הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעתו של שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי להקים צוותים בין-משרדיים "לגיבוש תוכנית להתמודדות עם תהליכים בחברה הבדואית". ארבעה צוותי חשיבה יוקמו, ומטרתם תהיה לגבש המלצות בנושאים: עצירת תהליך הפלסטינזציה של הבדואים בנגב, חיזוק הזהות הישראלית, עידוד השירות הצבאי ושיפור השלטון המקומי.

על-פי ההחלטה, ליבתם של תהליכי הפלסטינזציה ושל הקשרים עם תושבי יהודה, שומרון ורצועת עזה היא תופעת הנישואים של גברים בדואים עם נשים פלסטיניות. מטרת הצוות היא לגבש המלצה כיצד לצמצם את הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחינוכיים בין הבדואים בנגב לתושבי איו"ש ועזה.

הצוות שעוסק בזהות הישראלית יתרכז בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בשיתוף פעולה (כך בנוסח ההחלטה) בין יהודים לבדואים ובעידוד השירות הלאומי. צוות נוסף יתרכז בעידוד השירות הצבאי. הפעולה לשיפור השלטון המקומי יתמקד, על-פי דברי ההסבר להחלטה, במשילות ובקידום חקיקה.

בהחלטה קיימת התייחסות ספציפית למועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קאסום. ההחלטה מציעה לשר הפנים לבחון את המבנה הארגוני והגאוגרפי של המועצות הללו, המספקות שירותים לכפרים מוכרים ולא מוכרים, אך שטחן מצטמצם לשטח השיפוט של היישובים עצמם.

ההחלטה הנוכחית התקבלה בהמשך להחלטה 1279, "תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב" שעתידה להסתיים ב-2026. ההחלטה הנוכחית אומנם מתייחסת לבעיות האלימות והפשיעה על ידי הגברת האכיפה, אך אינה מתייחסת לבעיית הדיור הבוערת בחברה הבדואית, למצב הכלכלי של הבדואים או לתשתיות החינוך, הבריאות והרווחה.

ועדה בראשות מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות תלווה ותפקח את עבודת הצוותים, ואלה יגישו תוך 90 יום את המלצותיהם. הוועדה אמורה להגיש הצעת החלטה תוך 4.5 חודשים.

"מדובר בתוכנית מנותקת שלא תביא לשום הישגים", נמסר בתגובה מהמועצה לכפרים הלא מוכרים. "כדי לקדם את הסוגיות המוזכרות בתוכנית יש לעצור מיד את הריסות הבתים האכזריות, להקים במהירות יישובים חקלאיים מוסדרים בשטחי הכפרים הלא מוכרים – אם הבדואים היו יהודים הם היו מזמן 'מושבניקים' עם משקי עזר לפרנסה – ולהרחיב את הגבולות המוניציפליים של המועצות האזוריות הבדואיות הזעירות, כדי שיוכלו לייצר הכנסות מארנונה עסקית כמו רשויות יהודיות. הצעדים האלה הם תנאי לכל התקדמות. בלעדיהם, כל התוכניות הן ברכה לבטלה".