנפש בצה"ל נמצא בשיח תקשורתי ומקצועי ער, בצה"ל לא הצליחו למלא את השורות: שיעור התקנים המאוישים לאזרחים עובדי צה"ל עומד על 86.4% ושיעור התקנים המאוישים למשרתי הקבע עומד על 91.2%.

שיעור הקב"נים המיועדים למיון מלש"בים הנמצאים בהליכי המיון לצה"ל עלה ל-22.7% מכלל הקב"נים. כל התקנים שנוספו לקב"נים בתחום זה הם עבור אנשי קבע, אך גם בו יכולת הקליטה, התכנון והמיון נפגעה מכיוון שרק 74% מאנשי הקבע והמילואים איישו את התקנים שלהם נכון לינואר 2025, ורק 50% מאזרחים עובדי צה"ל עבדו באותה תקופה בתחום מיון המלש"בים.

המחסור בקב"נים פוגע גם בשירות עצמו: גם ב-2024, כשמספר הקב"נים בצה"ל היה גדול יותר מאשר ערב המלחמה, זמן ההמתנה הממוצע של חיילים במערך הלוחם, ביחידות קדמיות ותומכי לחימה עמד על 14 יום מרגע הפנייה למערך בריאות הנפש בצבא, אחרי שהחייל או החיילת פנו למפקדיהם. עבור חיילים שאינם במערך הלוחם, הממוצע עמד על 18.5 ימים, והמלש"ב הממוצע נאלץ לחכות 73 ימים, כחודשיים וחצי, לפגישה עם קב"ן.