הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר היום (שני) את הריבית על 4.5% בפעם ה-14 ברצף. הפעם האחרונה שבה הוחלט על הורדת ריבית, הייתה בינואר 2024. זאת, על אף שלראשונה מזה חודשים רבים, האינפלציה נמצאת בתוך היעד של בנק ישראל שהינו 1%-3% ומדד המחירים לצרכן עומד על 2.9%, ועל אף הירידה בתוצר במחצית הראשונה של 2025.
תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2025 צנחה מ-3.3% ביולי האחרון ל-2.5%. הצמיחה לשנת 2026 עלתה מ-4.6% ל-4.7%, עלייה נמוכה ביחס לירידה החדה בתחזית ל-2025. עיקר סיבת הורדת התחזית, נובע מהערכת בנק ישראל להמשך לחימה עצימה שתיכנס לרבעון הראשון של 2026 והחרפת המהלכים הבינלואמיים בעקבות המלחמה ו"הסנטימנט הבינלאומי".
בחודשים האחרונים, בנק ישראל והנגיד בראשו, זכו לביקורת רבה מראשי המגזר העסקי על השארת הריבית הגבוהה. מדובר בעקביות ייחודית למדינות המערב בשנתיים האחרונות. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' איים בתחילת החודש כי אם הנגיד לא יוריד את הריבית ויקל על המשק הוא יוריד במסים. מדובר בהודעה חריגה ביחס לעקרון עצמאות הבנק המרכזי.
"הכלכלה הישראלית מתבססת על יסודות איתנים, והיא הפגינה יציבות מרשימה", קבע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. "אך השלכות המלחמה מותירות השפעה משמעותית על המשק. נדרשת מדיניות אחראית, שתבטיח את היציבות הפיננסית, ואת צמיחת המשק בשנים הקרובות". על כניסת האינפלציה אמר הנגיד: "ניכרת ירידה מעט מתחת ליעד, אך לפי הערכותינו האינפלציה תוסיף להיות בסביבות היעד ואף מעליו עד 2026. אנחנו לא מתייחסים לנתון קצה כזה או אחר".
הודעת הנגיד מגיעה על רקע נאום "ספרטה" שנאם החודש ראש הממשלה נתניהו. הנגיד הבהיר כי כמשק "קטן ופתוח", ישראל תלויה ביחסים ובמעמדה הבינלאומי, ועליה לחזק אותו. "אני שמח שראש הממשלה הבהיר את דבריו, אנחנו לא רוצים ולא יכולים להיות משק קטן וסגור", אמר הנגיד כאשר נשאל על ההשקעה הנמוכה בתשתיות ומנועי צמיחה כגון מטרו וחינוך. הוא השיב כי לפני מספר שנים, כאשר יחס החוב לתוצר היה כ-60% המלצתו הייתה להגדיל את ההשקעה. אך כיום, כשיחס החוב לתוצר עובר את רף ה-70%, לדבר "יותר נכון לנקוט ולשדר לעולם אחריות תקציבית". זו הדילמה, יש הוצאות אזרחיות נמוכות ביחס למדינות ה-OECD, אך יש גם צרכים ביטחוניים וצורך לשדר יחס חוב תוצר ותקציב אחראיים".
"אנחנו רואים המשך התאוששות, הוצאות האשראי שירדו ב'עם כלביא' עלו, וגיוסי ההון להייטק נשמרים על רמה גבוהה. העודף בחשבון הסחורות והשירותים התמתן עקב עליה בייבוא וירידה בייצוא". הנגיד התייחס לחוסר בעובדים במשק: "שוק העבודה הדוק בעקבות מגבלת היצע, ושיעור האבטלה באוגוסט ירד במעט. חלו עליות שכר במגזר העסקי, דבר שעלול להכביד על התמתנות האינפלציה.
על האפשרות לשינוי תחזית הצמיחה, הנגיד ירון מסביר כי המלחמה היא הגורם המשפיע ביותר, לצד הזירה הדיפלומטית. "התארכות נוספת של הלחימה והמשך ההגבלות, יגרמו לירידה בהשקעות ובהתאוששות הפעילות. כך הצמיחה תהיה נמוכה יותר, והגירעון הממשלתי יגדל. הסכם הפסקת אש וסיום המלחמה יקלו על מגבלת היצע העובדים, ויתרמו לצמיחת המשק".
ההתאמות שנעשו בשנתיים האחרונות תרמו ליציבות הכלכלית. יש לקדם את תקציב 2026 באחריות פיסקלית, לצד שמירה על צורכי הביטחון. יש לכוון לתוואי מתכנס ולא מתבדר של יחס החוב לתוצר.
בכירים במשק הגיבו להחלטה על הורדת הריבית, בהם נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא המגזר העסקי ד"ר רון תומר: "החוק מגדיר לבנק ישראל תפקיד כפול – שמירה על יציבות מחירים, לצד תמיכה בצמיחה ובתעסוקה. בתקופה שבה הייצואנים מתמודדים עם ביטולי עסקאות מצד שותפים באירופה, חשוב לוודא שהמדיניות המוניטרית אינה מוסיפה לקשיים אלה". תומר קרא לכינוס מוקדם של הוועדה כדי לבחון מחדש את מדיניותה. "אנו קוראים לבנק ישראל ולנגיד לשקול התאמות שיתמכו בצמיחה ובייצוא, בהתאם למציאות הכלכלית המקומית והעולמית", אמר.
נשיא לשכת העסקים והעצמאיים בישראל, רועי כהן, הפציר בנגיד: "תפסיק להכביד על הציבור ולזרוק מילים על אחריות מקרו-כלכלית. האחריות שלך היא קודם כל להצמיח את המשק ולסייע לעסקים לשרוד. עוד החלטה כזו ועוד דחייה מיותרת – ונהפוך לעדות חיה כיצד בנק ישראל גוזר גזר דין מוות על העצמאים והעסקים הקטנים". כהן הוסיף: "מדובר בהחלטה טרגית, מקוממת וחסרת אחריות. הנגיד חוזר על אותה טעות חמורה – להתעלם מהמצוקה האמיתית בשטח. הריבית הגבוהה היא מכת מוות לעסקים ולמשקי הבית. היא חונקת את האפשרות לצמיחה, מונעת השקעות, ומעמיקה את השיתוק הכלכלי שבו אנחנו מצויים".
