גדיד מטעי התמרים בערבה התיכונה בעיצומו, ומסתמנת שנה טובה במיוחד למגדלי המג'הול. היבול השנה צפוי לעמוד על יותר מ-8,800 טון, לעומת 8,200 טון בשנה שעברה, עלייה של כ-7%.

מגמת העלייה ביבול התמרים בשנים האחרונות היא תוצר של נטיעות מאסיביות שנערכו החל מ-2015, כחלופה לגידולי הפלפל בערבה שהיו במשבר. שטחי גידול רבים הוסבו אז למטעי תמרים, וחלקם החלו להניב פרי בעונה הנוכחית.

לפי עופר גור, יו"ר הוועדה החקלאית בערבה התיכונה, ענף התמרים בכלל ובערבה התיכונה בפרט חווה תנופה עצומה בשנים האחרונות: "האקלים היבש והטמפרטורות הגבוהות בערבה התיכונה הם תנאים אופטימליים לגידול תמרים. תמרים לא מפונקים, ומגדלי התמרים רואים בענף השקעה סולידית, לטווח ארוך. התנודות בין ההוצאות להכנסות נחשבות למתונות ביחס לגידולים אחרים". יתרון נוסף לאזור לדבריו הוא האפשרות להשתמש במים המליחים שזמינים בערבה.

מטעי התמרים בישראל משתרעים על כ-65,000 דונם, רובם בבקעת הירדן ובערבה.  בערבה התיכונה מגדלים הודות לנטיעות בעשור האחרון מטעים בהיקף של כ-10,000 דונם, ש-20% מהם צעירים ועדיין לא מניבים פרי במלואם.

ישראל נחשבת למובילה בשוק התמרים העולמי, למרות ששטחי הגידול בארץ אינם משתווים למעצמות כמו אירן, אלג'יריה, ומצרים. ערך ייצור התמרים בישראל מוערך בכ-1.2 מיליארד שקלים, ושווי יצוא התמרים הישראלי בשנת 2024 עמד על 330.1 מיליון דולר (כ- 900 מיליון שקלים), שני רק לערב הסעודית. מצרים היא אמנם יצרנית התמרים הגדולה בעולם, אך מייצאת פחות מ-5% מהתוצרת שלה.

ישראל מייצאת 30–35 אלף טון תמרים בכל שנה, לפי נתוני מועצת הצמחים. מרבית הייצוא הוא של מג'הול, זן התמר המבוקש ביותר בעולם, אך גם זנים אחרים מיוצאים בכמויות קטנות יותר. כ-80% מיבול המג'הול שגדל בערבה התיכונה מיוצא לאירופה, ארה"ב, אוסטרליה, רוסיה, הודו ותאילנד. מג'הול הוא הזן הבולט גם בשוק המקומי: כ-80% מהתמרים הנמכרים בארץ. אחריו נמצא זן ברהי, כ-10% מהשוק בארץ, דקל נור כ-6%, וחיאני כ-4%.

העלייה בביקוש לתמרים, הנטיעות הנרחבות, הצורך בהתארגנות שיווקית והיצוא המאסיבי הביאו לפיתוח הדרכה מקצועית וייעודית לתחום התמרים, בחסות הוועדה החקלאית במועצה אזורית הערבה התיכונה. מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות מעבירים למגדלי האזור הדרכות במטרה להגיע לאיכות מירבית של הפרי ולמקסם את פוטנציאל השיווק בעולם. ההדרכות מבוססות על פרוטוקולים שפותחו בתחנת המחקר 'יאיר' של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר בחצבה.