
גראנד סלאם סוף עונת גלישת הרוח בהולנד ייפתח מחר (רביעי) בהשתתפות גולש הרוח תומר ורדימון שקיבל את הכרטיס לתחרות היוקרתית, אחרי שסייים במקום השביעי באליפות העולם שנערכה ביולי בדנמרק. "אני מקווה להמשיך את הטיפוס שלי בצמרת העולמית. אנסה להביא את התוצאות הכי טובות ולייצג את ישראל בכבוד", אומר ורדימון בראיון לדבר.
“התכוננו לאליפות העולם תוך כדי המלחמה מול איראן", הוא נזכר בתקופה הדרמטית לפני היציאה לאליפות העולם "זה היה תקופה של לחץ – בין לימודים, מחנות אימון, נסיעות ומציאות ביטחונית מתוחה. במהלך המלחמה מצאנו את עצמנו בסיטואציה לא ברורה, בלי אפשרות לצאת לים ולהתאמן. בחו"ל לא ידענו איך יסתכלו עלינו. כל פעם שמשהו קורה בארץ, העולם רואה את זה, ואתה לא יודע איך הוא יגיב. זה יצר המון אי ודאות".
בסופו של דבר, ורדימון וחבריו הצליחו לצאת מהארץ ביום השמיני למלחמה, על טיסת חילוץ שיצא לאירופה. “זה היה כמו סרט אקשן”, הוא מתאר, “עשרים אלף אנשים ניסו להיכנס לארץ, כאשר אנחנו מנסים לצאת. בסוף, הצלחנו להגיע לאנשים הנכונים ולעלות על הטיסה".
גם לאחר שהגיעו לדנמרק, האתגרים המשיכו ללוות אותם. בזמן שהתחרו, הפגנות פרו-פלסטיניות נערכו מחוץ למתחם."לאורך התחרות היינו צריכים לשמור על פרופיל נמוך. בסוף אפילו קרתה תקרית, שבנס לא היינו שם", הוא מספר. חצי שעה לאחר טקס הסיום, חבר צרפתי התקשר לנבחרת הישראלית וסיפר שקבוצה של מפגינים הגיעה לחפש את הנבחרת. "למזלינו כבר יצאנו משם. באו כארבעים מפגינים לריב איתנו מכות. במזל לא היינו שם כבר. אני גם מאמין שהאבטחה שלנו הייתה עוצרת את זה, אבל זה לא נעים לדעת שדבר כזה יכול לקרות", הוא אומר בכנות.
למרות כל רעשי הרקע מסביב, ורדימון הצליח להגיע לאליפות העולם מפוקס וממוקד לעשות את הטוב ביותר שלו בתחרות "בסוף כספורטאי אתה עובר כל כך הרבה דברים, שזה גורם לחוויות האלה להתגמד. ואני חושב שזה עשה לי טוב באיזשהו מקום, כי פתאום הייתי חייב לקבל את הדברים, הייתי חייב להשלים עם המציאות הזאת, בשביל להמשיך להתקדם. זה עזר לי להיות בפוקוס בתחרות עצמה".
אליפות העולם התקיימה בתנאים לא יציבים ומאתגרים שדרשו מגולשי הרוח להתאים את עצמם כל פעם מחדש" אנחנו קוראים לזה, "סולמות ונחשים", מסביר ורדימון, "רגע אחד אתה למעלה עף גבוה, רגע אחר אתה צונח עשרה מקומות. במצב כזה, אתה יודע שהיציבות, היא מה שתביא אותך קדימה, היא מה שתהיה הכלי שלך לנצח".
כבר מהרגע הראשון, ורדימון ידע שהמפתח להצלחה באליפות תהיה שמירה על יציבות לאורך התחרות "התרכזתי בלשמר אנרגיה, שזה כבר עוזר לשמור על יציבות, בין אם זה מנטלית או פיזית. חיפשתי כל הזמן דרכים, לשמור על עצמי ובין אם זה מבחינת השיוטים, שהתאפיינו בתנאים מאוד לא יציבים. זה דרש ממני מאה אחוז ריכוז, והבנה מאוד ספציפית של הים. רגע אחד היה לנו רוח, רגע אחר פתאום היא נפלה לגמרי, היא הסתובבה לגמרי, ואנחנו ממשיכים להתחרות. וכל הסיטואציות האלה, דרשו להיות עם היד על דופק. למזלי, הפעם זה עבד".
ורדימון הצליח במהלך התחרות לשמור על היציבות, סיים בשמיניה הראשונה והעפיל לראשונה בקריירה לשיוט המדליות באליפות העולם. "התנאים ברבע הגמר היו אקסטרא לא יציבים ולא הצלחתי לעלות מהשיוט הזה לשלב הבא. למדתי המון מהתחרות הזאת, ואני יוצא עם ביטחון ואמונה עצמית, שיעזרו לי להצליח להמשיך את מגמת העלייה והשתפרות שלי, ולהביא להישגים יותר משמעותיים בהמשך".
