
עצרות למען השבת 48 החטופים, המוחזקים בעזה זה 715 יום, נערכות הערב (מוצ"ש) ברחבי הארץ. העצרות המרכזיות נערכות בתל אביב ובירושלים, ובמקביל נערכות עצרות של תושבי עוטף עזה בשער הנגב, ושל קהילת ניר עוז בקריית גת. מחאות נערכו גם בכפר סבא, אשדוד ואילת.
לאחר עצרת בכיכר פריז בירושלים, החלו אלפים לצעוד לעבר מאהל המשפחות, סמוך למעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה בעיר. המשפחות הזמינו את הציבור להגיע למאהל בראש השנה.
ויקי כהן, אמו של נמרוד כהן: "עד מתי? מספיק! אנחנו לא מוכנים יותר. אנחנו, העם, נכריע. אנחנו נחזיר את כולם הביתה. אני מזמינה ומבקשת מכל הציבור להישאר איתנו בירושלים במאהל. אנחנו לא ניתן שקט לראש הממשלה, אנחנו לא נאפשר לו לחגוג את החג, כי לנו אין חגים מאז השבעה באוקטובר. אנחנו נהיה כאן ולא נזוז מפה עד שכולם יחזרו הביתה".
רבבות בכיכר פריז, יאיר הורן: "איזה מדינה תהיה לנו אם אנחנו לא דואגים לאחינו?"
רבבות השתתפו גם בהפגנה גם כיכר פריז בירושלים. שורד השבי יאיר הורן אמר בעצרת: "הייתי בשבי החמאס 498 ימים וזה כבר הפך למשפט אוטומטי שאני אומר כשאני מתחיל לדבר וזה מפחיד אותי – כי זה הפך לאוטומטי, הייתי 498 ימים בשבי חמאס. כשאני הולך ברחוב אני רואה פרצופים, גם של חטופים, גם של אנשים שנרצחו אצלנו בניר עוז. לא יודע איך קוראים לתסמין הזה. אני פשוט הולך ברחוב וחושב שאני מזהה את אביב אצילי, או את אלעד קציר או את חיים.
"אני לא חשוב, אני אתגבר על זה, אני יותר דואג לכולנו. כי איזה מדינה תהיה לנו אם אנחנו לא דואגים לאחינו. כמו שאני אומר תמיד – המשפחה שלנו כבר הרוסה, תחגגו עלינו יאללה. מה יקרה למדינה שלנו אם אנחנו מוכנים לוותר על אנשים? כי זה מרגיש לי שזה בסדר להקריב וזה מה שקורה.
"אני אספר לכם איך זה הולך שם למטה במנהרות. אתה מתחיל לשמוע הפצצות, שומע בומים וזה יותר ויותר חזק, עד שהם מקבלים טלפון ואז אתה שומע שאתה צריך לרוץ. רצים בתוך המנהרות ואתה צריך לסמוך על אותו מחבל שחטף אותך מהבית שלך. ואתה רץ ממקום למקום, ממקום למקום. היינו פעם אחת בסוג של מרתף, כמות מכובדת של חטופים שם. התחלנו לשמוע את ההפצצות שם, ופתאום היה בום ממש חזק, מטר מאיפה שהיינו.
"החיילים עושים את העבודה שלהם, ואני מכבד ואוהב אותם וכולנו בני אדם, אני מבין שהם רוצים לשמור עלינו, אבל מילימטר ימינה או שמאלה זה היה אומר ששמונה או עשרה חטופים כבר לא היו כאן. כשאתה רץ במנהרות אתה צריך להתחמק גם מהגזים הרעילים שיש בפצצות. אני שרדתי את זה ושוחררתי בעסקה – כנראה שעסקה זו הדרך הנכונה והיחידה להחזיר את כל החטופים.
"אני מקווה מאוד כמו שלי זה קורה שאני רואה את החטופים ברחוב, או חברים שלי שנרצחו, כמו שאני רואה אותם, אני מקווה שמקבלי ההחלטות – דרמר, נתניהו ומי שלא יהיה – מקווה מאוד שגם הם שיוצאים לרחוב שהם ייראו פרצופים של חטופים ושל נרצחים. כי הסבל הוא לא רק שלנו, של המשפחות, כל המדינה בסבל.
"אני רוצה את החיילים בבית שלהם, את המילואימניקים בבית שלהם מוציאים את הילדים שלהם מהגן. ובעיקר – את החטופים, חללים לקבורה ואלה החיים, שאני מקווה שעדיין חיים, איתנו בחזרה".
עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר: "מתן שלי שוכב במעמקי המנהרה חסר אונים עם ניוון שרירים, הוא זועק הצילו. גם אני זעקתי השבוע ברחוב עזה להסכם כולל וסיום המלחמה, ונתניהו סוגר את חלונו. אין מקום מספיק חם בגיהנום למנהיג שאוטם את ליבו לאזרחים שזועקים ובוכים לעזרה. הוא לא ראוי לעם הזה.
