
אלפים השתתפו הערב (שלישי) בהקפות שניות בכיכר החטופים בתל אביב, למחרת חזרתם של 20 חטופים חיים וארבעה חללים חטופים. רוב המשתתפים היו מהציבור הדתי-לאומי אך באירוע היו גם חילונים רבין. הם הניפו דגלי ישראל ודגלי יחידות צבאיות, וילדים קטנים הסתובבו עם דגלוני ישראל ודגלוני שמחת תורה.
ללא הנחיות רשמיות, הבאים לכיכר הסתדרו במעגלי נשים, מעגלי גברים ומעגלים מעורבים לשני המינים. על הבמה שרו וניגנו את תפילת 'מי שבירך לחיילי צה"ל' בניגון של השיר 'ארץ הצבי' מהסרט 'מבצע יונתן', לצד מוסיקה חסידית ושירי אמונה ושמחה. אחת ההקפות הוקדשה להחלמתו של החייל אלקנה לוי, שנפצע קשה בקרב בחאן יונס.
אריאל ספר (16) מעמק חפר, ואיילת השחר לייבוביץ (16) מקיבוץ הראל, הגיעו להקפות עם דגל ישראל ודגל ענק של ארצות הברית. "הגענו היום לשמוח ולחגוג את שמחת תורה וחזרת החטופים", אומרת ספר, "באנו השנה בעיקר בגלל החטופים שחזרו. הבאנו איתנו דגל ארצות הברית כדי להודות לטראמפ על כל המאמצים שעשה להחזיר אותם".
"ביום הזה חשוב לנו להגיד פשוט: עם ישראל חי", אומרת ליבוביץ, "חשוב לנו להזכיר היום את השכן שלנו, עידו קסלסי ז"ל, ואת אלוף משנה רועי לוי ז"ל, חבר של המשפחה, שנפלו במלחמה, ואת כל החללים, יחד עם עוז דניאל שעדיין לא החזירו את גופתו מעזה, ויתר החטופים שאנחנו מחכות שיחזרו".
רונן נאוטרה: "נשיר יחד את התפילה ונעשה הקפה שקטה בקריאה לחזרת כל החטופים"
להקפות הגיעו גם הורי חטופים ושבים. רונן נאוטרה, אביו של החלל החטוף עומר נאוטרה, אמר על הבמה כי "עומר חייב לחזור לקבורה כמו 23 אחיו החטופים החללים. לכן נשיר עכשיו ביחד את התפילה, אחינו כל בית ישראל, ונעשה הקפה שקטה בקריאה לחזרת כל החטופים". דני מירן, אביו של עמרי מירן ששב אתמול: "אני רוצה להגיד תודה רבה לכל עם ישראל שמלווה אותנו בשנתיים האחרונות. זה משמח מאוד לראות פה את הקהל הזה. את עם ישראל. יהודים. בואו נישאר ככה. חובשי כיפה וללא כיפה. דתיים וחילוניים. כולנו יחד. עם ישראל חי".
"אנחנו צריכים להיות פעילי שלום בתוך העם"
דביר פרידמן ממזכרת בתיה עומד עם מיצג בובות שהכין לחיזוק האחדות בעם, בו נראים גבר חרדי ואישה חילונית, וביניהם הכיתוב על חולצתו 'שלום בינינו עכשיו'. "המיצג שלי מבקש להזמין לעשות שלום בינינו", הוא מספר, "מאחורה כתוב שאנחנו צריכים להיות 'פעילי שלום'. זה מתחיל מלהגיד שלום האחד לשני. לעשות מחוות טובות בכביש. תלמיד יכול לבקש מהמנהל להזמין את התיכון הקרוב לשיח. מתפללים יכולים להזמין את הקהילה הקרובה להיכרות. אני מחנך בתיכון קשת, שמשלב דתיים וחילוניים. הכנתי את המיצג הזה בשיא הפירוד, עוד לפני המלחמה. הרגשתי שזה מה שעם ישראל צריך גם עכשיו".
"חשוב להגיע לפה, להראות שאכפת לנו"
בין הנוכחים בכיכר גם שלושה דורות של משפחת דמרי מחצור הגלילית: הסבא רמי דמרי, האבא לירון והנכדים אורי ונעם. "הגענו לפה להזדהות", אומר רמי, "גם עם השמחה, גם עם הכאב, עם העתיד, עם ההווה. הודו לה' כי טוב. שנראה גם את החזרה של החללים בעזרת השם מהר". בנו, אורי, אומר כי "זה מרגיש חשוב מאוד להגיע לפה היום. להראות שאכפת לנו. לשמוח עם המשפחות שהיקירים שלהם חזרו, וגם למשפחות של מי שעוד לא פה שאנחנו איתם. ולחיילים ובני משפחותיהם".
מזכ"ל בני עקיבא: "המעגלים מחברים את כולנו לשמחת השיבה של החטופים"
להקפות הגיעו חניכים רבים מתנועת הנוער בני עקיבא, בהם גם מזכ"ל התנועה, יגאל קליין. "שמחת תורה זה יום שכולם רוקדים במעגל סביב התורה. אף אחד הוא לא יותר מהשני, כולם שווים. כולם נמצאים במעגל. והעובדה ששנתיים אחרי בדיוק, כשאנחנו עוד מנסים לעכל את מה שקרה בשעה הזו ממש, אנחנו כאן, מלאי שמחה, עושים מעגלים שמחברים את כולנו לשמחת השיבה של החטופים".
קליין סיפר בגאווה על הפעילות המשותפת של תנועתו ותנועת 'הנוער העובד והלומד' ביום חזרת החטופים. "כשהבנו שהם חוזרים בהושענא רבה, ערב שמחת תורה, חיפשנו את הדרך להראות לשבים שהמדינה הזו שאנחנו כל כך אוהבים מאוחדת ומצפה לבנות כאן יחד שיתופים, אחדות. רצינו לקבל אותם ביחד, והתפרשנו יחד בכמה צמתים מרכזיים ברחבי הארץ, וגם כאן בכיכר החטופים. התמונות שהגיעו של החולצות הכחולות וחולצות בני עקיבא, שמחים יחד, מברכים יחד שהחיינו על הגעת החטופים שהם כבר פדויי שבי לשמחתנו, מספרות הרבה לא רק על ההווה, אלא גם על העתיד שאנחנו מעוניינים לבנות יחד, למרות המחלוקות".


