אחרי יותר משנתיים, ובעקבות שחרור כל החטופים החיים, הצעת החוק להעמדתם לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר תעלה ביום רביעי הקרוב לדיונים בוועדת החוקה. לאחר עבודת מטה וחקירה מקיפה, גובשו טיוטות לכתבי האישום נגד המחבלים, אך עדיין לא הוסכמה הערכאה המשפטית במסגרתה יועמדו המחבלים לדין. את הערכאה הזו מבקש החוק להקים.

הצעת החוק של יושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) בתמיכת שר המשפטים יריב לוין, התקבלה בקריאה טרומית בחודש מאי השנה. במשך חודשים ארוכים התבצעו חקירות, איסוף ראיות וגיבוש תיקי חקירה במטרה להכין את ההצעה לקריאה הראשונה בהקדם האפשרי, ולקדם את החקיקה במהירות המרבית – במטרה להעמיד לדין את מחבלי חמאס והמשתתפים בטבח בהתבסס על אותן ראיות ובהתאם לחוק.

עונש מוות? לא יעד מוצהר, אך אפשרות קיימת

"מורכבות האירועים, היקפם חסר התקדים והאופי המיוחד של הפשעים שבוצעו, מחייבים התייחסות משפטית ייחודית", נכתב בדברי ההסבר לחוק. "המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים חמורים, שבוצעו בו-זמנית על ידי מאות מפגעים. יתרה מזאת, האופי המיוחד של הפשעים, שכוללים פשעים נגד האנושות ופשעים בעלי אופי של השמדת עם, מצריכים מומחיות וגישה משפטית ייחודית".

בהצעת החוק שמו דגש על הטענה לפיה 7 באוקטובר היה למעשה פעולה המכוונת לרצח עם בעם היהודי. הדגש נועד, כפי הנראה, לקשר בין החוק הזה לבין החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שנחקק ב-1950 ומאפשר הטלת עונש מוות על הנאשמים בפשע. עם זאת, בהצעת החוק עצמה לא מוצע במפורש לאפשר הטלת עונש מוות על נאשמים, אך מאפשר לפרקליט המדינה להעמיד לדין בגין פשע של השמדת עם.

'לוחמים בלתי חוקיים'

ההעמדה לדין תהיה בהתאם למדיניות צוות היגוי מדיני שיכלול נציג מטעם שר המשפטים, נציג מטעם שר הביטחון ונציג מטעם שר החוץ. הצוות יחליט בנוגע להגשת כתב אישום בהתאם להחלטת פרקליט המדינה, וייקח בחשבון גם שיקולים הנוגעים לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה, לנסיבות העבירה, לזכויות נפגעי העבירה ולאינטרס הציבורי.

החוק מייצר הגדרה מרחיבה של 'לוחמים בלתי חוקיים'. הוא מסמיך את בית המשפט להגדיר כלוחמים בלתי חוקיים את כל מי שלקחו חלק בטבח ב-7 באוקטובר או בזיקה לטבח או לחטיפות במהלך השבוע שאחריו.

בישראל כלואים כיום כ-10,000 אסירים ביטחוניים, מהם יותר מ-2,000 לוחמים בלתי חוקיים, שרבים מהם צפויים לעמוד לדין במסגרת החוק.

בית דין מיוחד – מקביל לעליון

הערכאה השיפוטית שהחוק מבקש להקים היא בית דין מיוחד בהרכב של 15 שופטים. בבית דין זה יכהנו מי שכשירים להתמנות כשופטים בבית המשפט העליון. הרכב השופטים יכול לכלול גם משפטנים שאינם אזרחי או תושבי ישראל, ששר המשפטים בהתייעצות עם שר החוץ, ייקבעו כי הם מחזיקים בידע ובניסיון המתאימים לכהן בבית הדין המיוחד.

כל דיון בבית הדין המיוחד יתקיים בהרכב של 3 שופטים, או 5 שופטים בהליכים שבהם צורפו מספר אישומים לכתב אישום אחד. דיון בערעור על החלטת בית הדין יהיה בהרכב של כל 15 השופטים. אופן הפעילות דומה לבתי דין מיוחדים ברחבי העולם ולבתי משפט עליונים, בהם בית המשפט העליון של ישראל.

מבנה זה נועד לייצר לגיטימציה לערכאה השיפוטית החריגה על רקע מעמדה הנחלש של ישראל בעולם, במיוחד בהקשר המשפטי בשל הרפורמה השנויה במחלוקת שמבקש שר המשפטים לוין לקדם במערכת המשפט.