השחיין אוקאן גולדין זכה לשמו הייחודי בעקבות טיול שעשו הוריו בחבל הארץ הדרומי בפטגוניה בין שבטי הילידים בארגנטינה. פירושו הוא 'לוחם' בשפה המקומית, וכך הוא נוהג כאשר הוא מנווט בדרכו מלאת האתגרים בין הישג למשנהו.

גולדין בן ה-18 מנהריה נחשב לכישרון גדול בנבחרת ישראל. הוא העפיל בקיץ לשני גמרים באליפות העולם לנוער ברומניה, וסיים במקום החמישי במשחה 200 מטר גב והשישי ב-100 מטר גב. להישגיו הנהדרים באליפות הוא הגיע אחרי שנה קשה.

המלחמה לא אפשרה לו להתאמן בצפון, והנסיבות הובילו אותו לעזוב את בית הוריו ולעבור לפנימייה במכון הלאומי למצוינות בספורט של מכון וינגייט בנתניה.

"אליפות העולם, ובכלל העונה המשוגעת הזאת, היו חוויות מדהימות שלימדו אותי המון דברים על ספורט ועל עצמי", אמר בסיום אליפות העולם לנוער. "עברתי השנה טלטלות אישיות שלא הייתי בטוח שבכלל אצליח לעבור. בזכות צוות המאמנים המדהים שתומך בי והמעגל האישי שלי שתמיד לצידי, עברתי את המכשולים בגדול והצלחתי להראות מי אני ומה אני מסוגל בבריכה".

המעבר לפנימייה היה קשה עבור גולדין שנדרש להתמודד עם אתגרים חדשים. "זו הייתה שנה קשה", הוא מספר בריאיון ל'דבר'. "מה שלא קרה לי ב-16 שנים של החיים שלי קרה לי בשנה אחת. היו הרבה דברים שהקשו עליי והמון מכשולים בדרך. אבל למרות הכול, הצלחתי להמשיך להתקדם". החלק הכי קשה היה באוגוסט-ספטמבר, כאשר המלחמה בצפון הייתה בשיאה. "בסופי שבוע הייתי מגיע הביתה, וקם בלילה בערך ארבע פעמים בגלל הטילים מלבנון".

"האיגוד לא תכנן שניסע לאליפות העולם"

בתחילת הקיץ גולדין יצא לאליפות אירופה לנוער שנערכה בליטא אחרי הכנה לא אידיאלית. באותו זמן גולדין התמודד עם החלמה מפציעה במפרק, מחלה והפסקת האימונים בעקבות המלחמה עם איראן. "לא התאמנתי במים, רק המשכתי לעבוד בחדר כושר".

בסיום מבצע עם כלביא חוסר הוודאות עדיין ריחף מעל הנבחרת. עד הרגע האחרון גולדין לא ידע אם הנבחרת תקבל אישור לטוס לאליפות אירופה לנוער בסלובקיה. בסופו של דבר הנבחרת טסה, וגולדין סיים במקום החמישי ב-200 מטר גב, מה שהעניק לו את הכרטיס לאליפות העולם לנוער באוגוסט ברומניה. "האיגוד לא תכנן שניסע לאליפות העולם. כשהחליטו לצאת, יצאנו רק ה-12 שסיימו ראשונים במשחים האישיים באליפות אירופה".

גולדין יצא במשלחת מצומצמת של שלושה שחיינים בלבד. הוא מספר על המתח שנוצר באליפות בעקבות מפגשים עם ספורטאים ממדינות עוינות. "אתה הולך בבריכה, ואתה רואה שחיינים שמייצגים את פלסטין או עובר ליד קבוצה של שחיינים לבנונים שנועצים בך מבטים. אלו דברים שאנחנו לא רגילים אליהם. היו גם המון התרעות ביטחוניות וליווי של אבטחה ששמרה עלינו".

המתיחות והמשלחת הקטנה יחסית לאירופה גיבשה וחיזקה את התמיכה שהעניקו אחד לשני במהלך התחרות. "היינו צריכים להיות מאוד ביחד, גם בבריכה. היה לנו חשוב שכשמישהו מאיתנו מתחרה, תהיה נוכחות של ישראלים בבריכה עם דגל ישראל שדוחפים קדימה".

"גם אם אני לא מרוצה מהתוצאה, אני עדיין גאה בעצמי"

גולדין הגיע לאליפות העולם לנוער עם ציפיות גבוהות ונהנה מכל רגע בתחרות: "לפעמים הלחץ של תחרות גדולה היה קובר אותי, אבל הפעם נהניתי לשחות בתחרות. נהניתי להתחרות ולהיות עם דגל ישראל עליי".

הוא החל את התחרות במשחה 100 מטר גב, וכבר בשלב המוקדמות השווה את שיאו האישי בדרך לחצי הגמר. "אמרתי לעצמי, 'הופה, יש פה משהו. אני בכושר טוב, ואני יכול לעשות פה משהו טוב'. בחצי הגמר פתחתי הכי מהר שפתחתי אי פעם, וגם סגרתי הכי מהר שסגרתי אי פעם. שיפרתי את השיא האישי שלי מ-54:84 שניות ל-54:44 שניות. זה המון בשבילי והייתי מאוד מרוצה. אני זוכר שנגעתי בקיר, הסתכלתי על הלוח וחשבתי לעצמי 'רגע, זה אני? וואו'".

