הממשלה חשפה את העיר אילת ותושביה לסיכונים כלכליים, ועיכבה פיתוח תשתיות חיוניות לעיר – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת מקיף על הסיוע לעיר אילת במלחמת חרבות ברזל ועל יישום החלטות הממשלה הנוגעות לעיר בעשורים האחרונים.

לדברי המבקר, "לאורך השנים ממשלת ישראל קיבלה החלטות לחזק את העיר אילת מבחינה כלכלית ותיירותית ובתחומי הבריאות והתחבורה, אך לא דאגה ליישומן, והותירה את אילת חשופה לסיכונים כלכליים בשל תלותה המוחלטת בתעשיית התיירות. במהלך מלחמת חרבות ברזל, התמשש הסיכון והעיר ועסקיה נפגעו במידה רבה באופן שחייב את הממשלה לסיוע ייחודי. היערכות מתאימה של הממשלה וקיום החלטותיה לאורך השנים בשגרה יכולים היו למנוע פגיעה כלכלית בעיר ובעסקיה במצבי חירום".

החל מ-7 באוקטובר נפסקה לחלוטין התיירות לאילת, והמלונות בעיר אירחו עשרות אלפי תושבים מפונים מיישובי הדרום והצפון. כתוצאה מכך הכנסות העסקים בעיר נפגעו משמעותית, ומספר דורשי העבודה בעיר גדל. במרץ 2024 אישרה הממשלה סיוע לעסקים בעיר, ומהדו"ח עולה שנכון לאוגוסט 2024 הוגשו 879 תביעות לרשות המיסים, והמדינה שילמה פיצויים בסך כולל של כ-216 מיליון ש"ח. לדברי המבקר, "הצורך בסיוע ייחודי זה ממחיש את התלות של אילת בתעשיית התיירות, ואת חשיבות הפיתוח של עוגנים כלכליים נוספים, שהיו מקטינים את הפגיעה הכלכלית בעסקים בעיר".

הכסף לסיוע לא הגיע, תוכנית החירום לא גובשה מאז הקורונה

בהחלטת ממשלה נוספת מאפריל 2024 הוקצו 50 מיליון ש"ח ליישובים הנסמכים על ענף התיירות – אילת ומצפה רמון, לטובת פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות וקידום ושיווק אירועים רבי משתתפים. נכון למרץ 2025, ההחלטה הזו בוצעה באופן חלקי בלבד: התקציב שיועד לפיתוח תשתיות ציבוריות תיירותיות במרחב אילת אושר רק לאחר תשעה חודשים, וצפוי להיות ממומש רק ב-2025; והתקציב שיועד לשיווק אירועים לא הוקצה על ידי משרד התיירות עד סוף 2024 מכיוון שלא גובש מתווה ליישומו. לדברי המבקר, "מציאות זו משקפת פעולה ממשלתית חסרה בהיבט של מתן מענה בזמן אמת".

עוד עולה מהדו"ח שמשרד התיירות לא גיבש תפיסת ניהול והיערכות למצבי חירום, למרות המלצות קודמות של המבקר בנושא. למעשה, מאז תקופת הקורונה ועד מאי 2025 המשרד לא עדכן וגיבש תוכנית היערכות מעודכנת למצבי חירום. המשרד גם לא יישם החלטת ממשלה משנת 2015 שאמורה היתה להוביל לגיבוש מנגנונים לסיוע לתעשיית התיירות בעת משבר גיאופוליטי.

התוכניות לגיוון תעסוקתי נכשלו, העיר נותרה תלויה לחלוטין בתיירות

הדו"ח סוקר שורה ארוכה של החלטות ממשלה שהתקבלו בעשור האחרון במטרה לסייע לצמיחת העיר אילת ולפיתוח התשתיות בה, ויישומן התעכב או בוצע באופן חלקי בלבד. בתחום התיירות, תקציב של 15 מיליון ש"ח שנקבע בהחלטת ממשלה לשיווק אירועים תיירותיים רבי משתתפים באזור אילת בשנים 2023-2021 לא הוקצה בפועל עקב מחלוקת עם משרד התיירות; החלטת ממשלה מ-2019 לקדם הקמת מרכז כנסים באילת כלל לא יושמה עקב מחלוקת על כדאיות הפרויקט, שלא נבחנה לעומק; פרויקט שדרוג הטיילת על חוף הים באילת, שיועד להסתיים ב-2029, יתעכב בשלוש שנים לפחות; ושדרוג פארק הצפרות בעיר, שנקבע בהחלטת ממשלה מ-2012, מתעכב בשל מחלוקות בין העירייה לקרן הקיימת לישראל.

