קלאודיה קרדינלה, אחת השחקניות האיקוניות של הקולנוע האירופי, הלכה לעולמה בגיל 87 בצרפת כשהיא מוקפת בבני משפחתה. קרדינלה, שנולדה בתוניס ב־1938 להורים סיציליאנים, פרצה לתודעה לאחר שזכתה בתחרות יופי שהעניקה לה כרטיס כניסה לפסטיבל ונציה. משם נפתחה לה קריירה שנמשכה יותר משישה עשורים, ובה השתתפה בלמעלה מ־100 סרטים וסדרות.

בין יצירותיה הנודעות נמנים "שמונה וחצי" (1963) של פדריקו פליני, "הברדלס" (1963) ו"סנדרה של אלף התענוגות" (1965) של לוקינו ויסקונטי, "היו זמנים במערב" (1968) של סרג'יו לאונה, הסרט הראשון בסדרת "הפנתר הוורוד" (1963) ו"פיצקרלדו" (1982) של ורנר הרצוג. היא שיחקה לצד ענקים כמרצ'לו מסטרויאני, בראט לנקסטר, אלן דלון והנרי פונדה, והייתה למוזה של במאים מרכזיים באיטליה ובצרפת.

שר התרבות האיטלקי, אלסנדרו ג'יולי, כינה אותה "אחת השחקניות הגדולות של איטליה בכל הזמנים" ו"התגלמות החן האיטלקי". מעבר לעשייה האמנותית, קרדינלה פעלה רבות לקידום זכויות נשים. בשנת 2000 מונתה לשגרירת רצון טוב של אונסק"ו, ובשנים האחרונות תמכה בפומבי גם בתנועות #MeToo ו־Time’s Up.

על תרומתה לקולנוע זכתה בפרסי מפעל חיים בפסטיבלי ונציה וברלין. "הקולנוע נתן לי הכול", אמרה בראיון בעבר. "זה נהדר לחיות כל כך הרבה חיים".