טקס הנחת אבן פינה ל'מצפה שרת' המחודש, לזכרו של ראש הממשלה לשעבר משה שרת, נערך בשלישי האחרון ביער המגינים סמוך ליישוב כרמי יוסף בשפלה. המצפה הוקם לפני עשרות שנים לזכרו של שרת, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של מדינת ישראל, במטרה להנגיש את מורשתו לדורות הבאים ולחזק את זיכרון פועלו המדיני, הציבורי והחינוכי.

הפרויקט לשדרוג המצפה החל בסוף 2021, בעקבות פנייה של העמותה למורשת משה שרת לקק"ל. במסגרת ההיענות לפניה התחייבה קק"ל לשידרוג האתר כאתר זיכרון והנצחה ממלכתי לזכרו של משה שרת, תוך הקמת קיר זיכרון עשיר בתצלומים ומידע על חייו ופועלו, כיתת חוץ ללמידה, חניוני פיקניק, שביל הליכה נגיש והסדרת התשתיות במקום. המקום ישלב טבע וחינוך, וישמש משפחות, תלמידים ומטיילים כאחד.

מעמד חנוכת המצפה המחודש. גדעון מיטשניק (מימין), יו"ר העמותה למורשת משה שרת; אלעד לוי, סגן ראש המועצה האזורית גזר; ענת גולד, מנהלת מרחב מרכז בקק"ל; יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל; יורם שרת, נכדו של משה שרת; יעקב ליבנה, סמנכ"ל משרד החוץ למדיניות ציבורית; ומירי פירסטנברג, ניצולת הטבח במעלה עקרבים (צילום: נטע מזרחי / קק"ל)

יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה לוסקי, אמרה בטקס: "משה שרת היה דמות מפתח בהקמת המדינה ובקידום מדיניות של שלום ופיוס. אנו רואים חשיבות רבה בשימור זכרו ובנגישות המורשת לדור הצעיר. אתר ההנצחה במצפה שרת יהפוך למוקד חינוכי ותרבותי חשוב בלב הטבע הישראלי.

גדעון מיטשניק, יו"ר העמותה למורשת משה שרת: "קק"ל והעמותה יפעלו להפיכתו של האתר למוקד עלייה לרגל לתלמידים ומטיילים ולציבור הרחב, תוך שימור ערכיו של שרת כמנהיג שחתר לדיאלוג, אחריות לאומית וחיזוק מעמדה המדיני של ישראל".

בטקס השתתפו גם יורם שרת, נכדו של משה שרת; יעקב ליבנה, סמנכ"ל משרד החוץ; ועשרות בני נוער – תלמידי חטיבת הביניים ע"ש משה שרת באורט נוף הגליל, וחניכי מכינת בארי ע"ש ברל כצנלסון.

משה שרת (1965-1894) היה מדינאי בולט מתקופת היישוב ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. היה חבר מערכת 'דבר' בשנותיו הראשונות. בשנות השלושים הצטרף למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ומ-1933 עד הקמת המדינה עמד בראשה. שרת כיהן כשר החוץ הראשון בין השנים 1948–1956, וכראש הממשלה השני בין 1954–1955.

ראש ממשלה השני משה שרת (צילום: שרשל פרנק, מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

שרת ייצג קו מתון במדיניות החוץ והביטחון, תוך דגש על פתרונות מדיניים ופיוס עם מדינות ערב, והתנגדות למהלכים צבאיים שעלולים להסלים את הסכסוך. לאחר פרישתו היה שרת יו"ר בית ההוצאה לאור 'עם עובד' של הסתדרות העובדים ויו"ר המוסד החינוכי-עיוני 'בית ברל'. ב-1961 נבחר ליו"ר ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, וכיהן בתפקידים אלה עד מותו ב-1965.