כמדי שנה חושף חג פסח את הישראלי היפה במלוא הדרו. במועד זה, מתרבים התשדירים הקוראים לציבור לתרום מצרכים לארוחות החג המשפחתיות, לארח  לחג ועוד. כך קורה גם בראש השנה.

והציבור נענה- מדי שנה יותר ויותר ישראלים תורמים מזון לנזקקים, ומסייעים להם במסגרת פרויקטים רבים ברחבי הארץ. החל מתרומת מצרכים במסגרת הקניות הרבות לחג, דרך חלוקת מזון לנזקקים במרכזי אגודות הסיוע, ועד לאירוח נזקקים בחג.

יש משהו בחגים האלה, המרכזיים כל כך בלוח השנה היהודי, שלא מאפשר לישראלים להתעלם מאלו שלא יכולים לחגוג אותם כסדרם, כפי שהם רואים את עצמם חוגגים אותם.

השאלה העולה כאן היא היכן מתחבא הישראלי היפה הזה בשאר ימות השנה? האם הישראלי היפה זקוק לעתות מצוקה כדי להתגייס?

מספר המתנדבים בארץ נע בין 7% ל-25% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בארץ, בהתאם לגוף מבצע הבדיקה, לעומת בריטניה – בה מטפס המספר כבר ל-45%-30% מהאוכלוסייה. אצל הנוער, בעוד כ- 60% מבני הנוער באירופה עוסקים בפעילות התנדבותית. בארץ רק כ-8%-6% מבני הנוער מתנדבים (כולל תנועות נוער ופרויקט מחויבות אישית).

נתונים אלה מאכזבים ומפתיעים, במיוחד בשל יתרונותיה הרבים של ההתנדבות לחברה. מחקר שנערך לאחרונה על ידי ההתאחדות לשירותי קהילה ושירותים לאומיים בארה"ב, הוכיח קשר הדוק ומשמעותי בין פעילות התנדבותית לבין בריאות טובה. מתנדבים זוכים לאריכות ימים, ליכולת תפקוד גבוהה, לשיעורי דיכאון פחותים ומידה נמוכה יותר של מחלות לב.

בפן החברתי, המתנדבים מנתצים את הביורוקרטיה בארגונים גדולים, ומסייעים לבניית חברה דמוקרטית ומעורבת. בני נוער מתנדבים נעשים פחות סמכותיים ויותר דמוקרטיים, מסתגלים טוב יותר למצבים חדשים, מסתדרים בקלות יחסית עם מבוגרים, בעלי אוריינטציה לשירות ולעזרה לאחרים, אחראים יותר ומתעניינים בבעיות חברתיות ובפוליטיקה. בני נוער רבים טענו שהם למדו והחכימו מההתנסות בהתנדבות יותר מאשר בבתי-הספר. התנדבות בני נוער התבררה כמשמעותית גם בהיבט החברתי – כיוצרת בסיס לחברה חיובית יותר בעתיד.

ההתנדבות נטועה גם עמוק במידות החסד של המורשת היהודית, הדורשת מכל ישראל להיות ערבים זה לזה לצד גמילות חסדים ("כל הכופר בגמילות חסדים כאילו כופר בעיקר").

גם בפן הכלכלי רבים יתרונותיה של ההתנדבות: המתנדבים חוסכים עלויות משמעותיות לכלכלה הישראלית. על פי חישובים שבוצעו בבדיקות שונות לאורך השנים,אוכלוסיית המתנדבים בארץ מקדישה לכך, בממוצע, 18-15 שעות בשבוע, והיא מהווה מנוע חשוב לחברה האזרחית ולמגזר השלישי. פעילותם מסייעת בעיקר לשכבות החלשות באופן שחוסך למדינה מאות מיליוני שקלים במונחים שנתיים. ההתנדבות גם יוצרת גם מקומות תעסוקה שמטרתם טיפול במתנדבים. למתנדב עצמו מוקנים, במהלך תקופת ההתנדבות, כלים חשובים שיסייעו לו להשתלב ביתר קלות בשוק התעסוקה, וניסיון רלוונטי. ניסיון זה רלוונטי בעיקר למגזרים המיוחדים בהתנדבות כגון המגזר החרדי, הנתקל לא אחת בתקרת זכוכית בבואו להגיש מועמדות למשרה הראשונה.

מול כל אלה מן הראוי כי המדינה תפעל לחנך להתנדבות קבועה, כבר מגיל צעיר, כחלק מן התפקוד האזרחי ההכרחי במדינה. ממש כשם שנטוע בנו השירות הצבאי, כאמצעי לשמור על החברה הישראלית ולתרום לה, כך יש להבהיר לילדים, ואחר כך לנוער ולמבוגרים, את חשיבותה של ההתנדבות לחיזוק החברה הישראלית.

יש להבהיר כבר מגיל אפס, כי ההתנדבות היא דרך חיים הכרחית לדמוקרטיה, כמחזקת את הסובלנות ואת קבלת האחר. יש להדגיש את התרומה האישית לפיתוח העצמי הישראלי. רק כך נוכל לחזק את החברה, לסייע באיחוי הקרעים הפושים בה ולהפוך לחברה העושה יותר למען אחרים מבלי לצפות לתמורה.

ירון לוץ הוא מנכ"ל האגודה להתנדבות