טיוטות מקוריות בכתב ידו של ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, שנכתבו לעם ישראל בראש השנה תש"ח ותשט"ז, נחשפות היום (רביעיׂׂ) לציבור. המסמכים מציגים את דבריו ברגעי חוסר ודאות לאומית: בעיצומה של מלחמת העצמאות בשנת 1948 ובערב מבצע קדש בשנת 1956. בכתבים משתקפים מסרים של אחווה, ביטחון ותקווה לעתיד.

המסמכים, שמעולם לא פורסמו יחד, נחשפים בארכיון בן־גוריון במסגרת שיתוף פעולה בין המכון למורשת בן־גוריון לבין מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הם מאפשרים הצצה נדירה למחשבותיו של האיש שהכריז על הקמת מדינת ישראל ועמד בראשה.

בטיוטה מכ"ז באלול תשט"ז (3 בספטמבר 1956), כתב בן־גוריון: "השנה החולפת הייתה שנת דאגה וחרדה קשה לשלום ישראל… אך יחד עם זאת שנת הישגים כבירים בבניין המדינה… שתהא השנה החדשה שנת שלום וביטחון, חירות ופריחה… שנת פיתוח, עלייה ושלווה בישראל". ברכה זו נכתבה בעיצומו של מתח ביטחוני, פחות מחודשיים לפני מבצע קדש, כשהציבור חשש לעתיד המדינה. לצד האיומים, בן־גוריון הדגיש את הישגי המדינה: הקמת עשרות יישובים, קליטת עלייה והכרה בינלאומית במדע הישראלי.

ברכת בן־גוריון לעם ישראל 1948. "לא בלי דאגות וחששות קשים אנו מתקרבים לסף השנה החדשה" (צילום: הארכיון למורשת בן־גוריון)

במכון למורשת בן־גוריון מצאו גם טיוטה מוקדמת של ברכת ראש השנה ששודרה על ידי בן־גוריון בכ' באלול תש"ח (24 בספטמבר 1948), בשיאה של מלחמת העצמאות – ראש השנה הראשון אחרי הכרזת העצמאות. הוא כתב: "לא בלי דאגות וחששות קשים אנו מתקרבים לסף השנה החדשה… הייתה זו שנת פסגה בהיסטוריה היהודית: בא – ואם רק בראשיתו – חזון הגאולה של דורות, ומדינת ישראל קמה, אחרי אלפי שנים…".

בן־גוריון שלח אז ברכה מיוחדת "להורים האבלים והגאים, לאבות ואימהות אשר שכלו בניהם היקרים במלחמת עצמאותנו", וגם "לחיילים וחיילות הנאמנים בצבא ההגנה לישראל, ביבשה, באוויר ובים, לכל העובדים המסורים אשר בשקידתם הצנועה הוכנו ויוצרו מכשירי התגוננותנו, לכל תושבי המדינה ובוניה".

שנה טובה מממשלת ישראל, בצל מבצע קדש בשנת 1956 עם כתב יד של בן־גוריון. "ידע לבחור מילים שמעניקות כיוון ותקווה גם בזמנים של אי ודאות" (צילום: הארכיון למורשת בן־גוריון)

בחתימת הברכה הוסיף: "הלוואי שהשנה הבאה עלינו… תביא איתה חיי שלום, בניין ועלייה במדינת ישראל, וחיי חרות, כבוד, בטחון ואחוות עמים בעולם כולו". הוספת המילה "בטחון" בכתב ידו של בן־גוריון מדגישה את מרכזיותו של הנושא בתפיסתו. אך לדבריו, ביטחון היה אמצעי ולא מטרה: "לא נחסוך כל מאמץ למען הגיע במהרה לשלום אמת, שלום של כבוד ויציבות".

המסמכים נחשפים כחלק ממאמץ רחב של המכון למורשת בן־גוריון לאתר, לתעד ולהנגיש את חומרי הארכיון של ראש הממשלה הראשון. המכון, שהוקם מתוקף חוק דוד בן־גוריון משנת 1976, פועל במדרשת בן־גוריון ובשלוחות נוספות, ומקדיש את פעילותו להנחלת מורשתו בתחומי ממלכתיות, מנהיגות, חלוציות ונגב. באמצעות פעילויות חינוכיות, תערוכות ותיעוד היסטורי, שואף המכון להראות כיצד חזונו של בן־גוריון יכול להמשיך ולהאיר את דרכה של החברה הישראלית גם בימינו.

מנכ"ל המכון למורשת בן־גוריון, איתן דוניץ, אמר: "דוד בן־גוריון ידע לבחור מילים שמעניקות כיוון ותקווה גם בזמנים של אי ודאות. המסמכים שנחשפים מדגישים את כוחה של הנהגה ערכית ומחויבת, שמבקשת לחבר בין עבר, הווה ועתיד. דבריו של בן־גוריון רלוונטיים לא רק להיסטוריה אלא גם לערכים שעליהם צריכה להישען החברה הישראלית גם היום."

מנהלת הארכיון, פלורה פזרקר, הוסיפה: "כשאנו עומדים בפתחה של שנה חדשה, מעניין לקרוא את שתי הברכות שכתב ראש הממשלה דוד בן־גוריון לעם ישראל, בשתי תקופות שונות שהיו מלאות אתגרים, דילמות וקשיים לצד התחדשות, התפתחות והצלחות. מן המסמכים נשקפת יכולתו לבחור מילים שמעניקות עוגן וביטחון ברגעים של אי־ודאות יחד עם ביטויים של כאב, חמלה ונחמה. דפי ההיסטוריה הללו יכולים לשמש גם היום תזכורת לחוזקו של העם ולעמידתו בשעת מבחן ולהדהד מסר של אחריות, תקווה ואחדות."