"אתם הציבור המדהים, שקמתם להציל את המדינה ב-7.10, בעזרתכם אנחנו נביא הסכם כולל, נחזיר את כולם הביתה, את החטופים, את החיילים ונסיים את המלחמה! אתם התקווה! מלחמות מסתיימות בלחץ ציבורי, כשעם שלם קם ונאבק על החיים. תמשיכו לבוא ולחזק אותנו במאהל ברחוב עזה."
אופיר ברסלבסקי, אביו של רום ברסלבסקי: "הגענו ביום שני למחות מול בית ראש הממשלה. הקצין האחראי למחרת פינה את כולם בכוח. היום נתקלנו בכוח אגרסיבי אחרי שבן גביר הגיע ב-12 בלילה וגיחך לנו בפנים – זה לא יעזור להם! לא לבן גביר ולא לראש הממשלה. אנחנו נהיה כאן ולא נפסיק. כל מי שרוצה שיצטרף אלי, אני מוכן ללכת באש ובמים, נגמר. רק אתם יכולים להחזיר אותם, איתנו ביחד."
יואל אילני, לוחם במילואים: "בשיאם של ימי הרחמים, ערב ראש השנה ויום השנה לטבח – אני קורא לחבריי: זהו רגע האמת. הצטרפו אלינו לדרוש עסקה שתחזיר את אחינו, תחלץ אותם מהגיהינום ותעזור להכריע את חמאס ולהתחיל בשיקום ישראל".
השבוע הוקם מאהל מחאה בירושלים, סמוך למעון ראש הממשלה. "אנחנו כאן מול ביתו של ראש ממשלת ההפקרה" אמרה עינב צנגאוקר לפני העצרת בהצהרה של משפחות החטופים סמוך למאהל המחאה, "האיש שהחליט לנצל את הפטריוטיות של החיילים שלנו כדי להוציא להורג את הבעיה הפוליטית הגדולה שלו: הילדים שלנו, את מתן שלי. נתניהו מכיר כמונו את האינדיקציות המודיעיניות לסכנה של כיבוש עזה על החטופים והחיילים, והחליט בכוונת מכוון לגזור מוות על אזרחיו".
"עם ישראל, צאו לרחובות. מול מרכבות גדעון – צאו למרכבות העם נגד נתניהו", אמרה ויקי כהן, אימו של נמרוד כהן החטוף. "במסגרת החוק, אבל נגמר עידן הנימוס. הנימוס לא עוזר, אז בואו נהיה לא מנומסים עד שנעצור את המוות".
אביו של תמיר נמרודי בכיכר החטופים: "לא יכול לשבת לשולחן החג בלי לדעת מה קורה עם הבן שלי"
בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב השתתפו רבבות בני אדם. בעצרת הונף שלט ענק עם מסר לנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ – "סיים את המלחמה, הצל אותם!". זאת לאחר שהנשיא טראמפ שיתף בעבר ברשת Truth תמונה מעצרת בכיכר החטופים.
יותם כהן, אחיו של נמרוד כהן, אמר בעצרת: "השבוע נתניהו החליט שהוא גוזר מוות שוב, ההסכם טורפד בצורה הכי אגרסיבית שיש, היחסים עם המתווכות התערערו וחייהם של 20 חטופים וגורלם של 28 נגזר, אבל לא רק שלהם, גם של החיילים שנהרגו מאז ההחלטה על גרירת המלחמה, ושל החיילים שעוד יהרגו ועדיין לא יודעים את זה.
"יום יבוא והאחראים למחדל ישלמו, אבל כרגע הכי חשוב להציל את האחים שלנו שעוד נמצאים שם ואפשר להציל אותם, להוציא בחיים את מי שאפשר. להחזיר את אח שלי הביתה לאמא ואבא, להוציא אבות לילדים שלהם. נמרוד יכל להיות בבית לפני שנתיים, ולפני שנה וחצי, ולפני שנה, וחצי שנה, ולפני חודש, ואתמול. וגם מחר הוא יכול להיות, מהסיבה הפשוטה ברגע שאם ישראל תחליט שהיא רוצה עסקה, תהיה עסקה. אסור לוותר ואסור לעצור עד שנגרום לממשלה לעשות עסקה, להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה”.
אלון נמרודי, אביו של תמיר נמרודי: "נתניהו, הגיע הזמן שתגדל לב, שיהיה לך ערך לחיי אדם, תחזיר את כל החטופים בעסקה עכשיו! תקנה את עולמך, שלטונך יובטח וישמר. הנה, אנו רגע לפני חגי תשרי, ראש השנה, יום כיפור, סוכות. חגים שתמיר שלי כל כך אוהב ומחובר אליהם, מחובר למשפחתיות. עוד חגים שלא אוכל לחגוג, לא לציין, לא יכול לשבת מסביב לשולחן החג עם המשפחה בלי לדעת מה קורה עם הבן שלי, איפה הוא.