מספורט חובבני עם אבא לפודיום
ורדימון בן ה- 24, מתל אביב. אביו הוא גולש רוח חובבני. כאשר היה בן שתים עשר, אביו רצה שילמד לגלוש ושלח אותו למועדון השייט בני הרצליה. "אבא שלי הוא גולש רוח, והוא רצה שאני אכנס לענף, שיהיה לו עם מי לגלוש. עכשיו בגלישת רוח, בגלל שזה ענף קטן, אז אין מסגרת חובבנית, יש רק מסגרת תחרותית, מאוד תחרותית. אז ישר נשאבתי לתחרויות, ונהנתי מי זה. רציתי לטרוף את העולם דרך הגלישה".
מגיל צעיר בלט הכישרון שלו בענף והוא הגיע להישגים רבים בגילאים הצעירים. ורדימון זכה במדליית הכסף באליפות אירופה 2017 עד גיל 17, שנה לאחר מכן סיים במקום הרביעי באולימפיאדת הנוער שנערכה בבואנוס איירס, ארגנטינה. ב-2019 סיים במקום הרביעי באליפות אירופה עד גיל 19 ושנה לאחר מכן במקום החמישי.
במדליה הראשונה שלו בבוגרים, הוא זכה בתחרות היוקרתית בלנזרוטה, האיים הקנריים, ספרד. ורדימון סיים במקום השני ועמד בפעם הראשונה בתחרות גדולה על הפודיום "זה היה וואו. הייתי באיזושהי אופוריה, שפתאום תופסת אותך ועוטפת אותך לאט לאט", הוא נזכר "זה מה שאני אוהב גם בספורט, שבסוף זה מלמד אותך שההצלחה היא מאוד רגעית. אז זה מהר מאוד, אתה חוזר לאיזשהו קו של שגרה, ולומד להמשיך הלאה, בשביל לעשות הישגים יותר טובים, להתרכז בעתיד ולא בעבר".
לדבריו, מה שעיכב את הפריצה בשנים האחרונות היה המשקל הנמוך יחסית שלו, ביחס לדרישות הדגם ה-IQ Foil, שנכנס למעגל התחרויות אחרי אולימפיאדת טוקיו 2020. הדגם החדש נתן יתרון משמעותי לגולשי הרוח בעלי המשקל הגדול יותר, יתרון שהשתנה עם הקטנת המפרש אחרי פריז 2024, שדורש משקל נמוך יותר "לצערי הרב, לא עמדתי בקריטריונים של המשקל, וזה מאוד השפיע על היכולות שלי בדגם ה-IQ foil. בשנה האחרונה קודם כל התבגרתי מנטלית והגעתי למקום יותר שלם עם עצמי. במקביל הקטינו את גודל המפרש, וזה נתן לי קרקע פורייה לפרוץ קדימה. במהלך השנה התחרתי בשלוש תחרות גדולות בעולם, ואלו שלושת התוצאות הכי טובות שהיו לי".
תוך כדי ההשקעה בקריירה המקצוענית, ורדימון מתנדב בפרויקט חברתי מיוחד: עמותת "בית על הים", המשתמשת בגלישה ככלי טיפולי עבור אנשים עם צרכים מיוחדים, ופוסט-טראומטיים. ורדימון מספר כי החל להתנדב בעמותה לפני חמש שנים, והתאהב במקום ובאנשים. "אני מנסה לעזור לעמותה איפה שאני יכול. התחושה הזאת, לגרום לבן אדם לפרוץ את הגבולות של עצמו, זה סיפוק שלא עובר ברגע, זה קצת כמו האופוריה על הפודיום, רק ארוך ומשמעותי יותר".
עבור ורדימון העבודה עם העמותה היא גם מקור לכוח והשראה, שממשיך לדחוף אותו קדימה גם כספורטאי. "הכוח של העמותה, נמצא בקהילתיות שהיא מייצרת. מה שהופך אותה למקום כל כך מיוחד זה שאתה אף פעם לא לבד. תמיד יש שם אנשים שידחפו אותך, ויעזרו לך להתקדם קדימה. זאת הסביבה שבסוף עוזרת גם לספורטאים כמוני לצמוח עם הרבה תמיכה, חיוביות, ושאפתנות שהמקום נותן לך. אז אני שואב משם המון השראה. בין אם זה הילדים שעבדתי איתם או האנשים שעבדתי איתם, מבחינתי זה פרייסלס".
במקביל להישגים, והמשך הייצוג של מדינת ישראל בתחרויות בינלאומיות בחו"ל, ורדימון מחפש ספונסר, חברה או נותן חסות, שיעזור לו להמשיך להתחרות ברמות הגבוהות ביותר במהלך הקמפיין האולימפי לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 "חשוב לי לעבוד עם ספונסר, שיהיה שותף להפצת הערכים שאני מייצג ולשאיפות הספורטיביות שלי".


