השיח בדיון בוועדת החוץ והביטחון שהתקיים אתמול התגלגל לצעקות וחילופי האשמות בין חברי כנסת לקציני צה"ל. ח"כ עמית הלוי (הליכוד) הקריא מתך פסק הדין וטען ש'תוספת הרמטכ"ל' נעשית בדרך שלא בסמכות, ולמעשה "הלבנת הון" וגניבה של כספי ציבור. "ומי הגנב? ראש המטה הכללי", אמר הלוי. ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל, תא"ל אמיר ודמני התרעם ואמר כי האמירות אינן מקובלות והדברים ולא ראויים.

הדיון התקיים בעקבות פסיקת בג"ץ שניתנה השבוע, לפיה 'תוספת הרמטכ"ל' שניתנת בפנסיה של פורשי הקבע "אינה חוקית", ויש להפסיק אותה עד תחילת 2026. לפי פסק הדין שניתן הכנסת רשאית לחוקק חוק שהתוספות הללו יינתנו באמצעותו.

בצה"ל הבהירו כי הם תומכים בהצעת החוק הממשלתית, כך שהפנסיה לא תופחת. אך בפועל, התוספות בהסדר, שמבוססות על הצמדה למדד המחירים לצרכן, יקטנו ב-3%, והן ישפיעו גם על הפנסיות של אנשי קבע בשירות מילואים פעיל. נוסח ההצעה הנוכחי מבקש להסדיר בחקיקה את תשלום רכיב "השלמת תקופות השירות", שהוא אותו רכיב בקצבת הפורשים משירות הקבע בצה"ל. הדבר נוגע לגמלאים שפרשו ולגבי מי שטרם פרש.

יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) לא הביא את הצעת החוק להקראה כפי שנאמר לנציגי צה"ל ומשרדי הממשלה שייעשה. זאת, על אף שהצעת חוק הוגשה כבר לפני כשנה, במטרה שתפחית את ההוצאה על הפנסיות של משרתי הקבע, בדומה להסכם שנחתם עם עובדי המדינה.

"85% יוצאים משירות הקבע עם פחות מ-50% פנסיה"

באגף כוח האדם בצה"ל נראית דאגה הולכת וגוברת מצד משרתי הקבע מאז פסיקת בג"ץ ביום שני האחרון. בהתאם לכך, ראש אגף כוח אדם, אלוף דדו בר-כליפא, סיפר אתמול בוועדה לביקורת המדינה כי מאז הוא נשאל על ידי אנשי קבע שואלים אם ניתן להקדים את הפרישה שלהם מצה"ל, כדי שהפנסיה שלהם לא תיפגע. בבוקר שאחרי הכרעת הדין בבג"ץ, בר-כליפא שלח איגרת לכל משרתי הקבע בצה"ל ובה הבהיר שבאגף פועלים "במלוא המרץ" על מנת להוביל הסדר חקיקתי שיסדיר את תנאיהם.

"מאז הפסיקה של בג"ץ יש לנו מורכבות מאוד גדולה בתוך הצבא בגלל הצורך בוודאות ובהסדרה ויש לנו לא מעט אנשים שפונים אלינו", אמר ראש המטה באגף כוח האדם ודמני, "אנחנו כמובן מסבירים להם שאנחנו נמצאים בתוך הליך חקיקה ושאנחנו נחושים לקדם אותו בזמנים שנקבעו. משרתי צה"ל נמצאים בכל המקומות, הגבולות ובלחימה. חייבים להעביר מסר. הם מצפים מאיתנו לתת להם את המענה הראוי".

לפי ודמני, משרתי הקבע מסיימים את השירות עם אחוזי פנסיה נמוכים. "85% מהם עד דרגת סגן אלוף והם מגיעים לפחות מ-50% פנסיה", אמר ודמני, "80% מהם לוחמים או אנשים ששירתו ביחידות קדמיות, טכנולוגיות או תומכי לחימה. אנשים שעושים ימים ולילות גם בדקות אלה".