"אתה יודע איפה הבנים שלך, אנחנו לא. כל כיפור, תמיר היה מגיע אלי, היינו מעבירים יחד את החג, מדברים, אב ובן. ועכשיו אני בריק, ואקום, חושך. בפתחה של השנה החדשה, שנה יהודית חדשה, תראה לנו מהם ערכים יהודיים, תחזיר לנו את הבנים והבת הביתה, לא בלחימה מסוכנת וחסרת תכלית אלא בעסקה כוללת, מידית. אחר כך נטפל בכל השאר, עשינו זאת בעבר, נעשה זאת בעתיד".
חנה כהן, דודתה של ענבר הימן: ״אני כאן להזכיר שענבר היא האישה החטופה היחידה שנשארה בשבי חמאס בעזה. מוחזקת בידי מי שרצחו אותה, מי שחטפו אותה ב 7 באוקטובר 2023. קשה להאמין שעברו שנתיים. קשה להאמין שעוד ראש שנה מגיע וענבר שלנו לא איתנו. אין כאב גדול מכאב הורים ששוכלים ילד בצורה כל כך אכזרית, ואין להם אפילו קבר לפקוד. בנימין נתניהו, באיזה עולם נחטפים 48 חטופים וחטופה, אזרחים ואזרחית, חיים וחללים ולא מוחזרים הביתה כבר כמעט שנתיים?
"ראש השנה חל השבוע ולאחריו יום כיפור. יש לזה סליחה? אז מספיק עם כל העסקאות החלקיות. אנחנו דורשים עסקה אחת כוללת. שתחזיר הביתה את כל 48 החטופים והחטופה. החיים והחללים כאחד. אנחנו דורשים מראש הממשלה פגישה עם כל משפחות החטופים על מנת לקבל הסברים על גורל יקירינו".
שחר ורון, לוחם במילואים: ״בלחימה השוחקת בתוך הרצועה החזיקה אותנו הידיעה שאנחנו שם בשביל האחים שלנו. בתוך הסמטאות הצרות היינו צועקים שמות של חטופים 'דנינו! דנינו!' וקיווינו ובעצם ידענו, בתוך הלב, שהם שומעים אותנו. תכננו את תמונת הניצחון שלנו. היינו מדמיינים איך אנחנו נכנסים לבתים, מוצאים את האחים והאחיות שלנו במנהרות, ומביאים אותם איתנו חזרה ארצה. כל כך רצינו. את כולם! אנחנו נלחמים כבר 715 ימים. הבאנו הישגים כבירים. שינינו את המציאות הביטחונית מהקצה אל הקצה. זה הזמן להביא להישג מדיני שישיב את האחים והאחות שלנו הביתה, עכשיו. אין להם זמן".
בר גודארד: "כל עוד החטופים החיים מצליחים לשרוד ולהחזיק את התקווה, אין לנו שום פריוויליגיה להתייאש"
בקריית גת, בה מתגוררים חברי קהילת ניר עוז, נערכה העצרת השבועית ברחבת הספורטק. בר גודארד, שהוריה מני ואיילת גודארד נרצחו ב-7 באוקטובר ומני מוחזק בידי חמאס, אמרה בעצרת: "בערב שישי, בקור הירושלמי, משפחות שכולות, משפחות חטופים ואמהות ללוחמים שלא מצליחות לישון בלילה מרוב דאגה נפגשות בחרדה מול בית ראש הממשלה, במקום לאכול ארוחת שישי עם המשפחה. אני יושבת שם ותוהה – האם ככה נראה השפל? האם זהו המקום הכי נמוך שנגיע אליו בתור חברה? או שלבור הזה יש עוד תחתית עמוקה יותר".
"משפחות שכבר אין להן מה להפסיד, משפחות שהבינו שאין שם אף אחד שמקשיב להן. משפחות שמתחננות שיחזירו להן את האהובים שלהם מהשבי ומהקרב.
"אבל אז הבנתי – ככה לא נראה השפל. ככה נראית תקווה. ככה נראית אהבה. ככה נראים אנשים שנלחמים את המלחמה הכי צודקת בעולם. ככה נראים אנשים שלא מוכנים להמשיך ככה. ובתקווה הזאת אני רוצה שכולנו נאחוז. עד שכולם יהיו בבית. מהסיבה הפשוטה- שאין לנו זכות לשחרר אותה. כל עוד החטופים החיים מצליחים לשרוד ולהחזיק את התקווה הזאת אין לנו שום פריוויליגיה להתייאש. זאת החובה שלנו להחזיק את התקווה, לצעוק את הצעקה שלהם ולהשמיע את הקול שלהם ולהמשיך להיאבק – עד שכולם יהיו בבית."



