"פסטיבל הפיוט ׳פעמי מדבר׳ התחיל מהרעיון להפוך את ירוחם ליבנה של הפיוט", כך סיפר ל׳דבר׳ איתן פאר, המנהל האומנותי ומפיק הפסטיבל שיחל מחר (רביעי). "וזה הצליח מעבר למשוער".

דקלה ומושיק עפיה, בניה ברבי עם שי צברי ומארק אליהו – בפסטיבל הפיוט יעלו אומנים ישראליים מהשורה הראשונה, שלפי פאר יונקים משורשי המזרח. ״כל פיוט שהיה שם, שנולד בשפה הערבית או המרוקאית או הפרסית או כל מוצא אחר והגיע לארץ קצת נדחה. לא כל כך רצו לשמוע אותו כי רצו להיות ישראלים וצברים. פתאום הוא קיבל תחייה מחדש ונתנו לו מקום בעיקר בבית הכנסת אבל לא רק. והבנים והנכדים של אותם אנשים שהגיעו מהגולה לקחו את הפיוטים אליהם ויצרו שעטנז מאוד מעניין, ישראלי״.

הפסטיבל נולד לפני 17 שנה, ומהר מאוד ייצר צורך לפתח את תרבות הפיוט לאורך כל השנה. ״כדי שפסטיבל הפיוט יהיה תהליך חינוכי תרבותי, ולא רק פסטיבל של שלושה ימים, אמרנו שכל בית ספר יקים מקהלת פיוט. בשנה השנייה הקונסרבטוריון כבר אמר ׳רגע, זה נחמד שיש מקהלת פיוט בכל מוסד חינוכי, אבל בואו נעשה מקהלת פיוט עירונית'". המקהלה העירונית התמקצעה וביטלה את הצורך במקהלות הבית ספריות. ״אבל זה היה בסדר, כי באמת נולדה מקהלה ברמה גבוהה וטובה ובמשך כמה שנים המנצח ישי שטקלר גרין עבד איתה".

הפיוט כבר היכה שורש בלב ירוחם כשקם בית הספר כולנא המלמד מוזיקה מארצות המזרח. ״הייתה התעוררות מוזיקלית ואנשים שהיו מעורבים בכל העשייה ובסביבת ההיגוי של הפסטיבל אמרו: בואו נעמיק את זה דרך הקמה של מוסד אקדמי, אבל ברוח שלנו. שנותן לגיטימציה למוזיקה מן המזרח, לקָאנוּן, לעוּד, לפיוט, לבית אבא, לשורשים״.

בפסטיבל השנה יש שני מופעים של תלמידי כולנא. האחד, מופע רחוב של טקס חינה מסורתי עם מייק קארוצ׳י ותלמידיו, והשני: מסיבת לילה שנערכת מתוך הצרכים של הסטודנטים הצעירים שעל פי פאר דרשו: ׳תפסיקו לעשות לנו פסטיבל עם זקנים, אנחנו גם רוצים להיות משמעותיים בפסטיבל הזה׳.

הפסטיבל שם לעצמו מטרה לתת קול והכרה לקהילות שהקימו את ירוחם. לדוגמה, המופע של לירז צ׳רכי יתקיים בבית המייסדים עם הקהילה הפרסית, שנבנה במקום שבו עמדה המעברה הראשונה של ירוחם.

״השנה יש לנו מופעים שקשורים בקהילה ההודית, הרוסית, הפרסית והצפון האפריקאית. אנחנו נותנים כבוד לקהילות השונות שהיו פה גם אם נעלמו. למשל הרומנית כמעט נעלמה. השנה נחנוך בפסטיבל את כיכר מיכאל סינגולדה, שהוא מהקהילה הרומנית המקורית של ירוחם ואביו של הגיטריסט אבי סינגולדה״.

הפיוט מעניין גם קהל מחוץ לירוחם?
״הנושא של פיוט מעניין הרבה אנשים בארץ ויש לזה קהל גדול שמגיע ורוצה להיות. כשאנחנו עושים חגיגה של הקהילה הפרסית אז נכון ש-30-20 הפרסים של ירוחם בוודאי יגיעו וגם ישכנעו את השכנים שלהם לבוא, אבל הרבה מאוד אנשים, לא רק ירוחמים, גם מגיעים״.

פאר משער שמתוך כ-5,000 אורחים של הפסטיבל, כמחצית מגיעים מירוחם. הכניסה לאירועי הפסטיבל בחינם (למעט המופע של בניה ברבי שמחירו 25 שקלים), וקיומו מתאפשר בזכות תקציבים ממקורות ארציים ומקומיים ושיתופי פעולה עם גורמים רבים בירוחם. בכל שנה פאר שואף לארח אומן מחו״ל, מאחד מאותם מקומות שמהם הגיעה קהילה יהודית לירוחם. השנה יקבלו את פניהם של המוזיקאים ההודיים ג׳יריש דופיהוד ופראדניה אנאם יחד עם הרכב נגנים במופע הכולל מוזיקה, תלבושות וריקודים מסורתיים.

לא נתקלתם בבעיות להביא אורחים מחו״ל במצב הביטחוני והפוליטי הנוכחי?
״וואלה, לא. בחיי, לא. לא עלה הנושא בכלל. אני חושב שהם פחות מושפעים מתופעת החרם על ישראל. המזרח פחות מושפע מזה. לדעתי, ההודים לא יודעים על מה מדובר בכלל״.

פסטיבל הפיוט ׳פעמי מדבר׳ בירוחם יתקיים ממחר, 8 באוקטובר, עד 11 באוקטובר. לתוכנייה המלאה