"אנחנו מבקשים לקדם את התהליך של מה שהצגנו, שהוא על דעת משרד המשפטים והאוצר בהסכמים שביצענו שהם חלק מההסכמים רחבים יותר, ולאפשר לנו להביא את הדברים לקריאה שנייה ושלישית", אמר.

"הקצינים באים לכאן ועושים מהם רודפי בצע"

"אתמול דיברתי עם קצין בכיר בחיל האוויר, שאמר לי שראשי מדורים בדרגת רב סרן לא מגיעים לדיונים", אמר אלוף (במיל') אלעזר שטרן (יש עתיד) בפתח הדיון. "הוא שואל 'איפה כל ראשי המדורים?', אז אומרים לו 'הנה – קצינים בדרגת סגן'. לאיזה מצב הגענו?".

"יש קצינים שהעידו שהם מורידים את הדרגות כשהם עוצרים בתחנת דלק כי הם מפחדים מהעליהום עליהם שמתחיל בבית הזה", תקף שטרן. "הבית הזה מקרין על בתים אחרים שמשלמים את המחיר היקר ביותר ובסוף הם באים לכאן ועושים מהם רודפי בצע. תוספת הרמטכ"ל זה חלק מהתגמולים. ולמרות זאת זה לא מילא את השורות. צריך לסדר את זה גם באופן חוקי. לרוח הדברים יש מחיר".

"מעולם לא פגשתי אישה שאמרה שחלום חייה הוא להתחתן עם גבר ציוני, משרת קבע, כדי שתישן לבד, תקום בבוקר לבד ותישאר עם הילדים לבד"

"זאת בחירה לשרת גם 20 שעות בכל יום", אמרה בדיון אלה מדינה, ממקימות פורום נשות משרתי הקבע ואשתו של סגן אלוף אודי מדינה, קצין משאבי האנוש של אוגדת עזה. "זאת בחירה להיות בכוננות 24/7. גם בחגים, בסופי השבוע, כשיש לך יום הולדת, בזמן חופשה משפחתית. הצבא תמיד תמיד קודם". ב-7 באוקטובר, מדינה סגר שבת בבסיס אוגדת עזה ביחד עם אשתו אלה ועם שלושת ילדיהם.

מדינה סיפרה על הקושי בחיים לצד איש קבע. "מעולם לא פגשתי אישה שאמרה לי שחלום חייה היה להתחתן עם גבר ציוני, ערכי, משרת קבע, כדי שהיא תוכל ללכת לישון לבד, תקום בבוקר לבד, ותיקח את הילדים למסגרות לבד, והיחידה שנשארת איתם כשהם חולים, ולעשות שבתות וחגים לבד. אנחנו מפסידים את השנים הכי יפות של הילדים שלנו לא כי זה מה שאנחנו רוצים, אלא מתוך אהבה יוקדת למדינה הזו ומתוך תחושת אחריות אדירה לביטחון שלה".

"כאימא לארבעה ילדים, אני רוצה שיהיה לי את הצבא הכי חזק, איכותי מקצועי, קטלני, ששומר עליהם ומגן עליהם ועל כולנו", אמרה מדינה, "אנחנו במשבר קבע אקוטי. אחרי שנתיים של מלחמה, אתם עסוקים בלפגוע במי שמשרתים אותנו? באלה שלא יכולים להתנגד ולא יכולים להתאגד. יש הסכמה של הצבא ושר הביטחון ואתם גוררים רגליים. לאף אחד לא כתוב 'משרת קבע' על המצח. זו לא גזירת גורל, זו באמת בחירה ואנשים יכולים לבחור אחרת".