את הגמר הראשון בתחרות הוא סיים במקום השישי עם 54:70, תוצאה פחות טובה משיא הנוער שקבע בחצי גמר. "הגמר לא הלך לי כמו שרציתי, אני מכוון גבוה יותר. אבל גם אם אני לא מרוצה מהתוצאה, אני עדיין גאה בעצמי בהופעה שנתתי בגמר".

שלושה ימים אחרי הוא קפץ פעם נוספת לבריכה, הפעם במקצה ה-200 מטר גב. הוא מספר שהוא בהתחלה הגיע לבריכה חסר ביטחון ומלא בספקות עצמיים ומחשבות – האם יצליח לעלות לגמר נוסף באליפות העולם? אך כשהחל את הרוטינה שלו לפני תחילת המקצה משהו אצלו נרגע, התמקד והתמלא באמונה. גולדין הרשים בדרך לגמר. לאחר מכן, כשניתח את המשחה ביחד עם מאמנו כרמל לויתן, הם ידעו שהם שמרו עוד משהו בשרוול למקצה הגמר.

את משחה הגמר גולדין פתח חלש ממה שתכנן, אך ככל שהמקצה התקדם, הוא הגביר את הקצב. בבריכה האחרונה הוא כבר עלה למקום השלישי, אך בסיום עקפו אותו וגולדין נגע בקיר חמישי עם שיא ישראלי לנוער חדש 1:58:64 דקות. "זאת הייתה הפעם הראשונה שחזרתי (100 המטר השניים) מתחת לדקה. הייתי מאוד קרוב למדליה. אז זה היה קצת חמוץ-מתוק, אבל אני שמח מאוד בתוצאות שלי, הצלחתי להראות למה אני מסוגל ואיזה סוג של ספורטאי אני".

קפיצה מהוססת למים

גולדין נולד לזוג ספורטאים. אביו איתן היה מתחרה בענף הטריאתלון בארגנטינה ובישראל, ואימו דנקה הייתה מתחרה בקפיצה למים בתחרויות מקומיות בסלובקיה. הספורט הפגיש ביניהם כששיחקו ביחד סקווש בזמן לימודיהם במגרשי הטכניון. האהבה לספורט, השאיפה למצוינות ומוסר העבודה הקשה עבר אליו בטבעיות דרך החינוך והגנים.

הוא הגיע לענף השחייה בגיל 6. "האמת שבהתחלה לא כל כך אהבתי את זה, לא התחברתי. מאוד אהבתי את המים, מאוד אהבתי לשחות, לא אהבתי את הקטע של אימונים ותרגילים, בעיקר רציתי לשחק כל הזמן במים". כילד הוא התנסה בענפי ספורט שונים עד שהתאהב והתמקד בשחייה. "הבנתי ששחייה זה המקום שלי, זה המקום שאני מרגיש שהכי מתאים לי והכי שקט לי, אני שוחה והכול מתנתק, הופך כזה לחלק, זה מאוד מרגיע אותי. הקטע הזה של לדחוף את עצמי לעוד, תוך כדי שאני עושה משהו שמרגיע אותי, זאת תחושה שאני מוצא רק בשחייה".

כשהיה צעיר, גולדין שחה בעיקר במשחים של 200 ו-400 מטר חתירה, ולא בלט במיוחד בתחרויות השונות. בגיל 13 הכול השתנה, כשמאמנו הציע שישתתף באליפות החורף גם במשחה הגב. "הוא אמר, 'בוא ננסה גם לשחות גב, סתם בשביל הכיף. ננסה ונראה מה יהיה'. לא הייתי אז שחיין שמתחרה על מדליות זהב, אז ניסינו כל מיני דברים ופתאום שחיתי, ראינו שהכול בסדר ואני לא שוקע, ובאופן מפתיע סיימתי במקום השני".

הפריצה שלו קרתה כשעלה לבוגרים והתחיל להתאמן עם המאמן משה הירש. "הוא ראה את הפוטנציאל שלי ואמר לי להתמקד יותר בגב, וזה עבד מעולה. עשיתי קפיצה אדירה תחתיו. באליפות החורף של אותה השנה שברתי את שיאי הגילים ב-100 ו-200 מטר גב וזכיתי בשתי מדליות זהב".

בעקבות הקפיצה המרשימה, גולדין הצטרף למשלחת הישראלית בפסטיבל האירופי לנוער ב-2022 בסלובקיה. הוא זכה במדליית הזהב במקצה ה-100 מטר גב ונהנה במהלך התחרות מתמיכה של המשפחה מצד אימו. "כל המשפחה שלי הגיעה לשם. הם באו לעודד אותי. עדיין הייתה קורונה, אז נאסר עליהם להיכנס לבריכה, אבל היה מתחם ענק מחוץ לבריכה שבו הם צפו בי. לשמוע את 'התקווה' בפודיום, זה היה אולי הרגע הכי מרגש בחיים שלי". שנה לאחר מכן גולדין זכה בשתי מדליות כסף בפסטיבל האירופי בסלובניה.

בימים אלה השחיין המצטיין במסע חיפוש אחרי מכללה בארה"ב שאליה יצטרף בשנה הבאה: "אני מחפש את המכללה שהכי מתאימה לי". מטרתו של גולדין היא להמשיך להשתפר במטרה להגיע למשחקים האולימפיים שייערכו בלוס אנג'לס ב-2028, או בבריזבן באוסטרליה ב-2032. "התוצאה שעשיתי באליפות העולם היא רק שנייה מקאט אולימפי. זה הרבה, אבל יש לי עוד שלוש שנים להמשיך להשתפר כספורטאי וכאדם, ובמקביל אני רוצה להמשיך ליהנות מהשחייה".