בג"ץ קבע כי המדינה מחויבת לאפשר ייצוג להורים בידי עורכי דין בוועדות ועדת תכנון, טיפול והערכה, המתוות את דרך הטיפול בקטינים במצוקה או בסיכון. בפסק דין שהתפרסם היום (חמישי) באירוע פרישתו של השופט יוסף אלרון מכס השיפוט, קיבל אלרון את עתירת האגודה לזכויות האזרח בנושא נגד משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי. השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הצטרפו לפסיקתו.
"שלילת זכות ההורים לייצוג בוועדות נעשית לטעמי כיום בחוסר סמכות", קבע אלרון, "הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העיגון הסטטוטורי המפורש של הזכות לייצוג משפטי בפני כלל רשויות השלטון, ובראי החשיבות האדירה שיש למתן ייצוג משפטי להורים שעניין ילדיהם נדון בוועדות – הורים שפעמים רבות נמנים על השכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית. התמונה העובדתית שנשקפת לעינינו מבעד לטענות הצדדים, בגיבוי תשתית ראייתית מוצקה – מדאיגה למדי, ואף מעלה חשש כבד לעוולות שנגרמים להורים כעניין שבשגרה".
באגודה לזכויות האזרח אמרו כי "בזכות החלטת בג"ץ היום הצדק נעשה – הורים יופרדו מילדיהם רק במצבי הקיצון הנדירים שבהם זה נדרש. מדובר בהליך שמתנהל כבר למעלה מעשור ועוסק בדרישה שלנו לאפשר להורים לקבל ייצוג משפטי בוועדות שחורצות את גורל המשפחה, ויכולות להסתיים בהוצאת הילדים מביתם. מדובר במשפחות העניות, המודרות חברתית והפגיעות ביותר במדינת ישראל. ייצוג בהליכים כאלה הוא זכות אדם בסיסית".
בפסק הדין מוסבר כי הוועדות, שפועלות בכל מחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מתכנסת בין היתר כדי לגבש תוכנית טיפולית לילד ולמשפחה כשניסיונות ההתערבות הראשוניים של גורמי הרווחה לא צולחים. תוכנית זו אף עשויה לכלול בחלק מהמקרים הוצאה של הילד מחיק משפחתו: בין אם בהסכמת ההורים והקטין, או בהיעדר הסכמה, בהתאם להחלטת בית המשפט.
האגודה לזכויות האזרח טענה כי הוועדות הן בפועל גופים מעין שיפוטיים, ולכן אין מקום לשלילת זכות ההורים לייצוג בפניהן. בניגוד לכך, משרד הרווחה טען שההליכים המתקיימים בפני הוועדות הם בעלי אופי טיפולי. במשרד הביעו חשש שייצוג ההורים בידי עורכי דין עלול להסב את השיח בוועדות לשיח משפטי, באופן שייפגע בתכליתן, יִצור לעומתיות ויצמצם את האפשרות להגיע להסכמות בין בני המשפחה לבין גורמי המקצוע. גישה דומה לזו של משרד הרווחה הציגה הקליניקה הסוציו-משפטית לזכויות קטינים וצעירים בסיכון במרכז 'משנה' של המכללה למנהל.
ארגון 'בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות' טען כי הייצוג המשפטי חשוב במיוחד להורים עם מוגבלויות. לדברי הארגון, ממחקר שנערך בהזמנת משרד הרווחה עולה כי ב-83% מהוועדות שבהן הוחלט על השמת ילדים באומנה, ההורה שנתן את ההסכמה לכך הוא בעל מוגבלות.
הסיוע המשפטי, גוף במשרד המשפטים שמעניק סיוע משפטי למעוטי יכולת כלכלית והצטרף לעתירה כ'ידיד בית המשפט', בירך על פסק הדין. "הסיוע המשפטי הוא המייצג העיקרי בתחום ייצוג ההורים חוק נוער טיפול והשגחה בארץ, ומטפל בכ-4,000 תיקים חדשים בשנה, בין היתר בוועדות תכנון וטיפול ברחבי הארץ. פסק הדין מדגיש את משקלה של הזכות לייצוג לצורך שמירה על הנגישות לערכאות וקיום הליכים תקינים. לדברים יש משנה תוקף כאשר מדובר באנשים מאוכלוסיות רגישות ופגיעות. הסיוע המשפטי מקווה כי פסק הדין יביא להסדרת הסוגיה".
