שָׁזַרְתָּ אֶת הַפְּרָחִים בַּלָּאט וְהֵרַמְתָּ אֵלַי מַבָּט
בּוֹחֵן אֶת שִׂמְלָתִי, אֶת הַקּוֹלָר שֶׁל כַּלְבָּתִי,
"הַיּוֹם יוֹם אָדוֹם?" שָׁאַלְתָּ
'הַיּוֹם אָדוֹם' הִנְהַנְתִּי בִּשְׁתִיקָה
"אָדוֹם זֶה תְּשׁוּקָה"
אָמַרְתָּ לִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הָעֵינַיִים
וַאֲנִי נָשַׁכְתִּי שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה
פַּעֲמַיִים
"אָז שֶׁיִּהְיֶה לָךְ יוֹם בּוֹ יִתְגַּשְּׁמוּ לָךְ כָּל הַתְּשׁוּקוֹת"
אִיחַלְתָּ
וְהִגַּשְׁתָּ לִי אֶת זֵר הַפְּרָחִים
בְּאֶצְבָּעוֹת מְרוּחָקוֹת
שֶׁל מִי שֶׁלֹּא יַגְשִׁים

מוכר הפרחים