בין עשרות הישראלים שהגיעו לחגוג בלילה ההיסטורי והמרגש, היו גם מי שהשמחה שלהם כבדה יותר. "זה בדרך לסיום, ועצוב שכרמל לא כאן", אומר ל'דבר' גיל דיקמן בן דודה של כרמל גת, שנחטפה ונרצחה במנהרת חמאס ואחיין של כנרת, שהיום הוא יום האזכרה שלה. "זה שילוב של אושר המשפחות והכעס שהן, כרמל וכנרת, לא פה. נשבענו שמה שקרה לכרמל לא יקרה למשפחות אחרות, וקיבלנו הודעה שהצלחנו".

דיקמן, כמו בני משפחות רבים של חטופים שנרצחו או להבדיל חזרו בחיים, לא הפסיק את פעולתו במטה החטופים, גם אחרי ההודעה הנוראה על כרמל. "מרגע שטראמפ נכנס לעסק, הבנו שזה יכול להיות קרוב. רוב העם רוצה את ההסכם, רוב בקרב הליכודניקים. זה מה שנכון ומה שצריך לקרות. זה עם ישראל עשה את זה, אלו הרגעים השמחים שאנחנו מחכים להם. ל-52 חטופים שנרצחו זה מאוחר מדי, זה יכול היה להיות אחרת".

דיקמן מבטיח שגם עבור החללים, שהחזרתם ככל הנראה תהיה מורכבת יותר, הוא ורבים אחרים ימשיכו להילחם: "כשכל הזרקורים יכבו, זה יהיה רגע המבחן. לא ניתן שיהיו עוד משפחות גולדין ושאול. זו האחריות שלנו".

ליאם נחום, משוחרר טרי מגבעתי, הגיע לכיכר עם דגל של חברו הטוב ליאור שטיינברג ז"ל והצטלם עם שורדי השבי עומר ונקרט, עומר שם טוב ואלי-ה כהן. "זו שמחה גדולה מאוד, של כל העם, התרגשות שאי אפשר לתאר, אבל חשוב שנזכור את אלו שנתנו הכול כדי שנוכל לחגוג".

ליאם נחום, אלי-ה כהן ועומר שם טוב עם דגל לזכרו של ליאור שטיינברג ז"ל (צילום: יהל פרג')

שטיינברג ז"ל נפל מפיצוץ מטען בג'באליה בתחילת יוני, וחברו נחום לא ייתן שיישכח, "הרבה מהחברים שלי נפלו, ושטיינברג רק סיים קורס חובשים". כשונקרט, כהן ושם טוב ראו את הדגל, הם אחזו אותו מיד, והודו לחיילים שבזכותם חזרו.

על החיבוק עם שורדי השבי אמר, "לא הצלחתי לישון, כמו כל עם ישראל, וזה החיילים שלנו נותנים לנו את הכוח. להתחבק עם עומר ועומר ואלי-ה זו הרגשה שאי אפשר לתאר במילים, של חופש. אני מאמין שלאט לאט נחזור לעצמנו ונתקן את מה שהיה".