"כשעשרות מחבלים תקפו את האוגדה, אודי היה מהראשונים לרוץ ולהילחם", אמרה מדינה, "במשך 13 שעות אני והילדים שלי הסתתרנו בחמ"ל ואודי נלחם. וכשהוא ניגש אלי לחמ"ל שותת דם ופצוע ואומר לי כשהוא נפרד ממני 'תשמרי על הילדים ותישארי חזקה ויצא להילחם בידיעה שהוא לא ישוב – הוא בטח לא אמר לעצמו 'אני קצין מטה, לא לוחם". הוא ועשרה קציני המטה שהיו שם עם כלי נשק מול 60 מחבלי נוח'בה. אודי ואני שרדנו, אבל חבר שלנו, סגן אלוף סער מכלוף, קצין התקשוב של האוגדה, נהרג ואשתו נותרה אלמנה עם שלושה ילדים. זה תומכי הלחימה וקציני המטה שלנו".

מימין מציעים שחיקה של 16% ברכיבי הפנסיות. הלוי: "יש לי תחושה שההצעה שלי תתקבל"

"אם חס ושלום החוק הזה יאושר, הלקח יילמד. מבחינת זרועות הביטחון זה אומר שאם יש משהו לא חוקי, נעשה עליו חוק והוא יהיה חוקי. זו הלבנת הון". ", אמר ח"כ הלוי, "אבל בעוד שאתם מציעים שחיקה של 3% אני מציע שחיקה של הדרגתית של עד 16%, ויש לי תחושה שבקואליציה הנוכחית ההצעה שלי תתקבל".

ח"כ לשעבר ומגיבורי מלחמת יום הכיפורים אביגדור קהלני. שנכח בדיון: "מי שמשרת בצבא הקבע לא יודעים מה המשכורת שלהם! אני לא ידעתי בכלל מה תוספת הרמטכ"ל שלי, והייתי רואה את הבית פעם בשבוע".

בדיון ישבו גם ד"ר מיכאל שראל מפורום קהלת ועו"ד נילי אבן חן מעמותת 'צדק פיננסי', שהגישו את העתירה נגד תוספות הרמטכ"ל. "הגדלות הרמטכ"ל ניתנו במשך עשרות שנים באופן לא חוקי", אמרה אבן חן, "אני מניחה שיש גם אשמים. צריך לחשוב איך לוקחים את הכסף הזה ומעבירים אותו לחיילים. מג"דים שבתחילת דרכם לא יכולים להסתמך על תוספת שיקבלו עוד 20 שנה כשיצאו לפנסיה, אלא חלקם רוצים את הכסף בשכר, אולי צריך לתת לחיילים אפשרות לבחור מה הם מקבלים". רם בן ברק (יש עתיד) העיר שהאפשרות קיימת, אך אבן חן טענה שהיא לא קיימת.

"יש הסכמה על כך שמשרתי הקבע עובדים קשה יותר מאשר מקביליהם במגזר הציבורי, אבל זה לא מצדיק פנסיה גדולה פי תשעה", אמר שראל. ההסבר לפער לדבריו הוא בכך שהתוספת שמוצמדת למדד המחירים, שגדולה פי תשעה במקרים מסוימים, וערכה אחוזים בודדים מהפנסיה, ולרוב אף פחות.

"יש פה שוד של מיליארדים שמוחבא ומוסתר מהציבור", המשיך ח"כ הלוי, "אתמול ישבו פה הורים לחיילים, שתיארו בפנינו את הציוד הלקוי שניתן לבנים שלהם ללחימה. מיליארדים חסרים לצורך ציוד, הכשרת מפקדים, אימונים, רכבים, אמצעים לראיית לילה. זו השקעה לצבא איכותי. היו פה אנשים שרצו להקים ועדת חקירה על פרשת הצוללות, שעלתה 4 מיליארד, פה אנחנו מדברים על מאה מיליארד. יש הגדרה אחרת לחוק הזה חוץ מהלבנת הון?".

"יש פה אמירות שראוי שלא היו נאמרות לעולם. שפוגעות בצה"ל פגיעה אנושה", התנגד ודמני, "האלפים שצופים בדיון הזה מצפים שהוועדה הזו תקדם את מה שבג"ץ קבע, וזה לקדם חוק. הצענו פה הצעה שמקובלת על שר הביטחון ושר האוצר. אנחנו צריכים להראות למשרתי הקבע ששומרים כרגע על כולנו שיש מי שתומך בהם".