בג"ץ דן היום (ראשון) פעם נוספת באופן מינוי נציב שירות המדינה, לבקשת הממשלה, והפעם בהרכב מורחב של חמישה שופטים, לאחר שבמאי קבע כי הממשלה נדרשת לעגן מנגנון מינוי קבוע המבוסס על הליך תחרותי. בהרכב השופטים ישבו נשיא בית המשפט יצחק עמית, שכתב את דעת הרוב בפסק הדין הקודם, השופטת דפנה ברק־ארז שהצטרפה לעמדתו, והמשנה לנשיא נעם סולברג, אשר כתב את דעת המיעוט וסבר כי יש לדחות את עתירת ההסתדרות והתנועה לאיכות השלטון. אליהם הצטרפו כעת גם השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר.

הדיון התמקד בשאלה שהיוותה את סלע המחלוקת בין השופטים בפסק הדין הקודם: האם יש לפרש את חוק המינויים – הקובע כי נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ומוגדר כי חובת מכרז אינה חלה עליו – באופן מילולי, או שמא יש לפרשו באופן מהותי, בהתאם לתכלית החוק שמטרתה להבטיח את עצמאות השירות הציבורי וממלכתיותו.

בא כוחו של ראש הממשלה, עו"ד דוד פטר, טען כי "החוק קובע שהממשלה תמנה נציב שירות המדינה ועל מינויו לא תחול חובת מכרז. המחוקק נתן את דעתו באופן פוזיטיבי לאופן הפעלת הסמכות הזו, ופטר את הממשלה מכל מחויבות פרוצדורלית אחרת".

מנגד, עו"ד רונן ברומר, המייצג את ההסתדרות, הדגיש כי מינוי נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי ירוקן את חוק המינויים מתוכן. לדבריו, בשנים האחרונות מתגברת מגמת הפוליטיזציה בשירות הציבורי ומתרחב מספר המינויים בפטור ממכרז. "נציב שירות המדינה אמור להוות שומר סף המונע התרחבות זו הפוגעת באופיו העצמאי והממלכתי של השירות, ואף פוגעת בעקרונות של שוויון הזדמנויות – ולפיכך לא ייתכן שיימונה בעצמו בדרך שאינה תחרותית", אמר. עוד הוסיף: "מי שישלמו את המחיר יהיו עובדי שירות המדינה שאני מייצג, אבל גם הציבור כולו".

השופטת יעל וילנר טענה בדיון כי ייתכן ונכון היה לעתור נגד מינוי ספציפי ככל שיש טענה שהוא נובע משיקולים זרים, ולא כנגד מנגנון המינויים כולו. מנגד, עו"ד רותם בבלי־דביר, המייצגת את התנועה לאיכות השלטון, אמרה כי דווקא הדיון "מאחורי מסך בערות" ולא לגופו של אדם, מאפשר בחינה עקרונית רחבה על אופן המינוי. לדבריה, עצם המתווה המבוקש על ידי הממשלה מושפע משיקולים זרים לקידום מינויים פוליטיים.

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ'. "נעשתה עבודה שחידדה את היות הנציב שומר סף" (צילום: מרים אלטשר/פלאש 90)

עו"ד שוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות ציינה כי קיימים קשיים משפטיים בהחלטת הממשלה למנות את הנציב באמצעות ועדת מינויים שתאשר מועמד בודד שיוצג על ידי ראש הממשלה, גם אם אין מניעה משפטית חד־משמעית. "המחוקק פטר אומנם ממכרז, אבל לא אמר איזה הליך כן. הממשלה צריכה להפעיל שיקול דעת וברור שנושא זה עומד לביקורת. המסקנה שההליך צריך להיות תחרותי עולה קודם כול מהחלטות הממשלה עצמה בעבר. הממשלה הגדירה לעצמה קריטריונים שנסובים על עצמאות המשרה, כשיש בה היבטי רגולציה ששם הממשלה הגדירה ועדת איתור גם כשיש פטור ממכרז – שזה עדיין הליך תחרותי".

היא הוסיפה כי כהונת הנציב נקצבה משום שמדובר בתפקיד עצמאי ולא במשרת אמון, והדגישה כי שיקולים של "קרבה רעיונית" לעמדות הממשלה ניתן ליישם גם בהליך תחרותי דוגמת ועדת איתור.

עוד הזכירה שמואלי כי מאז פסק דינו של בג"ץ ב־2011, שאפשר לממשלה למנות את הנציב פרופ' דניאל הרשקוביץ באמצעות ועדת מינוי (ועדת אפרתי) כפתרון זמני, ואשר הורה לממשלה לקבוע נוהל קבוע, נעשתה עבודה רבה לאפיון התפקיד ודרישותיו. "עבודה זו חידדה את היות הנציב שומר סף", אמרה, "בעקבותיה הוצגו המלצות לאופן המינוי בצורה תחרותית".