בשגרירות הפיליפינים בישראל קיימו הבוקר (שלישי) טקס זיכרון לאזרחי הפיליפינים שנרצחו בשבעה באוקטובר בקיבוצי עוטף עזה. "אנחנו מקווים שבשנים הבאות לא יהיו עוד מלחמות", אומר ל'דבר' סגן הקונסול, טרי באוטיסטה. לפני שנתיים נרצחו ארבעה אזרחי הפיליפינים ושניים נחטפו, והוחזרו בחיים. "הסיפורים שלהם לא קיבלו מספיק תשומת לב".
לוריטה אלאקרי, בת 50, נרצחה בדרום ישראל. גרייס קבררה, בת 45, נרצחה בקיבוץ בארי. אנג'לין אגירי, בת 32, נרצחה בכפר עזה ופול וינסנט קסטלבי, בן 43, נרצח בקיבוץ בארי.
באוטיסטה מספר שהאפקט של המלחמה על הקהילה של כ-30,000 עובדים פיליפינים בישראל הוא עמוק. "אנחנו כבר רגילים לאזעקות ולא מתרגשים", אומר סגן הקונסול המשרת בישראל כבר שלוש שנים, "אבל עבור מי שמטפל בסבא וסבתא, שצריכים לדאוג להם כשהם בכיסא גלגלים או לפעמים חמור מזה, בכל פעם יש דילמה מוסרית. הרבה משפחות אומרות לעובדים להגן על עצמם קודם כל. אבל בתרבות שלנו מצילים את כולם. זה גם מה שקרה בשבעה באוקטובר, עם סיפורים של מטפלים שהצילו את המטופלים שלהם מרצח".
שגרירת הפיליפינים בישראל, איילין מנדיאולה-ראו, אמרה בטקס הזיכרון שנערך מחוץ לשגרירות, כי היא "מתפללת שעוד השבוע החטופים ישתחררו, ומקווה שעד שמחת תורה יהיו בבתיהם".
סגן הקונסול באוטיסטה, המכהן גם כנספח התרבות, מספר שהתקווה שלו לסוף המלחמה היא גם דתית. לדבריו, אזהרת המסע שיש בפיליפינים על ישראל היא חמורה מאוד, ורבים מהקתולים לא יכולים להגיע לכאן ולממש את אמונתם הדתית. "בגלל החשש לאזרחי הפיליפינים, הממשלה שלנו הציעה סכום כסף למי שיעזוב את עבודתו כאן ויחזור לישראל", אומר באוטיסטה, "אך מעטים ביותר מימשו את הזכות הזו. אומרים לי: 'אנחנו מרגישים מוגנים בזכות כיפת ברזל, וגם מי ידאג לסבא וסבתא אם לא אני?'".
