בני שבט הג'האלין הבדואים, המתגוררים בכפר ח'אן אל-אחמר במדבר יהודה, יפתחו לפתוח את אוהליהם לאירוח במהלך חול המועד סוכות. המיזם נערך בשיתוף פעולה בין הארגונים 'ידידי הג'האלין' ו'תג מאיר'. בין הפעילויות המוצעות במיזם – סדנת בישול מסורתי, סיור במדבר יהודה בעקבות הבדואים, ואירוע מסכם בסוכת השלום שנבנתה בח'אן אל-אחמר.

ענת שראל, חברה ב'ידידי הג'האלין' פירטה על הפרויקט בריאיון ל'דבר'. שראל, בת 69, בעבר מנהלת השירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים, הצטרפה לארגון ב-2017.

שבט הג'האלין נדד באזור ערד ונחל צאלים בנגב לאחר מלחמת השחרור. "בשנת 1951 השבט גורש מעבר לגבול, והתמקם במדבר יהודה", אומרת שראל, "במהלך שנות ה-60' המוקדמות, בני השבט התיישבו באזור ח'אן אל-אחמר". מקבץ המבנים הבדואי שוכן ממזרח לירושלים, בין ההתנחלויות מעלה אדומים וכפר אדומים בצד הצפוני של כביש 1, כ-25 קילומטרים מערבית מים המלח. לדבריה, ההתיישבויות היהודיות הוקמו בסמוך לשבט אחרי מלחמת ששת הימים. אנשי השבט שמרו על אורח חייהם וחיו לצידם בשלום. "הם עסקו ברעיית עיזים. חלקם אף עבדו בהתנחלויות באזור".

ניסיונות הפינוי של הכפר

שראל אומרת כי בח'אן אל-אחמר לא היה בית ספר, וקבוצת מתנדבים מאיטליה הגיעה לסייע לתושבים בהקמת מוסד לימודי. לדבריה, "הקבוצה עזרה להם לבנות בית-ספר מצמיגים ובוץ", ברקע האיסור שהציב המנהל האזרחי על התושבים לבנות מבני קבע. "זה הרתיח את הממשלה וב-2011 הוצאו צווי הריסה". יחד עם זאת, שראל הוסיפה כי הצווים מעולם לא הוצאו אל הפועל, וילדי הכפר והקהילות מסביב לומדים באופן סדיר בבית-הספר. בח'אן אל-אחמר מתגוררים כ-300 תושבים, בהם 28 משפחות. מסביבם פזורות קהילות קטנות יותר, המונות עשרות אנשים.

"נעשו מספר ניסיונות להעביר חלק מהבדואים בצמוד לאתר פינוי אשפה ליד אל-עזריה בירושלים", אומרת שראל, "אך הדבר לא הצליח בשל סכסוך בין תושבי המקום לבני הג'האלין ובשל תנאי הסביבה". לדבריה נעשה ניסיון נוסף ליישב אותם ליד מתקן לטיהור שופכין קרוב למצפה יריחו. הג'האלין אמרו כי יהיו מוכנים לעבור לצד דרישה שהציבו למחייה במקום סביר למגורים.

ב-2017, ממשלת ישראל החליטה לפנות את ח'אן אל-אחמר, אך המהלך נעצר בשל לחץ בינלאומי. באותה תקופה, הקים בן טרנר, סגן מנהל בית החולים 'שערי צדק' את 'ידידי אל-ג'האלין'. שראל מספרת כי טרנר שגר אז בכפר אדומים החליט לגשת ולהכיר את שכניו. "הוא פגש את עיד ראש הקהילה. הסתבר לו שעיד בנה את ביתו". טרנר התוודע למצב של שכניו, "הוא ארגן את החברים. אנחנו קבוצה של כשלושים פעילים וכמאה תומכים שמתגייסים במצב חירום, וכמה מאות אנשים שעוקבים אחרינו במדיה החברתית. אנו עוזרים לתושבי ח'אן אל-אחמר בעניינים משפטיים, כלכליים ורפואיים".

המטבח של פאטמה

שראל מספרת כי הם סייעו לנשות אל-ג'האלין עסק למכירת מעשי רקמה ידנית ולעשיית בובות. מיזמים נוספים הם גידול דבורים ומכון לפיסטור חלב. אחד המיזמים, שיפתח את שעריו למבקרים ב-9 לאוקטובר, הוא המטבח של פאטמה. היא מכינה ארוחות מהמטבח הבדואי, ומלמדת לבשל בסדנאות בישול מיוחדות.

שראל אומרת כי בארגון מנסים לעזור לבדואים למרות חילוקי הדעות הפוליטיים. "הם יודעים ומרגישים שאנחנו נמצאים עבורם", אומרת שראל, "אנחנו מחוברים לשלטונות שבאזור. אנו באים מתוך עמדה אנושית. אנחנו לא מוכנים לפגוע באנשים רק בגלל שנולדו עם צבע אחר או עם אזרחות אחרת". לדבריה דווקא הגיוון הפוליטי בקבוצה מקל על מגעיה עם השלטונות.

שראל מדגישה כי בזמן האחרון יש המון היתקלויות עם צעירים יהודים. "סמוטריץ' וחבריו מביאים קבוצות של בני נוער, ומושיבים אותם על כל גבעה, ליד קהילה של 20 איש. בני הנוער מציקים לתושבים, זורקים אבנים, שוברים פאנלים סולאריים, וחותכים מדי יום את צינורות המים. הם נכנסים לכפר באמצע הלילה, עושים רעש, ומאירים בפרוג'קטורים".

"אנחנו לא באים בשביל להרביץ – אלא כדי להראות שאכפת לנו", מבהירה שראל, "אנחנו משחקים עם הילדים. חלק מאיתנו באים לישון שם בלילה ואם בני נוער יהודים מגיעים להציק – אנו מדברים איתם, ועוזרים להם לוותר על המשחק הזה".