ועדת העבודה והרווחה הפחיתה היום (ראשון) את סכום הכסף המרבי שלשכות תעסוקה פרטיות רשאיות לגבות מעובדים זרים בענף הסיעוד הביתי, כך שיעמוד על 6,247 שקלים לכל היותר ויוצמד לגובה שכר המינימום למשך 3 שנים.

מדובר בהפחתה של כ-360 שקלים, לאחר שב-2022 נקבע הסכום על 6,607 שקלים. עם זאת, ככל ששכר המינימום יעלה בשנים הקרובות, יעלה בהתאם גם גובה הסכום שיידרשו העובדים לשלם. הסכום ימשיך להיגבות מהעובד בשלוש פעימות, כפי שנעשה היום: הראשונה – עם הגעת העובד לארץ, השנייה- לאחר 26 חודשי עבודה והשלישית לאחר 38 חודשי עבודה. בתיקון נקבע כי בפעימה הראשונה ייגבו מהעובדים לכל היותר 3,747 שקלים, והפעימות השנייה והשלישית יגיעו עד 1,250 שקלים בכל אחת.

בדיון הסביר משרד העבודה כי נוצרה אי הלימה בין הסכום שהותר ללשכות לגבות מאז 2022 לבין החוק במדינות המוצא שעימן חתומה ישראל על הסכמים בילטרליים (בין-מדינתיים) להבאת עובדים זרים לענף הסיעוד הביתי. כך למשל עלה, כי החוק בפיליפינים אוסר על גביית תשלום העולה על שכרו החודשי של העובד, ובשל כך הוקפא עימה ההסכם הבילטרלי. יש לציין כי כבר בדיונים בשנת 2022 עלו חששות כי גובה הסכום עשוי לפגוע ביכולת להביא עובדים זרים לישראל בענף, הסובל ממחסור בעובדים.

אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ, הבהיר כי מלבד סכום הגבייה, קיים כיום גם קושי להביא עובדים זרים מהפיליפינים בשל אזהרת מסע לישראל על רקע המצב הביטחוני. להערכתו, הפחתת סכום הגבייה תוכל לקדם את חזרתם של עובדים ממדינה זו לישראל לענף הסיעוד הביתי, אך הוא סייג: "זה שלוש שנים לא מגיעים לישראל עובדים מהפיליפינים וייתכן שכל עוד אנחנו במלחמה לא יאפשרו להם להגיע".

לדברי מיכל ויילר מהאגף המדיני במשרד החוץ, חלופת העובדים עם הפיליפינים היא נדבך משמעותי ביחסים בין המדינות. ויילר הוסיפה כי כיום בישראל עובדים כ-30 אלף עובדים זרים מהפיליפינים בענף הסיעוד: "יש חשיבות לתקן את הסכום כדי להחזיר את היחסים הבין-מדינתיים למסלולם, גם אם זה ייקח עוד כמה חודשים ונמתין שהמלחמה תסתיים".

נציגי הלשכות הפרטיות שהשתתפו בדיון התנגדו לתיקון ולהפחתת הסכום שמותר להן לגבות מהעובדים, שכן לטענתם הלשכות מתנהלות כבר היום בחוסר תקציבי, והתיקון עלול להחמיר עוד יותר את מצבן הכלכלי ואף להביא לקריסתן.

עובדים זרים רבים נאלצים לשלם דמי תיווך בסכומים גבוהים ביותר, המגיעים לעיתים גם לעשרות אלפי דולרים, כך טענה עו"ד מיטל רוסו מקו לעובד, והוסיפה שהם נדרשים לשלם את הכסף "בשחור" על מנת לעבוד בישראל. לדבריה, גביית הלשכות הפרטיות מצטרפת לחובות שעובדים רבים מצויים בהם עם כניסתם לארץ, מה שהופך אותם לעובדים מוחלשים ביותר, המתקשים לעמוד על זכויותיהם ועל בטיחותם – ואף עשוי ליצור מצבים של העסקה בתנאי עבדות. "אנחנו מקבלים עשרות תלונות מעובדים על דמי תיווך גבוהים ביותר מדי שנה. צריך להתייחס לקונטקסט". לפיכך התנגד קו לעובד להעברת התקנות כהוראת שעה ארוכה לשלוש שנים, וביקש לקדם אותן לשנה אחת בלבד.

עו"ד דנה רוטשילד מהיחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים הבהירה כי היחידה תומכת אף היא בהפחתת הגבייה מהעובדים, שכן עובדים בעלי חוב חשופים יותר להעסקה פוגענית. "לצערי בשנת 2022 ירדנו בדירוג שלנו בדו"ח מחלקת המדינה האמריקנית ביחס למאמצינו למנוע סחר בבני אדם. ישנה המלצה חוזרת בדו"ח למנוע עלויות דמי תיווך של עובדים ולדאוג שמי שיישא בעלויות אלה יהיו המעסיקים ולא יגולגלו לעובד". לדבריה, הדו"ח התייחס גם לתקנות משנת 2022, וציין שאלה הרעו את מצב העובדים. "יש חשיבות גבוהה להבאת עובדים זרים לישראל במנגנונים בילטראליים ולא במנגנוני הבאה פרטיים".

חלק ממטרות הוראת השעה לשלוש שנים היא לבדוק האם תצליח המדינה להגדיל את היקף העובדים המגיעים לישראל במסגרת הסכמים בילטרליים, כך לדברי עו"ד דבי ספיר-אליעזר, יועמ"ש משרד העבודה. בתום הדיון, כאמור, אושרו התקנות למשך שלוש שנים.