השחקן, הבמאי והמדבב אלברט כהן הלך לעולמו אתמול (שבת) בגיל 93 בביתו. במשך יותר משבעה עשורים היה כהן מהפנים המזוהות והאהובות של התיאטרון הישראלי. הוא שיחק במחזות של חנוך לוין, הופיע בתיאטרון הבימה, הקאמרי ובית ליסין, והניח אחריו שני בנים – עדי, מלחין ופרופסור למוזיקה באוניברסיטת ברקלי, ושרון, במאי ומדבב, וכן חמישה נכדים. טקס פרידה ייערך ביום רביעי בשעה 10:00 בתיאטרון הקאמרי בתל אביב.
כהן נולד בשנת 1932 בסופיה שבבולגריה, למד באקדמיה למוזיקה ודרמה על שם סטניסלבסקי ושיחק בתיאטרון הלאומי של סופיה. בגיל 17 עלה לישראל, שירת כטנקיסט בצה"ל והיה ממייסדי להקת פיקוד הדרום, בה הופיע כשחקן, זמר ואקורדיוניסט. לאחר שחרורו הצטרף לתיאטרון "המטאטא" וב-1966 הצטרף לקאמרי, שבו הופיע לאורך כמעט שישה עשורים.
במהלך הקריירה הארוכה שלו שיחק בעשרות מחזות, בהם "יעקובי וליידנטל", "סוחרי הגומי", "סוויני טוד", "עלובי החיים", "איחש פישר" ו"עוץ לי גוץ לי". הוא היה אחד משלישיית השחקנים המזוהים ביותר עם חנוך לוין, לצד יוסף כרמון וזהרירה חריפאי. "הוא היה שחקן חנוך לויני בכל רמ"ח איבריו – ונשאר כזה עד יומו האחרון", אמר עליו בנו שרון כהן.
במקביל לבמה, כהן כיכב על המסך הגדול בסרטים כמו "סאלח שבתי", "תעלת בלאומילך" ו"הצילו את המציל", וכן בתוכניות טלוויזיה כמו "רגע עם דודלי", "פרפר נחמד", "פולישוק" ו"בנות הזהב". הוא נחשב לחלוץ תחום הדיבוב בישראל, ותרם את קולו לדמויות בלתי נשכחות – מ"רחוב סומסום" ו"דני שובבני" ועד "פיטר פן", "מרי פופינס", סרטי "הארי פוטר" ו"הקול בראש". קולו הפך לאחד המזוהים ביותר עם ילדותם של דורות שלמים.
בשנת 2013 עיבד וביים את "האנשים הקטנים של צ'כוב" – הצגה המבוססת על ארבע יצירות מאת אנטון צ'כוב, שבה גם שיחק בקפה תיאטרון הקאמרי. עבודתו על ההצגה זכתה לשבחים בזכות העדינות, ההומור והעומק האנושי שהביא לבמה. כהן המשיך ליצור גם בעשור האחרון לחייו, ובין תפקידיו האחרונים נמנו הופעות בסדרות "אבא מטפלת", "מה שבע?" ו"סברי מרנן" בין ובהצגה "אסונות וניסים".
בשנת 2012 הוענק לו עיטור "יקיר העיר רמת גן", שבה התגורר מאז שנות ה-60, ובשנת 2022 ערך הקאמרי ערב הוקרה לרגל יום הולדתו ה-90.
באיגוד אמני ישראל ספדו לו: "אלברט נולד לבמה – שחקן מוכשר, זמר, מדבב והכי חשוב – אדם נדיר בחום לבו. עשרות שנים ריגש, הצחיק ונגע בלבבות של כולנו, תמיד באצילות, בצניעות ובאהבה אמיתית למקצוע ולחיים. הקול המוכר, המבט החם והנוכחות שאי אפשר היה להתעלם ממנה היו ויישארו בלב התרבות הישראלית עוד שנים רבות. שולחים תנחומים חמים למשפחה, לחבריו לדרך ולרבים שזכו לעבוד ולחלוק איתו במ".
גם בתיאטרון הקאמרי נפרדו ממנו: "אלברט (‘ברטו’) נולד בבולגריה ומאז עלייתו לארץ בגיל 17 ועד פטירתו בגיל 93 – לא ירד מהבמות. אלברט הצטרף לתיאטרון הקאמרי בשנת 1966 וגילם שלל תפקידים בלתי נשכחים, בין השאר ב'סוויני טוד' וב'עלובי החיים'. אך יותר מכל היה מזוהה עם שלישיית חנוך לוין הנצחית. אנו נפרדים מאלברט, אך התפקידים הרבים שגילם על הבמה ועל המסך חקוקים בלבנו לעד"
