קרובי חטופים ששוחררו השבוע בהסכם עם חמאס סיפרו על תחושותיהם בהצהרות שנשאו היום (רביעי) מבתי החולים.

קובי כלפון, אביו של שגב כלפון, בבית החולים שיבא: "שגב שוב בידיים שלי, בחיבוק של המשפחה שלנו. לזה התפללנו, נלחמנו, צעקנו שנתיים שלמות. אני מאמין באמונה שלמה בכוחו של הקדוש ברוך הוא, שהחזיק אותנו בחודשים הקשים הללו, והביא אותנו לרגע המרגש הזה. את התודה הכי גדולה אקדיש לכם, עם ישראל, שלא ויתר אפילו לרגע, ועטף אותנו באהבה.

"השנתיים שלו בשבי היו קשות, מלאות מצב קיצון של הרעבה, התעללות נפשית ופיזית ולוחמה פסיכולוגית. עכשיו מתחיל מסע השיקום המורכב שלו. בשביל עם ישראל זה עוד לא נגמר. כשם שמשה רבנו צווה להעלות את עצמות יוסף ממצרים, כך אנו מצווים לכל בן ישראל, חיים וחללים. תמונת הניצחון היחידה שלנו תהיה רק כאשר נשיב את כל החטופים החללים לקבורה ראויה בארץ הקודש".

גם קרוביהם של דוד ואריאל קוניו נשאו דברים בשיבא. סילביה קוניו, אימם של דוד ואריאל קוניו: "הילדים שלי בבית! לפני שנתיים בבוקר אחד נעלמה לי חצי מהמשפחה. שני ילדים שלי, שתי כלות שלי ושתי נכדות נעלמו מעל פני האדמה. העולם קרס עליי ועל משפחתי ברגע. והיום אני עומדת כאן מולכם ורוצה לצרוח מאושר. דוד ואריאל שלי כאן – הם יפים, הם מדהימים, הם מחייכים. אני יודעת שיקח זמן עד שהם יחזרו לעצמם, אבל אני סומכת על הילדים שלי".

שרון אלוני קוניו, אשתו של דוד קוניו, התייחסה לשיקום שלה, של דוד ושל שתי בנותיהם – כולם שורדי שבי. "זה הערב השלישי ברציפות שדוד שלי, אהבת חיי, זוכה לחבק את אמה ויולי לפני השינה. הם אפילו נרדמים יחד. אני מביטה מהצד וחיוך ענק לא יורד לי מהפנים. אמה ויולי, הילדות הגיבורות שלי, קיבלו את אבא בחזרה. מאז שחזרנו בעצמנו מהשבי לא התחלנו את תהליך השיקום, כי חיכינו לדוד, ועכשיו הוא כאן, ואפשר להתחיל לרפא את הכאב יחד. נחזור להיות משפחה שמחה ובריאה".

שורדת השבי ארבל יהוד, זוגתו של אריאל קוניו: "אריאל שלי ודוד אחיו בבית אחרי 738 ימים אינסופיים, אני נרגשת ומוצפת מאוד. ההסדר שהביא לשחרורם בחיים יכול היה להציל עוד נפשות רבות. בזמן שאנחנו כאן זוכים לחבק את אהובנו, ישנן עשרות משפחות שלא זכו לרגע הזה. ניתן היה להחזיר אותם חיים. בשם משפחות החטופים אני מבקשת מכם להמשיך ולהגיע לכיכר החטופים, גם לעצרת במוצ"ש הקרוב".

צביקה מור, אביו של איתן מור, נשא דברים בבית החולים בילינסון. "אנו זוכים לנס הגדול הזה, לחבק את איתן שלנו בריא ושלם, ואיתן מתחזק מיום ליום וחוזר לכוחותיו. עם ישראל זוכה להסרת והרחקת איומים כבדים ולביצורה של המדינה בזכות הלוחמים שלנו. באותו שמחת תורה, למרות שיכל למלט עצמו מהמקום, איתן הגיבור שלנו נלחם להציל את אחיו ואחיותיו, בנים ובנות שלא הכיר, מטבח ודאי".

מור התייחס לפעולתו ב'פורום תקווה', של משפחות החטופים התומכות בקו ניצי בלחימה: "דבקנו בערכנו ללא כל שינוי מהיום הראשון, דרשנו להשיב את כל החטופים בפעם אחת ולא בעסקאות חלקיות וזאת באמצעות לחצים משולבים על חמאס. אנו מבקשים להודות לממשלת ישראל ובמיוחד לראש הממשלה מר בנימין נתניהו על הנהגת המדינה בתקופתה הקשה ביותר והבאתה להישגים כבירים".

בעז ונדב מירן, אֶחָיו של עמרי מירן, השתתפו לצד מור בהצהרה בבילינסון. "עמרי בסדר. בהתחשב במקום ממנו שב מצבו טוב מאוד, גופנית ומנטלית, וקיבלנו חזרה את אותו אח שנלקח מאיתנו. שמחתי לשמוע מאחי איך הפגין במנהרות נחישות, עוצמה ועמידה על עקרונותיו וערכיו. את אותם ערכים השתדלנו לייצג מעל הקרקע במשך שתי שנות המאבק. שחרור החטופים התאפשר רק כשחמאס נדחק לפינה והבין שטבעת החנק סוגרת עליו, ועדויות השבים לא משאירות ספק בכך".