עוד קובע המבקר שהיעדים של תוכניות משרד הכלכלה "שכר גבוה" ו"כסף חכם" מ-2019 לפיתוח מקורות תעסוקה ולהגדיל את הגיוון התעסוקתי באילת לא השיגו את יעדיהן, ותקציביהן לא נוצלו. ניסיון לשנות את תנאי התכנית לא יצא לפועל עקב מחלוקת עם משרד האוצר. לדברי המבקר, "המסלולים לא השיגו את מטרותיהם בנוגע לחברות קיימות באילת, ולא הוקמו בתחומה או הועתקו אליה מיזמים עסקיים, זאת בין היתר בשל היעדר של הון אנושי באילת בעל ידע במקצועות טכנולוגיים עתירי ידע וכן בשל היעדר תוכניות הכשרה בתחומים אלה שיגדילו את האפשרויות לתעסוקה מגוונת".

לדברי המבקר, "מציאות זו שבה רובם הגדול של העסקים בעיר (כ-90%) נשען על תעשיית התיירות והיעדרם של עוגנים כלכליים חלופיים, הצריכה כאמור את הממשלה לגבש סיוע ייחודי לעסקים בעיר בחודשים ינואר-פברואר 2024 בסך של 216 מיליון ש"ח".

הפוטנציאל המבוזבז: פיתוח החקלאות הימית

הדו"ח סוקר גם את כישלון הממשלה לפתח את ענף החקלאות הימית באזור אילת, למרות החלטות ממשלה בנושא, בשל שורת חסמים שלא הוסדרו – פעולות לקידום תהליכים תכנוניים; הסדרת הטיפול במי הפלט; העברת המרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) ממשרד האנרגיה למשרד החקלאות; ובחירת זהות המוסד האקדמי המתאים באילת שישמש מסגרת לקידום המחקר וההוראה בתחום זה.

לדברי המבקר, החלטות הממשלה הקצו תקציב בסך 85 מיליון ש"ח שממנו לא מומש במלואו סך של 52 מיליון ש"ח, והיתרה (בסך 33 מיליון ש"ח) מומשה בחלקה. אנגלמן מתריע כי "עולה חשש של ממש כי המימוש החלקי של החלטות הממשלה הללו יביא לעצירה של הפעולות ולפגיעה בהשקעות ובמאמצים שעשתה בשנים האחרונות הממשלה לקידום ענף החקלאות הימית באילת, דבר שיפגע בהשגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה שנועדו לחזק את כלכלת העיר ולהביא לגיוון תעסוקתי בה בין היתר באמצעות פיתוח ענף החקלאות הימית".

תיירות: נוהל התמרוץ לתיירים מחו"ל בוטל

סוגיה נוספת עליה מתריע המבקר הוא ביטול נוהל התמרוץ הכספי לחברות התעופה הבינלאומיות להגעת תיירים לאילת בעונת החורף. הנוהל, שהופעל בשנים 2016 עד 2020 ובשנים 2022 עד 2023, כלל תמריץ של 60 אירו לחברות שמפעילות טיסות לואו-קוסט מאירופה על כל נוסע שהגיע לאילת במטוסיהן, והגדיל את התיירים הזרים בעיר מכ-52 אלף בעונת החורף שהחלה ב-2016 לכ-90 אלף בעונת החורף שהחלה ב-2019. הנוהל בוטל ב-2023 עקב מלחמת חרבות ברזל.

היעדים לשיפור מערכת הבריאות לא הושגו, הממשלה לא קיבלה החלטה חדשה

המבקר סוקר גם את המענה הרפואי הירוד שניתן לתושבי אילת והסביבה, עקב מיעוט כוח העבודה הדרוש להפעלת בית החולים יוספטל בעיר הדרומית והמבודדת. הוא קובע כי "מתן שירותי רפואה לתושבים ולשוהים באזור אילת תלוי בחלופת הניוד של כוח אדם רפואי לאילת ושל מטופלים שנדרשים לקבל טיפול רפואי מחוץ לאילת, שמושפעת מהנגישות התחבורתית לאילת וממנה. כל זמן שקיימים פערים בנגישות התחבורתית והיא לוקה בחסר, מתקיימת שגרה של ביטולי בדיקות וטיפולים רפואיים או דחייתם באופן כרוני, תוך פגיעה ניכרת בטיפול הרפואי הניתן לתושבי אזור אילת, באופן המחמיר את הפערים במתן שירותי הרפואה בין אזור אילת ובין יתר אזורי הארץ."

החלטת ממשלה על הקצאת כספים למענקים לאנשי רפואה שיעברו להתגורר ולעבוד באילת נחלה הצלחה חלקית בתחום הרפואה, ומימוש נמוך בתחום מקצועות הבריאות. המסוק הקבוע שהוצב במרכז הרפואי יוספטל כ"פיצוי" על העברת שדה התעופה מתוך העיר אילת לנמל התעופה רמון, לא מתוקצב באופן קבוע, והממשלה לא קיבלה החלטה שתבטיח את המשך תקצובו לאורך זמן. למרות שיעדי החלטת הממשלה מ-2019 לשיפור רמת השירותים הרפואיים בעיר לא הושגו, הממשלה לא קיבלה החלטה על מהלכים נוספים לתיקון המצב.

עוד מציין המבקר עבודת צוות שמינה מנכ"ל משרד הבריאות בינואר 2024 לבחינת מענה לפערים בכוח האדם בבית החולים יוספטל לא הסתיימה נכון ליוני 2025, אך לדעת המבקר היא קידמה מספר מהלכים בעלי פוטנציאל משמעותי, בהם הסכמי גג עם מרכזים רפואיים אחרים, התאמת מנגנון גיוס הרופאים למאפייני יוספטל וקידום מסלולי התמחות ייחודיים. עם זאת מהלכים אלו נמצאים בשלבי מימוש ראשוניים בלבד ולא הושלם גיבוש המודלים הכלכליים שלהם.

יש גם נקודות אור

המבקר מציין לחיוב את פעולת משרד התיירות לקדם מודל רחב ומעמיק לבדיקת היעילות הכלכלית של פרויקטים תיירותיים ציבוריים, שיסייע גם לקבלת החלטות של המשרד על קידום מיזמים בעיר אילת; את משרד החקלאות שקידם מעבדת שירות שמסייעת ליזמים בתחום החקלאות הימית; וכן את עיריית אילת, שפעלה מיוזמתה ומתקציביה לקידום הגיוון התעסוקתי בעיר דרך הכשרות מקצועיות ומשיכת גופים כלכליים לעיר, גם במהלך מלחמת חרבות ברזל.

אנגלמן קרא למשרדי הממשלה ליישם את מסקנות הדו"ח. "על שרי התיירות, האוצר, החקלאות, הבריאות והכלכלה לפעול בהקדם לתיקון הליקויים".

בעיריית אילת אמרו כי "הדו"ח חושף פערים שמקורם בהזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר הותירו את אילת הרחק מאחור. שירותי בריאות מצומצמים, ניתוק תחבורתי מהמרכז ותלות כמעט מוחלטת בענף התיירות אינם גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות מתמשכת המורגשת מדי יום בחיי התושבים.

"לצד זאת, מתקיים שיח חיובי עם מספר משרדי ממשלה, ובחלק מהתחומים כבר ניכרים צעדים ראשונים ופריצת דרך במספר מישורים. צעדים אלה מבורכים, אך יש להרחיבם ולהעמיקם כדי להביא לשינוי ממשי בחיי תושבי אילת ואורחיה".

ראש עיריית אלי לנקרי אמר כי "מסקנות הדו"ח הן קריאת השכמה לממשלה להגביר את שיתוף הפעולה עם העיר אילת, ולהפוך אותו לתוכנית פעולה מעשית תוך העמדת המשאבים הנדרשים, שכן אילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקה הוא בראש ובראשונה אינטרס לאומי. רק כך ניתן יהיה לבסס מערך שירותים מתפקד וראוי בשערה הדרומי של ישראל, ולממש את הפוטנציאל האדיר של העיר לחיזוק האזור ולקידום השלום הכלכלי".